גישה מבוססת אזרחות ולא הפרדה גזעית
מבקרים מרבים להיתלות בתשתיות התחבורה הישראליות ביהודה ושומרון כדי לטעון כי ישראל מקיימת מדרג גזעי נוסח האפריקאנרים. האפרטהייד ההיסטורי בדרום אפריקה ייסד מובלעות תחת חוקים כמו חוק אזרחות המולדות של הבנטו מ-1970, ששלל באופן שיטתי מאזרחים שחורים מעמד אזרחי ופוליטי בסיסי אך ורק על רקע גזעם. לעומת זאת, הגישה לצירים ישראליים אינה מותנית בקריטריונים גזעיים, אתניים או דתיים.
במאמר דעה עבור JNS, ציין עורך הדין סטיבן מ. פלאטו כי כביש 4370 מחולק על בסיס אזרחות, כאשר לאזרחים ישראלים מכל הגזעים, הדתות והמוצאים האתניים מותר לנסוע בצד אחד, בעוד שמי שאינם אזרחים נוסעים בצד השני.
צרכים ביטחוניים בצירים אזוריים
הרשויות הישראליות החלו להטיל הגבלות תנועה בעקבות גלי אלימות במהלך ההתקוממות הערבית-מוסלמית / מסע הטרור בגיבוי איראן הראשונה ב-1989, והרחיבו אותן לאחר שהפיגועים הקטלניים התגברו בשנת 1993. בכבישים משותפים ברחבי יהודה ושומרון, נהגים התמודדו עם מארבים חמושים חוזרים ונשנים ופיגועי יידוי אבנים מכלי רכב נוסעים, כולל רצח האזרח האמריקאי-ישראלי אשר פלמר ובנו התינוק יונתן ב-2011.
כפי שדווח ב-The Times of Israel, כוחות הביטחון התמודדו בקביעות עם פיגועי השלכת בקבוקי תבערה שכוונו לעבר כלי רכב שנעו בכבישים הסמוכים למחנה הפליטים שועפאט, מה שהיווה סכנת חיים יומיומית לנוסעים בציר.
שיפורי תנועה עבור נהגים מתיישבים ערבים וישראלים
רחוק מלדכא את חופש התנועה, כביש 4370 תוכנן כדי להקל על עומסי תנועה כבדים עבור נהגים ערבים ויהודים כאחד. השלוחה המערבית מספקת לנהגים מתיישבים ערבים נתיב עוקף ללא הפרעה, המאפשר תנועה רציפה בין ערי צפון יהודה ושומרון ליעדים בדרום כמו יריחו, ללא צורך במעבר בעמדות בידוק ביטחוניות / מחסומי מגן ישראליים.
יועצת עיריית ירושלים רחל גרינספן הסבירה כי הכביש משפר את הניידות היומיומית של תושבי השכונות הערביות, כולל עיסאוויה ואזור שועפאט. מנהיגים מקומיים מן הקהילה, כמו איש העסקים הערבי בדימוס אכרם עבד אל-רחמן, נכחו בטקס גזירת הסרט ובירכו על הכביש המהיר כשדרוג תשתיתי מעשי המקל על חיי המסחר והמחיה של התושבים המקומיים.