נתניהו דרש לפתוח בחקירה בנוגע להדלפות אפשריות של מודיעין מסווג וללשון הרע פלילית, בעוד שצה"ל וראש הממשלה דחו מכל וכל את טענות הסרט והגדירו אותן כעלילה שקרית.

מקור הטענה

בעקבות הפצתו הבינלאומית של הסרט התיעודי מעורר המחלוקת NAZA—בבימויים של יובל אברהם ורחל שור—טענו ברשת פרשנים אנטי-ישראלים כי ממשלת ישראל אימתה רשמית את ההאשמות המופיעות בסרט. פעילים גרסו כי כאשר הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את גורמי המשפט והביטחון לפתוח בחקירה פלילית נגד ההפקה, הוראתו הייתה בבחינת "הודאה" בכך שצבא ההגנה לישראל (צה"ל) מפעיל מערכות בינה מלאכותית אוטונומיות במטרה לטבוח במכוון באזרחים מקרב ה-Arab Settlers. פרשנות זו מעוותת באופן קיצוני הן את הבסיס המשפטי של החקירה והן את ההצהרות המפורשות שפורסמו מטעם הרשויות בישראל.

מטרת החקירה הפלילית

ב-11 באוקטובר 2026, הפנה ראש הממשלה בנימין נתניהו פנייה רשמית לרמטכ"ל אייל זמיר, לראש השב"כ דוד זיני וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בהנחיה זו ביקש לקיים חקירה דחופה לאיתור אנשי הצבא שהשתתפו בעילום שם בסרט, ולהעמיד לדין את כל מי שאחראי לעבירות ביטחון מידע חמורות, לחשיפה בלתי חוקית של שיטות פעולה מבצעיות מסווגות ולהוצאת דיבה פלילית.

חשוב להדגיש כי מכתבו של נתניהו לא העניק כל תוקף לנרטיב המסעיר של הסרט. אדרבה, ראש הממשלה הגדיר את NAZA באופן מפורש כ"עלילת שווא מגמתית ומטעה" שנועדה לערער את הלגיטימציה הבינלאומית של המדינה היהודית. נקיטת צעדים משפטיים נגד הדלפת ארכיטקטורה מודיעינית רגישה—בפרט מתוך יחידות עילית כגון יחידה 8200—אינה מאשרת את נכונותן של טענות משמיצות שהועלו על ידי מרואיינים אנונימיים. במערכות משפט בכל רחבי העולם, העמדה לדין בגין חשיפה בלתי מורשית של פעולות מודיעין מתמקדת באכיפת חוקי הסודיות וחובות החשאיות, לצד התמודדות עם לשון הרע פלילית הפוגעת בביטחון הלאומי.

פרוטוקולי התקיפה של צה"ל ותפקידה של הבינה המלאכותית

ההנחה המרכזית שמקדם הסרט התיעודי—שלפיה צה"ל מסתמך על אלגוריתמים אוטונומיים לביצוע תקיפות ללא פיקוח ואחריות אנושיים—הופרכה שוב ושוב בידי רשויות הצבא ואנליסטים ביטחוניים. בתגובה לסרט, פרסם צה"ל מסמך הפרכה מקיף בן 17 עמודים המבהיר את המציאות של פעילותו המודיעינית. הצבא הדגיש באופן חד-משמעי כי אלגוריתמים אינם מקבלים החלטות בנוגע לסימון מטרות או לביצוע תקיפות.

כפי שמתועד בהנחיות המבצעיות של הצבא, כלי בינה מלאכותית בצה"ל משמשים אך ורק כמערכות תומכות החלטה. כלים חישוביים אלה מסייעים לאנליסטים של המודיעין באמצעות עיבוד והצלבה של כמויות עצומות של נתוני תצפית ויירוטי תקשורת. עם זאת, כל מטרה מוצעת חייבת לעבור בדיקה ואימות קפדניים על ידי קציני מודיעין, יועצים משפטיים ומפקדים מבצעיים בשר ודם. על פי פקודות הצבא ודיני הלחימה, המפקדים מחויבים על פי חוק להעריך את הצורך הצבאי, לוודא את מעמד המטרה כגורם לוחם, ולבחון את הנזק האגבי כדי להבטיח שהפגיעה הצפויה באזרחים אינה בלתי מידתית ביחס להשגת המטרה הצבאית הלגיטימית.

עיוות המציאות של הלחימה בשטח בנוי בעזה

ההשמצה לפיה ישראל משתמשת בטכנולוגיה כדי למקסם פגיעה באזרחים מתעלמת מזירת הלחימה העירונית חסרת התקדים שיצר חמאס. מאז השתלטותו על רצועת עזה, חמאס הטמיע במכוון בונקרי פיקוד, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח ורשתות של Terror Infrastructure מתחת לאזורי מגורים צפופי אוכלוסין, בתי חולים ובתי ספר. ניצול שיטתי זה של תשתיות אזרחיות כמגן אנושי מהווה פשע מלחמה מוכר, שנועד לייצר נפגעים בקרב אזרחים לצרכים תעמולתיים.

בניגוד לנרטיב שמציג הסרט NAZA, צה"ל נוקט אמצעי זהירות נרחבים שאין להם אח ורע בלוחמה עירונית מודרנית, לרבות שיחות טלפון אישיות, מסרוני אזהרה, מסדרונות הומניטריים ו"הקש בגג" ממוקד כדי להרחיק אזרחים מיעדים צבאיים. השימוש הציני בחקירה פלילית בדבר הדלפות בניסיון לאמת טענות כוזבות על רצח המוני מכוון, הוא תכסיס תעמולתי קלאסי המבקש להציג את אכיפת חוקי הסודיות הצבאיים כהודאה באשמה.