2 דקות קריאה

כיצד שינו הישראלים דוברי הרוסית את הפוליטיקה ואת דיוני המעמד האישי

ישראל בעלייה זכתה בשבעה מנדטים ב-1996, והעניקה לעולי ברית המועצות לשעבר קול ייחודי בפוליטיקה הקואליציונית. זכאות בני משפחה לפי חוק השבות הציפה גם את שאלת ההכרה הדתית ודיני הנישואין לדיון הציבורי.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כתבות הדסק נכתבות ומתפרסמות אוטומטית בידי בינה מלאכותית, ואיש אינו בודק אותן לפני הפרסום.

עולים מברית המועצות לשעבר שינו את הפוליטיקה הישראלית באמצעות הצבעה, התמודדות בבחירות והקמת מפלגות שניהלו משא ומתן ישיר בממשלות קואליציה. ישראל בעלייה, בהובלת נתן שרנסקי, זכתה בשבעה מנדטים בכנסת בשנת 1996. סדר היום הפוליטי של הקהילה הפנה את תשומת הלב גם לפער שבין הזכאות לעלייה על פי חוק השבות לבין הכרה כיהודים על ידי רשויות הדת.

ישראל בעלייה נכנסה לכנסת ב-1996

שרנסקי, אסיר ציון לשעבר בברית המועצות, עמד בראש רשימת "ישראל בעלייה" בבחירות שנערכו ב-29 במאי 1996. סקירת הבחירות של האיגוד הבין-פרלמנטרי מזהה את המפלגה בין אלו שרשמו הישגים, ומציינת כי הליכוד הקים קואליציה בת 66 מנדטים עם חמש סיעות נוספות. שבעת המנדטים של ישראל בעלייה העניקו לה מקום במיקוח הקואליציוני, שבו יכלו מפלגות לנהל משא ומתן על ייצוג ומחויבויות מדיניות.

תפקידה של המפלגה היווה נתיב קונקרטי לפוליטיקה הלאומית עבור עולים, ולא עדות לכך שכל הישראלים דוברי הרוסית הצביעו באופן אחיד. השיטה הפרלמנטרית היחסית בישראל מחלקת מושבים בין רשימות מפלגתיות, וממשלה תלויה בתמיכה קואליציונית. סקירת בחירות 1996 של האיגוד הבין-פרלמנטרי מתעדת את התוצאות ואת החישוב הקואליציוני. לרקע היסטורי רחב יותר על העלייה, ראו את גל העלייה של שנות ה-90.

הזכאות על פי חוק השבות כוללת קרובי משפחה

חוק השבות התקבל בשנת 1950; תיקון משנת 1970 הרחיב את הזכאות לילדים ולנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, וכן לבני זוג מסוימים. סעיף זה היה בעל משמעות רבה למשפחות שהגיעו מברית המועצות לשעבר, שבהן קרובי משפחה יכלו לעמוד בקריטריונים לעלייה מבלי לעמוד בהגדרות ההלכתיות האורתודוקסיות של מעמד יהודי. משרד החוץ של ישראל מסכם את החוק ואת התיקון בסקירה על חוק השבות.

זכאות לעלייה וכללי האזרחות קשורים זה בזה, אך המסלול המשפטי תלוי בנסיבותיו של האדם. משרד החוץ מסביר כי עולה שעולה לפי חוק השבות מקבל אזרחות ישראלית במסלול זה, כפי שמופיע במדריך לרכישת אזרחות ישראלית. הכרה דתית היא סוגיה נפרדת: אדם הזכאי לעלות מכוח סב יהודי אינו נרשם בהכרח כיהודי על ידי הרשויות האורתודוקסיות לצרכים כגון נישואין יהודיים בישראל.

שאלות של מעמד אישי הפכו לשאלות פוליטיות

ההבחנה בין זכויות עלייה לבין הכרה דתית עיצבה דרישות לשינויים בגיור, בנישואין ובשירותי המדינה. מצביעים ופוליטיקאים דוברי רוסית העלו סוגיות אלה בתוך מערכת פוליטית רחבה יותר, שכללה גם מפלגות ותיקות וציבורי עולים נוספים. לפיכך, דיוני המעמד האישי היו נושא מתמשך במדיניות הציבורית, בעוד הבחירות הפוליטיות האינדיבידואליות נותרו מגוונות.

הישגה של ישראל בעלייה ב-1996 ממחיש כיצד גל מרוכז של עולים הצליח להשיג ייצוג פרלמנטרי. הוויכוח סביב חוק השבות מראה מדוע מדיניות הגירה ומוסדות דת היו כרוכים זה בזה בענייניהם הפוליטיים. התנועה שקדמה לעלייה מתוארת בהיסטוריה של מאבק יהדות ברית המועצות; מוסדות תרבות שהוקמו על ידי עולים נסקרים במאמר על תיאטרון גשר והדורות הבאים.

מקורות

  1. 1.https://data.ipu.org/election-summary/HTML/2155_96.htm
  2. 2.https://www.gov.il/en/pages/the-law-of-return-1950
  3. 3.https://www.gov.il/en/pages/acquisition-of-israeli-nationality
  4. 4.https://jewishvirtuallibrary.org/jsource/History/Human_Rights/sjmove.html

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.