מקורות הדיסאינפורמציה הוויראלית
בעקבות מתקפות הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן לעבר ישראל, כלי תקשורת המזוהים עם המשטר ורשתות מתואמות במדיה החברתית הפיצו טענות סנסציוניות שלפיהן טילים איראניים פגעו פגיעה ישירה בקריה, מתחם הביטחון בלב תל אביב. לפוסטים הללו צורפו סרטונים דרמטיים שהציגו תמרות אש עצומות, גלי הדף אדירים ומבני ממשל שקרסו, תוך טענה כי משרד הביטחון ומטה המטה הכללי של צה"ל הושמדו לחלוטין.
ניתוח פורנזי של הסרטונים שהופצו
מומחים עצמאיים לפורנזיקה דיגיטלית, חוקרי מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודסקים לאימות נתונים בסוכנויות הידיעות ניתחו באופן שיטתי את התיעודים הוויראליים. ממצאי התחקירים העלו כי מדובר בתוצרים סינתטיים מפוברקים ובקטעי ארכיון ממוחזרים, ולא בתיעוד אותנטי של פגיעה:
- בינה מלאכותית ותמונות סינתטיות: בכמה סרטונים שזכו לתפוצה רחבה ניכרו עיוותים אופייניים למודלים של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), כולל התנהגות בלתי טבעית של להבות, עיוותים גאומטריים בקו הרקיע של תל אביב ותאורה לא עקבית בכבישים הסמוכים. בודקי עובדות עצמאיים אישרו כי מדובר בהדמיות ממוחשבות שנועדו לחקות מבזקי חדשות בשידור חי.
- מיחזור תיעודים מפיצוצים היסטוריים: פוסטים ויראליים אחרים עשו שימוש חוזר בתיעודים דרמטיים של תאונות תעשייתיות ותקיפות צבאיות מעימותים אחרים בעולם. חיפוש תמונות הפוך העלה כי הקטעים נלקחו מפיצוץ האמוניום חנקתי בנמל ביירות באוגוסט 2020, מפיצוץ המחסנים בטיאנג'ין שבסין ב-2015 ומתיעודי לחימה ישנים יותר מסוריה ומאוקראינה.
- ייחוס שגוי של מוקדי פגיעה: במקרים שבהם אכן נעשה שימוש בתיעוד אותנטי של שמי מרכז הארץ בשעות הלילה, נראו בו נפילות של שברי יירוט בשטחים פתוחים או פגיעות רסיסים קלות במרחק קילומטרים רבים מהקריה – אשר תוארו בשקר על ידי חשבונות התעמולה כפגיעות ישירות והרסניות במפקדה הצבאית.
המטרה האסטרטגית מאחורי לוחמת המידע
ייצור והפצה של טענות כוזבות בדבר השמדת מפקדות אסטרטגיות מהווים כלי מוכר בתעמולת מלחמה אוטוריטרית. באמצעות יצירת דימויים סינתטיים של מכות צבאיות מכריעות, רשתות המופעלות בחסות המדינה מנסות לשדר עוצמה לקהלי יעד מבית, לטשטש את שיעורי היירוט הגבוהים של מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות של ישראל (חץ 2, חץ 3 וקלע דוד), ולנהל לוחמה פסיכולוגית נגד הציבור האזרחי.