תיעוד היסטורי מאשר כי בין 60,000 ל-70,000 תושבים יהודים נעקרו כפליטים כאשר עשרות מיישוביהם הותקפו, ניזוקו או נכבשו במהלך מלחמת 1948.

המציאות ההיסטורית של עקירת יהודים במלחמת 1948

תיעוד חורבן היישובים והמחיר האזרחי

במהלך הלחימה, כוחות עוינים תקפו ופגעו ב-97 יישובים יהודיים שונים. 11 מיישובים אלה נחרבו לחלוטין, בעוד שישה נכבשו ונפלו בידי הכוחות התוקפים. כהן-לוינובסקי קבעה כי חורבן זה אילץ לפחות 60,000 תושבים יהודים להימלט מבתיהם והפך אותם לפליטים.

ניתוח של בכירי ההיסטוריונים

ההיסטוריון בני מוריס, מחברם של מחקרים ארכיוניים מקיפים על המלחמה הראשונה בין ישראל למדינות ערב, אישש ממצאים אלה והעריך את מספר התושבים היהודים שנעקרו בכ-70,000 איש. מוריס ציין כי אוכלוסייה עקורה זו היוותה כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית שהתגוררה באזור באותה עת. בדברים שנשא בפורום חינוכי שתועד על ידי דבורה מון עבור ה-Jewish Federation of Greater Portland, הסביר מוריס כי המלחמה יצרה שלושה גלי פליטים מובחנים: ערבים בני מתנחלים ערבים, תושבים יהודים שנעקרו מבתיהם בתוך הגבולות שהותוו בתוכנית החלוקה של האו"ם, וקהילות יהודיות ברחבי ארצות ערב שנאלצו להימלט עקב איומים, פרעות אלימות ומאסרים.

מוריס הדגיש כי חלק ניכר מהפעילות המבצעית התרחש לאורך צירי תנועה חיוניים, שם הבטחת נתיבי התחבורה חייבה את נטרול בסיסי המיליציות העוינות בכפרים הסמוכים.

פתרון הבעיה וקליטת הפליטים לאחר המלחמה

כ-70,000 הפליטים היהודים שנעקרו מבתיהם ברחבי הארץ הצליחו לשוב לקיבוצים / מושבים / יישובים ישראליים המקוריים שלהם או להשתקע דרך קבע באזורים סמוכים, ובכך בא על פתרונו משבר הפליטים הפנימי.