במהלך מערכת הטרור הערבית השנייה (2000–2005), מחבלים מתאבדים שבו ופגעו באוטובוסים, שווקים, בתי קפה ורחובות בירושלים. חמאס ביצע רבים מפיגועי התופת הקטלניים ביותר; הג'יהאד האסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא של פת"ח קיבלו אף הם אחריות לפיגועים. ארכיון משרד הביטחון מתארך את פרוץ המערכה ל-29 בספטמבר 2000, ומציין כי היא כללה פיגועי התאבדות.
מטענים פגעו במקומות ציבוריים ב-2000 וב-2001
ב-2 בנובמבר 2000, מכונית תופת סמוך לשוק מחנה יהודה גבתה את חייהם של איילת שחר לוי וחנן לוי ופצעה עשרה; הג'יהאד האסלאמי קיבל אחריות לפיגוע. בשנת 2001, מחבלים פגעו במסעדת סבארו ב-9 באוגוסט וברחוב בן יהודה ב-1 בדצמבר. משרד החוץ מדווח על 15 הרוגים בסבארו ומזהה את חמאס כארגון האחראי; ברישומיו מופיעים 11 הרוגים וכ-180 פצועים בבן יהודה, פיגוע שחמאס קיבל עליו אחריות.
מסעדת סבארו שכנה בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ויפו. הרישום הממשלתי מזהה את המחבל כעז א-דין שוּחֵיל אחמד אל-מסרי ומציין כי תשתית חמאס ברמאללה תכננה את הפיגוע. בין הקורבנות היו ילדים ומשפחות שסעדו במסעדה. בכמה מהרישומים הן חמאס והן הג'יהאד האסלאמי קיבלו אחריות לפיגוע, בעוד שהתיעוד הממשלתי המפורט מייחס את תכנונו וביצועו לחמאס.
אוטובוסים הותקפו ב-2002 וב-2003
ב-18 ביוני 2002, מחבל מתאבד פגע באוטובוס אגד קו 32א בצומת פת במסלולו מגילה לעבר מרכז ירושלים. הפיגוע גבה את חייהם של 19 בני אדם; חמאס קיבל אחריות לפיגוע. ב-21 בנובמבר, מחבל פגע בקו 20 בקריית מנחם, ורצח 11 בני אדם, בהם תלמידי בית ספר, ושוב חמאס קיבל אחריות.
השנה שלאחר מכן הביאה עמה פיגועים המוניים נוספים. מחבל פגע בקו 6 ליד הגבעה הצרפתית ב-18 במאי 2003, ורצח שבעה בני אדם. ב-11 ביוני פוצץ קו 14א ברחוב יפו, ו-17 בני אדם נרצחו; חמאס קיבל אחריות לשני הפיגועים. ב-19 באוגוסט, מחבל פגע בקו 2 בשכונת שמואל הנביא, ורצח 23 בני אדם, וחמאס קיבל אחריות. לוח הנפגעים של Jewish Virtual Library מתעד תאריכים ומספרי חללים אלה; הפרופיל של חמאס מטעם ממשלת ישראל מונה את הפיגוע בקו 2 בין פעולותיו הבולטות של חמאס.
לא רק אוטובוסים שימשו מטרות
ב-12 באפריל 2002, מחבלת מתאבדת פגעה בתחנת אוטובוס בכניסה לשוק מחנה יהודה, רצחה שישה ופצעה 104. גדודי חללי אל-אקצא קיבלו אחריות לפיגוע. ב-21 במרץ 2002, מחבל מתאבד נוסף פוצץ את עצמו ברחוב המלך ג'ורג', ורצח שלושה; גדודי אל-אקצא של פת"ח קיבלו אחריות לפיגוע. קפה הלל במושבה הגרמנית פוצץ ב-9 בספטמבר 2003, ובו נרצחו שבעה; חמאס קיבל אחריות.
התיעוד נוקב בשמות הארגונים ומציין יעדים אזרחיים מוגדרים. אוטובוסים הסיעו נוסעים לעבודה וללימודים; שווקים ובתי קפה המולו קונים וסועדים. פיגועי התופת היו התקפות טרור שנועדו לרצוח אזרחים במסגרות ציבוריות שגרתיות. כרונולוגיית הפיגועים של משרד החוץ ולוח הנפגעים המהימן משמרים את פרטי כל פיגוע. פיגועים מאוחרים יותר שינו את אופיים: קראו על הטבח במרכז הרב ובהר נוף ועל גל הדקירות של שנת 2015.
פיגועים אלו לא הוגבלו לשכונה אחת. המיקומים השתרעו מגילה ומקריית מנחם בדרום ובמערב ועד לגבעה הצרפתית ושמואל הנביא בצפון, כמו גם רחובות מרכזיים ושוק מחנה יהודה. אוטובוסים עירוניים ואזורי מסחר סיפקו למפגעים גישה לאזרחים במהלך פעילות יומיומית רגילה. פריסה גאוגרפית זו הפכה את התחבורה הציבורית ואת אזורי הקניות בעיר ליעדים חוזרים ונשנים.