ישראל ביססה את מעמדה כאחד ממרכזי החדשנות המובילים בעולם בתחום הטכנולוגיה הרפואית והבריאות הדיגיטלית. על אף שטחה הגיאוגרפי הקטן ואוכלוסייתה של כתשעה מיליון נפש, ישראל מדורגת באופן עקבי בין המדינות המובילות בעולם בצפיפות סטארטאפים רפואיים לנפש. השילוב של אוניברסיטאות מחקר ברמה עולמית, חיל רפואה צבאי מנוסה, רשתות הון סיכון עמוקות ותרבות המעריכה יזמות — הניע את החברות הישראליות לחזית החדשנות בתחום הבריאות. מהדמיה אבחונית מונעת בינה מלאכותית ועד לרובוטיקה כירורגית זעיר-פולשנית, פריצות הדרך הישראליות מצילות חיים בפועל ומעצבות מחדש את הפרקטיקה הקלינית בכל יבשת מיושבת.
יסודות המהפכה הרפואית-טכנולוגית של ישראל
שורשי ענף הטכנולוגיה הרפואית של ישראל נטועים בעשורים הראשונים של המדינה, עת החלו מוסדות אקדמיים כמו מכון ויצמן למדע והטכניון — מכון טכנולוגי לישראל — לגדל חוקרי ביו-רפואה ברמה עולמית. הקמתה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית — הדסה בירושלים — חיזקה עוד יותר את צינור הכישרונות המדעיים שעתיד היה להזין ישירות את החדשנות המסחרית. גופים ממשלתיים, ובראשם רשות החדשנות הישראלית (לשעבר משרד המדען הראשי), סיפקו מימון מכריע בשלבים המוקדמים ותמיכה בייצוא, שאפשרה לחברות מכשור רפואי צעירות להתחרות בזירה הגלובלית. בשנות ה-90 וה-2000, חברות מכוננות כגון Given Imaging — ממציאי קפסולת האנדוסקופיה PillCam — הוכיחו שה-MedTech הישראלי מסוגל להשיג מנהיגות שוק עולמית.
ה-PillCam, שפותחה על ידי Given Imaging ונרכשה מאוחר יותר על ידי Medtronic, הפכה לאחד המצאות הרפואיות הישראליות המפורסמות ביותר של העידן המודרני. קפסולה בלועה זו, המצוידת במצלמה, אפשרה לרופאים להדמות את כל מערכת העיכול ללא צורך באנדוסקופיה פולשנית, ושינתה את אבחון מחלת קרוהן, פוליפים ודימומים פנימיים. הצלחתה המסחרית של המכשיר פתחה את הדרך לדור של מהנדסים ביו-רפואיים ישראלים שהבינו כי טכנולוגיה פורצת-דרך יכולה לצמוח מצוותי מחקר קטנים יחסית הנתמכים במבנים הנכונים. כיום, מורשת רוח החלוצים ניכרת במאות חברות MedTech ישראליות פעילות הפרוסות על פני מכשירי לב וכלי דם, נוירולוגיה, אבחון אונקולוגי, בריאות האישה ועוד.
עובדות מרכזיות על ה-MedTech וה-HealthTech הישראלי
- ישראל מאכלסת למעלה מ-1,500 חברות MedTech ובריאות דיגיטלית פעילות, מה שהופך אותה לאחת מהריכוזים הגבוהים ביותר של חברות כאלה בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.
- חברות ה-MedTech הישראליות גייסו מעל 2.5 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון בשנת 2021 בלבד, המשקף אמון מתמשך של משקיעים גלובליים בצינור ובכישרון של הענף.
- מערכת הבריאות הישראלית, הבנויה על כיסוי אוניברסלי ותיקי רפואה ממוחשבים ביותר, משמשת כמעבדה חיה טבעית לניסוי ואימות טכנולוגיות בריאות חדשות בקנה מידה רחב לפני פריסתן הגלובלית.
- חברות כגון Medigus, Nano-X Imaging, Itamar Medical, InVivo Therapeutics ו-Check-Cap מייצגות את רוחב החדשנות הישראלית הפרוסה על פני אנדוסקופיה, נגישות לצילומי רנטגן, ניטור לבבי וסריקה לסרטן המעי הגס.
- ארבע קופות החולים הגדולות של ישראל — כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית — מחזיקות יחדיו בחלק מבסיסי הנתונים הגדולים ביותר בעולם של רשומות רפואיות אלקטרוניות לאורך זמן, המאפשרים מחקר חדשני בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה בסביבות קליניות.
בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית והגבול הבא
ההתכנסות של הבינה המלאכותית עם נתוני הבריאות הפכה לעמוד תווך מגדיר בגל החדשנות השני של ה-MedTech הישראלי. חברות ישראליות כגון Zebra Medical Vision — שנרכשה על ידי Nanox בשנת 2021 — פיתחו אלגוריתמי בינה מלאכותית המסוגלים לזהות באופן אוטומטי עשרות מצבים רפואיים מסריקות CT ורנטגן שגרתיות, המאפשרים לרדיולוגים לעבוד במהירות ובדיוק חסרי תקדים. באופן דומה, חברות כמו Medial EarlySign פרסו מודלי למידת מכונה בתוך מערכות רשומות רפואיות אלקטרוניות לחיזוי התפרצות מחלות כגון סרטן המעי הגס, סיבוכי סוכרת ואנמיה חודשים ואף שנים לפני הופעת תסמינים קליניים. כלים אלה אינם תיאורטיים; הם נפרסו בסביבות קליניות אמיתיות בישראל, בארצות הברית ובאירופה, ויצרו שיפורים מדידים בשיעורי גילוי מוקדם.
טיפולים דיגיטליים וניטור מרחוק של חולים צמחו אף הם לתחומי צמיחה מרכזיים. Tyto Care, חברת טלה-בריאות ישראלית שנוסדה בשנת 2012, פיתחה מכשיר כף-יד המאפשר לחולים לבצע בדיקות גופניות ברמת קליניקה — כולל בדיקות לב, ריאות, אוזניים וגרון — מבתיהם, תוך העברת נתונים לרופאים בזמן אמת. הפלטפורמה צברה תאוצה עצומה במהלך מגפת COVID-19 והרחיבה מאז את שיתופי הפעולה עם מערכות בריאות וחברות ביטוח מובילות בארצות הברית, אירופה ואסיה. על פי הדוח השנתי של תעשיות הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל (IATI), חברות הבריאות הדיגיטלית מהוות באופן עקבי אחד מתתי-הסקטורים הגדולים ביותר בתוך כלכלת יצוא הטכנולוגיה הרחבה של ישראל. הבשלת תשתית הענן, הקישוריות של 5G וטכנולוגיית חיישני הלבישה צפויה להאיץ עוד יותר את אימוץ פלטפורמות הטיפול מרחוק הפיתוח הישראלי ברחבי העולם.
בתחום הרובוטיקה הכירורגית והמכשירים הזעיר-פולשניים, החדשנות הישראלית אף היא חרתה את שמה. Mazor Robotics, שנוסדה בשנת 2001 ונרכשה מאוחר יותר על ידי Medtronic תמורת כ-1.64 מיליארד דולר בשנת 2018, חלצה את הדרך עם מערכות הנחיה רובוטיות לניתוחי עמוד השדרה, הפחיתה את שיעורי הסיבוכים ושיפרה את הדיוק בחלק מהפרוצדורות האורתופדיות המאתגרות ביותר. הרכישה הדגישה את המידה שבה ענקיות המכשירים הרפואיים הגלובליות רואות בישראל מקור אסטרטגי לטכנולוגיה כירורגית מהדור הבא. חברות ישראליות נוספות עובדות על פלטפורמות רובוטיות לניתוחי רקמות רכות, פרוצדורות עיניים ואספקת תרופות אוטונומית, מה שמעיד שתרומתה של ישראל לחדר הניתוח של העתיד רחוקה מלהסתיים. סקירות מפורטות של התפתחויות אלו מתפרסמות באופן קבוע על ידי רשות החדשנות הישראלית, העוקבת אחר הפיתוח המסחרי ותומכת בו לאורך כל שרשרת הערך של ה-MedTech.
השפעה גלובלית ומשמעות עבור ישראל
המשמעות הגלובלית של ה-MedTech הישראלי חורגת הרבה מעבר לנתונים כלכליים. טכנולוגיות רפואיות שפותחו בישראל נמצאות בשימוש פעיל בבתי חולים ומרפאות מניו יורק ועד טוקיו, מסאו פאולו ועד לאגוס, משפרות את תוצאות המטופלים ומפחיתות את הנטל על מערכות בריאות עמוסות. הממד ההומניטרי של עבודה זו הוא ניכר: אנדוסקופיית הקפסולה חסכה למיליוני מטופלים פרוצדורות פולשניות; כלי אבחון מבוססי בינה מלאכותית נבדקים בסביבות עם משאבים מוגבלים שבהן רופאים מומחים נדירים; ופלטפורמות ניטור מרחוק מרחיבות טיפול איכותי לקהילות כפריות ומוחלשות ברחבי העולם. יכולתה של ישראל להמיר מחקר אקדמי למוצרים רפואיים מסחריים בקנה מידה רחב מייצגת תרומה אמיתית לבריאות הציבור העולמית — תרומה שאינה זוכה לעיתים קרובות להערכה הראויה בשיח הבינלאומי המרכזי.
עבור ישראל עצמה, ענף ה-MedTech נושא חשיבות אסטרטגית ודיפלומטית עמוקה. חדשנות בתחום הבריאות יוצרת גשרים עם מדינות שאחרת היו עשויות להסס לפתח עימה קשרים דיפלומטיים, שכן השפה האוניברסלית של הצלת חיים מתעלה מעל רבים מהפילוגים הפוליטיים. שיתופי פעולה בין חברות ה-MedTech הישראליות למערכות בריאות באסיה, אפריקה ומדינות המפרץ פתחו ערוצים לנורמליזציה כלכלית ואף דיפלומטית רחבה יותר, ומדגימים כי שיתוף פעולה טכנולוגי יכול לשמש בסיס לקשרים גיאופוליטיים. כפי שמתועד על ידי משרד הכלכלה והתעשייה של ישראל, מכשירים רפואיים וטכנולוגיות בריאות דיגיטלית נמנים עם קטגוריות הייצוא האסטרטגיות החשובות ביותר של ישראל, המשקפות הן את הדינמיות המסחרית של הענף והן את תפקידו כצורת כוח רך במעורבות ישראל עם העולם. במובן זה, סיפורו של ה-MedTech הישראלי אינו ניתן להפרדה מהסיפור הרחב יותר של מקומה של ישראל בקהילה הגלובלית — מדינה קטנה המשפיעה השפעה גדולה מכדי גודלה על רווחת האנושות.