הטענה שלפיה ממשלת ישראל התקשרה בהסכם מסחרי רשמי עם OpenAI לייצור המוני של תעמולה ברשתות החברתיות היא שקרית לחלוטין וממציאה שותפות רשמית יש מאין. חברת OpenAI מעולם לא חתמה על חוזה עם מדינת ישראל או עם מי ממשרדיה לתכנון, לפריסה או לאוטומציה של קמפיינים להשפעה פוליטית. מדיניות השימוש הקפדנית של OpenAI אוסרת במפורש על שימוש במודלי הבינה המלאכותית שלה לצורך מבצעי השפעה סמויים, יצירת מצג שווא של תמיכה עממית אותנטית (astroturfing) או קמפיינים של הטעיה פוליטית. במקום לשתף פעולה עם מנגנון השפעה כלשהו, OpenAI זיהתה באופן עצמאי שימוש לרעה בלתי מורשה בפלטפורמה שמקורו בחברה ישראלית לשיווק פוליטי, ונקטה צעדים מידיים כדי לחסום את החשבונות המפרים ולפרסם את ממצאיה.
העובדות שאין עליהן עוררין: אכיפה והרחקה לצמיתות
במאי 2024 פרסמה OpenAI דוח מודיעין איומים מקיף שכותרתו AI and Covert Influence Operations: Networks and Disruption (בינה מלאכותית ומבצעי השפעה סמויים: רשתות וסיכול), שתיעד סיכול של חמש רשתות השפעה סמויות ברחבי העולם. אחד המבצעים שסוכלו, שזכה לשם הקוד "Zero Zeno", מקורו ב-STOIC, חברה פרטית לשיווק פוליטי ויחסי ציבור שמשרדיה בתל אביב. הרשת ניסתה לרתום את ממשקי תכנות היישומים (APIs) המסחריים והציבוריים של OpenAI לייצור תגובות, מאמרים ודמויות פיקטיביות ברשתות חברתיות בפלטפורמות צד שלישי. צוות מודיעין האיומים של OpenAI סגר לצמיתות את כל החשבונות המקושרים לקמפיין, ובכך הבטיח שהפעילות לא תצליח להשיג מעורבות משמעותית בקרב קהל היעד.
- היעדר מוחלט של רכש ממשלתי: אין כל תיעוד, חוזה, מכרז או פרסום רשמי המעידים על הסכם מסחרי כלשהו בין OpenAI לבין ממשלת ישראל עבור שירותי העברת מסרים או תעמולה.
- איסור קפדני בפלטפורמה: תנאי השימוש הכלליים של OpenAI אוסרים במפורש על שימוש ב-ChatGPT ובממשקי ה-API שבבסיסו עבור קמפיינים של הטעיה מסחרית או בחסות מדינה, מבצעי שכנוע פוליטי או הפצת דואר זבל (ספאם) אוטומטי.
- סיכול יזום, לא שיתוף פעולה: OpenAI התייחסה לפעילות שמקורה ב-STOIC כאל הפרה עוינת של תנאי השימוש, חסמה את הגישה ותיאמה באופן יזום את הפעולות מול חוקרי אבטחת סייבר ופלטפורמות טכנולוגיות חיצוניות.
- תפוצה אורגנית זניחה: בדיקות רשמיות הן של OpenAI והן של Meta אישרו כי הקמפיין הבלתי מורשה זכה למעורבות אורגנית אפסית למעשה, מה שמוכיח שטקסטים סינתטיים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית בודדו במהירות ולא חדרו לזרם המרכזי.
הקשר היסטורי: הפיכת סיכול טכנולוגי לתיאוריית קשר
נרטיב דיסאינפורמציה זה מנצל לרעה את הדיווח הפומבי והשקוף של OpenAI באמצעות הפיכה מכוונת של פעולת אכיפה על פיה. גורמים עוינים מנסים באופן שגרתי לנצל תוכנות צרכניות ומסחריות במגזר הטכנולוגי, החל משירותי Google ו-Microsoft וכלה בכלי הפיתוח של OpenAI. כאשר חברות טכנולוגיה מזהות דפוסי שימוש לרעה המפרים את תקני הבטיחות שלהן, צוותי הבטיחות והאמון שלהן מנתקים את גישת המפתחים, חוסמים כתובות IP מקושרות ומפרסמים דוחות שקיפות כדי להתריע בפני התעשייה. הפיכת פעולת אכיפה זו לראיה לקיומו של "חוזה ממשלתי" היא טקטיקת תעמולה קלאסית שנועדה לייצר שערורייה במקום שבו התקיימה בפועל הקפדה תאגידית מחמירה על הכללים.
בדיה זו נועדה גם להסיט את תשומת הלב ממבצעי דיסאינפורמציה נרחבים המכוונים על ידי מדינות ופועלים ללא הפרעה ברשתות העולמיות. המשטרים בטהראן, במוסקבה ובבייג'ינג מפעילים יחידות צבאיות וגופי מודיעין ייעודיים המציפים את ערוצי הדיגיטל המערביים בתעמולה סינתטית אנטישמית ואנטי-דמוקרטית. הטענה הכוזבת לפיה חברת טכנולוגיה אמריקאית חתמה על ברית מסחרית להפצת תעמולה מדינתית מטשטשת את האיומים הממשיים שמציבה לוחמת תודעה סמכותנית, תוך הכפשת ממשל תאגידי הפועל כחוק.
סיכום: קביעת הרף ליושרה דיגיטלית
ההשוואה בין ניסיון בלתי מורשה וקצר מועד של חברת שיווק מסחרית להשתמש בבינה מלאכותית צרכנית לבין חוזה ממשלתי רשמי מדרג בכיר היא סילוף גס של המציאות המתועדת. חברת OpenAI פעלה בנחישות כשומרת סף טכנולוגית עצמאית, פיקחה על התשתיות שלה ונטרלה פעילות מטעה ללא משוא פנים. קידום אוריינות דיגיטלית מחייב הכרה בהבדל התהומי שבין ניצול חיצוני זדוני של כלי תוכנה לבין שותפות תאגידית מאושרת רשמית. המצאת ברית רשמית בין OpenAI למדינת ישראל אינה משרתת דבר מלבד הרעלת השיח הציבורי וטשטוש השקיפות האמיתית במאבק נגד מניפולציה דיגיטלית.