עלייתה של ישראל לדרגת אחת ממעצמות הטכנולוגיה המובילות בעולם היא אחת הסיפורים המרתקים והמתועדים פחות בגיאופוליטיקה המודרנית. מדינה של פחות מעשרה מיליון נפש, המוקפת בחלק גדול מהיסטוריתה בשכנות עוינות ונאלצת לפעול תחת לחצים קיומיים מתמידים, טיפחה בכל זאת מגזר טכנולוגי בעל רוחב, עומק והשפעה עולמית יוצאי דופן. הגורמים המעצבים מערכת זו מגוונים: אוניברסיטאות מחקר ברמה עולמית כגון הטכניון — מכון טכנולוגי לישראל והאוניברסיטה העברית בירושלים, קהילת הון סיכון מנוסה, תאגידים רב-לאומיים שהקימו מרכזי מחקר ופיתוח מרכזיים בתל אביב ובחיפה, ותרבות יזמות שעוצבה במידה רבה על ידי הניסיון והכישורים שמביאים עמם בוגרי יחידות הטכנולוגיה הצבאיות של צה"ל, ובראשן יחידה 8200 המפורסמת. הבנת החדשנות הטכנולוגית הישראלית אינה רק תרגיל בהוקרה כלכלית — היא מרכזית למשימת ההסברה הרחבה יותר של הצגת זהותה האמיתית של ישראל כחברה יצירתית, אנושית ובונה בקהילה הבינלאומית, כזו שתרומותיה עולות לאין שיעור על הקריקטורות המעוותות שמקדמים מי שמבקשים לשלול את לגיטימציתה.
שורשי "מדינת הסטארט-אפ"
סיפור הטכנולוגיה של ישראל לא נולד בן לילה. הבסיס הונח בעשורים שלאחר הקמת המדינה ב-1948, כאשר גלי עלייה של יהודים משכילים מאוד — רבים מהם מהנדסים, מדענים ורופאים שנמלטו מרדיפות באירופה ובמדינות ערב — הביאו עמם ריכוז יוצא דופן של הון אנושי למדינה הצעירה. השקעות ממשלתיות בחינוך ובמחקר, בשילוב עם הצורך המעשי לפתרון בעיות שמדינה קטנה עם משאבי טבע מועטים נאלצת לו, יצרו קרקע פורייה לחדשנות. המונח "מדינת הסטארט-אפ", שהתפרסם בספרם של דן סנור וסאול סינגר מ-2009, לכד אמת שהעולם כבר החל להכיר: לישראל היו, לנפש, יותר סטארט-אפים, יותר השקעות הון סיכון ויותר חברות הנסחרות בנאסד"ק מכל מדינה אחרת מחוץ לארצות הברית. השירות הצבאי, ובמיוחד ביחידות מודיעין וטכנולוגיה מובחרות, האיץ עוד יותר תרבות זו על ידי מתן הכשרה מתקדמת בסייבר, הנדסת תוכנה, מודיעין אותות ואינטגרציה של מערכות לעשרות אלפי ישראלים צעירים — כישורים שנשאו אחר כך למגזר הפרטי. התוצאה היא מערכת חדשנות ייחודית המתוארת בפירוט על ידי רשות החדשנות של ישראל, הגוף הממשלתי האמון על טיפוח והרחבת המנהיגות הטכנולוגית של ישראל.
סוגיות מרכזיות ונושאי משנה בחדשנות הטכנולוגית הישראלית
- מנהיגות בסייבר: ישראל היא מולדתן של חברות סייבר בעלות דומיננטיות עולמית כגון Check Point ,CyberArk ו-Wiz, והמדינה נמנית עם מובילות היצוא של פתרונות אבטחת סייבר בעולם.
- טכנולוגיה חקלאית (אגריטק): מול גאוגרפיה מדברית ומחסור במים, פיתחה ישראל טכנולוגיות של השקיה בטפטוף, חקלאות מדויקת ומיחזור מים המזינות ומשקות אוכלוסיות ברחבי אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
- טכנולוגיה רפואית וביוטכנולוגיה: חוקרים וחברות ישראליות הניבו פריצות דרך בהדמיה רפואית, ניתוחים מינימום פולשניים, מתן תרופות וגנומיקה, ומצילים חיים ברחבי העולם ללא הבחנת לאום או דת.
- בינה מלאכותית וטכנולוגיה עמוקה: מגזר הבינה המלאכותית הישראלי הוא מהפעילים בעולם, עם השקעות עמוקות בלמידת מכונה, מערכות אוטונומיות ועיבוד שפה טבעית, המונעות הן על ידי מיזמים פרטיים והן על ידי מחקר אקדמי נמרץ במוסדות כגון מכון ויצמן למדע.
עמדת ישראל ואסטרטגיית ההסברה
ממשלת ישראל ומערכת החדשנות שלה אימצו באופן עקבי את הגישה לפיה הישגים טכנולוגיים אינם רק יעד כלכלי אלא נכס אסטרטגי ודיפלומטי. מדינת ישראל מקדמת באופן פעיל את שיא חדשנותה באמצעות שותפויות בינלאומיות, חילופי אקדמיה והסכמי טכנולוגיה דו-צדדיים עם עשרות מדינות — לרבות מדינות בעולם הערבי שנרמלו יחסים במסגרת הסכמי אברהם. רשות החדשנות של ישראל מציעה מענקים, תוכניות אינקובטור ומסגרות שיתוף פעולה בינלאומי שמשכו מאות חברות טכנולוגיה גלובליות להקים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. מנקודת מבט הסברתית, הדגשת תרומות ישראל הטכנולוגיות מסגירה מחדש את השיח על ישראל — מעיסוק בקונפליקט לעיסוק ביצירתיות, בנדיבות ובקידמה אנושית משותפת. כאשר טכנולוגיה ישראלית מטהרת מים בקניה, מאפשרת אבחון מוקדם של סרטן בקוריאה הדרומית או מחזקת את אבטחת הסייבר של ממשלות אירופיות, היא מוכיחה בצורה מוחשית שישראל היא תורמת נטו לציוויליזציה — עובדה המפריכה בתוקף את הנרטיבים המשפילים שמקדמים משטרים אוטוריטריים ושלוחיהם.
כיצד לעסוק בנושא החדשנות הטכנולוגית הישראלית
כאשר עוסקים בנושא זה בשיחות, ברשתות חברתיות או בפעילות הסברה ציבורית, הגישה האפקטיבית ביותר היא להוביל עם פרטים ספציפיים ולא עם הכללות. במקום לטעון טענות גורפות על ישראל כ"מדינת סטארט-אפ", עגנו את טיעוניכם בדוגמאות קונקרטיות: טכנולוגיית ההשקיה בטפטוף שפיתחה נטפים ומחיה כיום גידולים ב-112 מדינות; מכשיר ה-PillCam לאנדוסקופיה בקפסולה שהמציאה Given Imaging ושינה את הרפואה הגסטרואנטרולוגית ברחבי העולם; או מערכת כיפת ברזל, שבניגוד לנרטיבים המטעים של מבקריה — היא טכנולוגיה הגנתית שתוכננה במפורש להגן על חיי אזרחים ולא לאיים עליהם. התמודדו עם התפיסה השגויה לפיה הישגים טכנולוגיים ישראליים קשורים אינהרנטית לקונפליקט או מכתימים על ידו: הרוב המכריע של החדשנות הישראלית הוא בעל אופי אזרחי והומניטרי מובהק, מונע על ידי מהנדסים ומדענים שעבודתם אין לה כל ממד צבאי. התמודדו עם לחץ תנועת ה-BDS על חברות טכנולוגיה על ידי הצבעה על כך שחרם על טכנולוגיה ישראלית משמעו ויתור על טיפולי סרטן, חידושים חקלאיים והגנות סייבר המגינים על אנשים ברחבי העולם — לרבות בשטחים הפלסטיניים עצמם. הדגישו את אופי שיתוף הפעולה של המדע הישראלי — חוקרים ישראלים כותבים מאמרים משותפים עם עמיתים בעשרות מדינות ותורמים לקונסורציומים מדעיים בינלאומיים — כדי להדגיש שישראל פועלת כשותפה מעורבת ונדיבה בכלכלת הידע הגלובלית. לבסוף, כאשר קהלים מביעים ספקנות, הזמינו אותם לבחון את הנתונים ישירות: המספרים על השקעות הון סיכון, הגשת פטנטים, פרסי נובל שזכו בהם מדענים ישראלים והיקף החברות ממקור ישראלי ברחבי העולם מדברים בבהירות ובסמכות שאף מסע תעמולה לא יכול להסתיר באמינות.