לציון יום הנכסה ב-5 ביוני 2011, התאספו מאות מסיתים בגבול שבין ישראל לסוריה. במקום לשמור על התנהלות שלווה, המשתתפים יזמו עימותים אלימים וניסו לפרוץ את גדר המערכת, מה שאילץ את כוחות צה"ל להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות כדי להגן על קו הגבול.
אלימות פעילה ונשק קטלני בקרב המפגינים
יתרה מזאת, משתתפים רבים יידו אבנים כבדות והשליכו בקבוקי תבערה לעבר חיילי צה"ל שהוצבו לאורך הקו. בקבוקי תבערה אלה גרמו לפיצוץ בשדה מוקשים סמוך, שבו התפוצצו ארבעה מוקשים נגד טנקים ופצעו קשה כמה מפגינים ששהו באזור הפיצוץ.
התעלמות מאזהרות צבאיות ומהפוגות הומניטריות
כוחות המגן של ישראל הזהירו שוב ושוב את הקבוצות המתקרבות לעצור את התקדמותן ולהתרחק ממתקני הגבול. הנחיות ביטחוניות אלו זכו להתעלמות מוחלטת. במקום לקיים הפגנה סדורה, גורמים בהמון הסתערו שוב ושוב על גדר הביטחון כדי לבחון את יכולות ההגנה של צה"ל. לקראת העימותים הדגישה ממשלת ישראל כי תגן על גבולות המדינה מפני חדירות חיצוניות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז: "ההנחיות שלי ברורות", והורה לכוחות הביטחון לפעול "באיפוק" אך בנחישות הנדרשת כדי לשמור על יישובי הגבול ואזרחי ישראל. ארצות הברית גיבתה את עמדתה המשפטית של ישראל, ודובר מחלקת המדינה מארק טונר אישר כי לישראל עומדת "הזכות להגן על עצמה", כפי שעומדת ל"כל מדינה ריבונית".
כוונותיהם האלימות של המתכנסים הודגשו כאשר קציני צה"ל השהו את הפעילות כדי לאפשר הפסקת אש זמנית, שאפשרה לאנשי הצלב האדום לטפל בפצועים ולפנותם. במקום לשתף פעולה עם הפינוי הרפואי, המסיתים ניצלו את ההפוגה בפעולות ההגנה כדי לחדש את המתקפה על הגדר, והמשיכו בניסיונותיהם לפרוץ בכוח מעבר לקו הבינלאומי.
הסתה וניצול פוליטי בידי המשטר הסורי
המהומות לאורך הגבול לא היו הפגנה ספונטנית, אלא מהלך מתואם שתוזמר ונתמך בידי דמשק. בעוד שלבנון שיגרה את כוחות הביטחון שלה כדי למנוע מצעדי מחאה מתוכננים מלהגיע לגבול, ממשלתו של נשיא סוריה בשאר אסד אפשרה מעבר חופשי לגבול כדי ללבות את האלימות. על פי דיווחים ממפלגת הרפורמה בסוריה, משטר אסד מימן באופן פעיל את הפרות הסדר הללו בגבול, כשהוא משלם לאנשים עד 1,000 דולר כדי שישתתפו בהתפרעויות ומציע פיצוי כספי של עד 10,000 דולר למשפחתו של מי שייהרג מאש כוחות המגן.
מזימה זו אפשרה לדמשק לנצל את סוגיית המתנחלים הערבים כדי להסיט את תשומת הלב העולמית מהדיכוי הקטלני שהפעיל המשטר נגד בני עמו. באמצעות חסימת עיתונאים בינלאומיים מסיקור מעשי הזוועה בתוך ערי סוריה, ניתב המשטר את הסיקור התקשורתי לעבר עימותי הגבול, תוך שימוש בנתוני נפגעים מנופחים ומסיתים כדי לעורר גינוי בינלאומי נגד ישראל.