חוקרים תיעדו פוסטים בעלי תפוצה רחבה שסילפו דיווחים ותיעודים בנוגע ל-7 באוקטובר. שתי דוגמאות בולטות הניתנות לאימות הן הסיכום השקרי של ג'קסון הינקל לכתבה מעיתון "הארץ", וסרטון ויראלי שהוצג באופן כוזב כאילו הוא מציג מסוקים ישראליים תוקפים משתתפים במסיבת הטבע.
טענה שקרית לגבי מספר הקורבנות שאימצה שם של כלי תקשורת
באוקטובר 2023, כוכב הרשת ג'קסון הינקל קישר למאמר ב"הארץ" וטען במקביל כי רק 900 ישראלים נהרגו, מחציתם היו חיילים, ורובם היו תושבי יישובים ישראליים. המכון לדיאלוג אסטרטגי (ISD) דיווח כי עיתון "הארץ" הפריך את הטענות כעבור ארבע שעות, והבהיר כי אין להן כל שחר בדיווחיו. ISD מצא כי הפוסט של הינקל עבר את רף חמשת מיליון הצפיות במועד ביצוע הבדיקה. ניתוח ISD של הפוסט מתעד את הטענה ואת היקף תפוצתה.
תיעוד ישן שזכה לתאריך ולמיקום שקריים
פוסט ויראלי נפרד השתמש בסרטון תת-אדום בגוון ירוק כדי לטעון שמסוקים ישראליים ירו על אנשים שנמלטו מפסטיבל נובה. FactCheck.org איתר את מקור הסרטון בתיעוד ארוך יותר שפרסם צה"ל ב-9 באוקטובר. הסרטון הציג תקיפות אוויריות באתרים ברצועת עזה ב-8 באוקטובר, ולא פגיעה במשתתפי המסיבה ב-7 באוקטובר. האימות של FactCheck.org מצביע על ההקשר המקורי של הסרטון.
ISD ניתח כיצד הופצו ברשת X הקליפ והטענות על כך שכוחות ישראליים הרגו אזרחים. במחקר צוין כי מאמר באתר Grayzone ופוסטים נלווים הציגו את מקרי המוות כאילו נגרמו על ידי כוחות ישראליים, בעוד שוועדת החקירה של האו"ם קבעה כי חמאס וארגונים חמושים נוספים תקפו אזרחים במכוון. ממצאי הוועדה מסוכמים בהודעת מועצת זכויות האדם של האו"ם.
איתור המקור לפני שמשתפים
מקרים אלה ממחישים שתי בדיקות פשוטות: לפתוח את הכתבה שהפוסט מתיימר לצטט, ולאתר את הגרסה המוקדמת ביותר הזמינה של הסרטון. לאחר מכן, יש להשוות את התאריך, המיקום והניסוח המקוריים אל מול הכיתוב הוויראלי. ניתוח הנתונים והרשתות של ISD העלה כי טענות מטעות הופצו דרך קהילות מקוונות מקושרות; תיקון עובדתי לעיתים קרובות אינו מגיע לכל מי שנחשף לפוסט המקורי.
לפירוט הקטגוריות העומדות בבסיס ספירת הנפגעים, קראו על ספירת הקורבנות המתוארכת והראיות לפגיעה מכוונת באזרחים. לדוגמה המתועדת בקמפוסים הנוגעת לכרזות החטופים, ראו כרזות החטופים והתגובות בציבור.