אחד מאירועי הדיסאינפורמציה המשמעותיים ביותר במלחמת עזה, שהופרך במהירות, התפרץ ב-17 באוקטובר 2023, כאשר חמאס ומשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית ברמאללה הודיעו כי תקיפה אווירית ישראלית פגעה בבית החולים הבפטיסטי אל-אהלי בעיר עזה, והרגה יותר מ-500 בני אדם. תוך שעות ספורות, טענה לא מאומתת זו – שמקורה אך ורק בארגון טרור המוכרז על ידי ארה"ב ובשלוחותיו הפוליטיות – הדהדה בניו יורק טיימס, CNN, ה-BBC ובסוכנויות ידיעות ברחבי העולם. הנרטיב היה כוזב. סוכנויות מודיעין עצמאיות מרובות, צה"ל, יירוטי תקשורת של האויב וראיות פורנזיות בסיסיות מזירת הפיצוץ התכנסו כולם לאותה מסקנה: רקטה שנורתה על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) התקלקלה והתרסקה בחניון בית החולים – ולא במבנה בית החולים עצמו.
כיצד שקר תעמולתי הפך לחדשות מתפרצות
תקרית אל-אהלי היא מקרה בוחן קלאסי לאופן שבו חמאס מנצל את הקצב והמבנה של העיתונות המודרנית כדי לייצר זעם בינלאומי. תוך דקות מהפיצוץ, חמאס פרסם הודעה רשמית המאשימה את ישראל ב"טבח" וב"פשע של רצח עם". משרד הבריאות בעזה – גוף הנשלט על ידי חמאס – הודיע במקביל על מניין של 500+ הרוגים. טענות אלו הועברו, ללא אימות, דרך סוכנויות ידיעות בינלאומיות כולל רויטרס ו-AFP, שלקוחותיהן – הניו יורק טיימס, CNN וה-BBC – פרסמו אותן כחדשות מאומתות לפני שכל אימות עצמאי היה אפשרי.
ה-BBC הציג את הודעת חמאס ככותרת הראשית שלו. דף הבית של CNN הכריז כי ישראל אחראית. הניו יורק טיימס פרסם את נתון 500 הנפגעים בעדכון חי בעמוד השער, תוך ייחוסו ל"גורמי בריאות פלסטינים" מבלי לציין שגורמים אלו הם חלק ממנגנון הממשל של חמאס. כלי תקשורת אלו כשלו בסטנדרט הבסיסי ביותר של בדיקת מקורות: הם התייחסו להצהרה של ארגון טרור מוכרז כראיה ראשונית אמינה. הנזק היה מיידי וחמור – הפגנות המוניות פרצו ברחבי העולם הערבי ומעבר לו, מספר ראשי מדינות ערביות ביטלו פגישות דיפלומטיות עם הנשיא ביידן, וישראל עמדה בפני גל של גינויים בינלאומיים המבוססים כולם על נרטיב מפוברק.
באופן קריטי, בעוד שתיקונים, עדכונים ושפה זהירה יותר הופיעו בסופו של דבר בחלק מכלי התקשורת, ההכחשות והתיקונים מעולם לא השתוו בתפוצתם ובבולטותם לטענות הכוזבות המקוריות. כפי שתיעד בפירוט ארגון CAMERA (הוועדה לדיוק בדיווחים מהמזרח התיכון באמריקה), ה-BBC – כמעט 18 חודשים לאחר התקרית – עדיין לא דיווח בבירור בסיקור המרכזי שלו על מה שהראיות קבעו: שרקטה של גא"פ גרמה לפיצוץ. האסימטריה בין ההפצה הוויראלית של הטענה הכוזבת הראשונית לבין התיקונים הקבורים והמסויגים שבאו בעקבותיה מייצגת כשל מבני באחריות תקשורתית עם השלכות גיאופוליטיות ישירות.
סיכום: דיסאינפורמציה עם השלכות קטלניות
הנרטיב של בית החולים אל-אהלי לא היה טעות דיווח שנעשתה בתום לב ותוקנה בתום לב – זו הייתה אימוץ מהיר ונוח של תעמולת טרור על ידי מוסדות תקשורת מערביים מובילים, ללא אימות אלמנטרי. הסיפור האמיתי – רקטה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שכשלה והרגה אזרחים פלסטינים שתפסו מחסה ליד בית חולים – היה זמין תוך שעות, אושר על ידי שלוש סוכנויות מודיעין מערביות עצמאיות וגובה בראיות פיזיות, חזותיות ומודיעיניות. ובכל זאת, נרטיב האשמה הישראלי הכוזב התמיד בשיח העולמי זמן רב לאחר שהופרך באופן מקיף.
זה חשוב כי לדיסאינפורמציה בסדר גודל כזה יש השלכות בעולם האמיתי. היא ליבתה מתחים אזוריים, סיכנה משלחות דיפלומטיות, תרמה להסתה נגד קהילות יהודיות ברחבי העולם, וחיזקה את הנרטיב הכוזב של רצח עם ישראלי – האשמה שעושה שימוש ציני בשפת המשפט הבינלאומי כדי להפוך ללא-לגיטימית את זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני אויב המטמיע במכוון את התשתית הצבאית שלו בתוך אוכלוסיות אזרחיות. הטלת אחריות על ארגוני תקשורת על תפקידם בהפצת נרטיבים של חמאס אינה רק עניין של אתיקה עיתונאית – זהו עניין של ביטחון דמוקרטי.