צביעות אקלימית: מדוע חדשנות חייבת להחליף דה-תיעוש אידיאולוגי

החבלה העצמית הגרעינית של גרמניה

אין אולי דוגמה גדולה יותר לרשלנות אידיאולוגית מאשר החלטתה של גרמניה לסגור את כל צי תחנות הכוח הגרעיניות שלה בעיצומו של משבר אנרגיה עולמי. למרות שהאנרגיה הגרעינית היא אחד המקורות האמינים ביותר לכוח בסיס נטול פליטות, ברלין נכנעה ללחץ פוליטי מצד התנועה הירוקה הרדיקלית. התוצאות היו לא פחות מאסוניות עבור הכלכלה הגרמנית והסביבה כאחד. במקום אוטופיה ירוקה, המדינה נאלצה להסתמך במידה רבה יותר על דלקים מאובנים כדי להשאיר את האורות דולקים.

נתונים אחרונים מצביעים על כך שסגירת הכורים הללו הובילה לעלייה מדידה בפליטות הפחמן ולאחד ממחירי החשמל הגבוהים ביותר בעולם המפותח. בעוד שהתומכים טענו כי אנרגיות מתחדשות ימלאו את הפער, האופי המשתנה של אנרגיית הרוח והשמש הוכח כבלתי מספק ללא עמוד שדרה גרעיני יציב. מומחים ציינו כי הפסקת האנרגיה הגרעינית בגרמניה הגבירה משמעותית את התלות בפחם ובגז. זהו אינו קידמה; זוהי נסיגה מחושבת אל חוסר יעילות המונעת על ידי חששות חסרי בסיס ולא על ידי מציאות מדעית.

צביעות בגבהים בבאקו

בעוד שאזרחים מן השורה נדרשים לקבל רמת חיים נמוכה יותר ו"צמצום צמיחה", האליטה הגלובלית ממשיכה לפעול לפי מערכת כללים שונה. בפסגות אקלים אחרונות כמו COP29 בבאקו, היקף תנועת המטוסים הפרטיים חשף את טבעה החלול של הרטוריקה של מעמד האקטיביסטים. קשה לקחת ברצינות אזהרות אקלימיות כאשר הן נמסרות על ידי אנשים המייצרים יותר פחמן בטיסה אחת של סוף שבוע מאשר משפחה ממוצעת בעשור שלם. הניתוק הזה אינו רק בעיית יחסי ציבור; זוהי בגידה יסודית באמון הציבור.

דיווחים מהשטח באזרבייג'ן הדגישו כי הגעת המטוסים הפרטיים הוכפלה במהלך הפסגה, מה שהציב "במרכז את הצביעות" של אלו המתיימרים להוביל את המאבק הסביבתי. לפי דיווח של The Times, טיסות יוקרה אלו ממשיכות להמריא למרות הקריאות הדחופות להפחתת פליטות עולמית. גישת ה-"עשה כפי שאני אומר, לא כפי שאני עושה" מרמזת שהתנועה עוסקת יותר באיתות חברתי ושליטה מאשר בכימיה אטמוספרית ממשית. לו הבעיה הייתה באמת איום קיומי, הנציגים הללו היו הראשונים לאמץ טיסות מסחריות ושיחות ועידה וירטואליות.

• הגעת מטוסים פרטיים לנמל התעופה הבינלאומי של באקו הוכפלה במהלך שיא פסגת COP29.
• הפליטות מטיסה אחת במטוס פרטי יכולות להיות מזהמות פי 14 מטיסה מסחרית לכל נוסע.
• מנהיגים מערביים ממשיכים לדחוף ליעדי "אפס פליטות נטו" המשפיעים באופן לא פרופורציונלי על מעמד העובדים.

הפיל הבלתי נראה של הפליטות הסיניות

אולי ההיבט ה"מבריק" ביותר של אקטיביזם האקלים המודרני הוא הסירוב המוחלט להטיל אחריות על המזהמת הגדולה בעולם. בזמן שהמערב עובר דה-תיעוש ומחליש את בסיס הייצור שלו, המפלגה הקומוניסטית הסינית עסוקה במסע בניית תחנות כוח פחמיות הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. זוהי אבסורדיות אסטרטגית לדרוש ממדינות המערב להגיע ל"אפס פליטות נטו" תוך התעלמות מהעובדה שסין אחראית לכמעט 30 אחוזים מכלל הפליטות הגלובליות. כל מדיניות אקלים שאינה מציבה את סין במרכז אינה מדיניות אקלים; היא פירוק נשק כלכלי חד-צדדי של המערב.

קנה המידה של ההתרחבות הסינית הוא מדהים, כאשר פרויקטים פחמיים חדשים מגיעים לרמות הגבוהות ביותר מזה למעלה מעשור. לפי ה-Center for Research on Energy and Clean Air, סין שורפת כמויות שיא של פחם בשנת 2025 למרות התחייבויותיה הפומביות להפך. בעוד אנו מתווכחים על כיריים מגז וקשיות מפלסטיק בלונדון ובוושינגטון, בייג'ן מבצרת את הדומיננטיות שלה באמצעות אנרגיה זולה ואמינה. אסימטריה זו היא מכוונת, שכן משטרים עוינים מנצלים את האשמה הסביבתית המערבית כדי לערער את היכולת התעשייתית ואת המעמד הגלובלי שלנו.

"הבעיה של הישרדות סביבתית נגרמת על ידי המערכת הקפיטליסטית וניתן לפתור אותה רק על ידי החלפתה בסוג של סוציאליזם." — בארי קומונר, The Poverty of Power

חדשנות במקום דה-תיעוש סוציאליסטי

הציטוט לעיל של בארי קומונר חושף את המנוע האמיתי מאחורי חלק גדול מתנועת הירוקים המודרנית: זהו סוס טרויאני לרה-ארגון כלכלי סוציאליסטי. המטרה של אקטיביסטים רבים אינה כדור ארץ נקי יותר, אלא מערב קטן יותר ונשלט יותר. הם מתעבים אנרגיה גרעינית דווקא משום שהיא מקור אנרגיה בצפיפות גבוהה ובשפע המאפשר צמיחה כלכלית מתמשכת וחירות אישית. על ידי תקיפת היסודות של רשת האנרגיה שלנו, הם מבקשים לכפות מעבר לכלכלה בניהול המדינה וברמת קיום בסיסית תחת מסווה של "נחיצות אקולוגית".

הפתרון האמיתי לאתגרים הסביבתיים טמון בחדשנות מערבית, לא בקיפאון סוציאליסטי. עלינו להכפיל את המאמצים בכורים מודולריים קטנים (SMRs), טכנולוגיית לכידת פחמן מתקדמת ומחקר היתוך גרעיני. אלו הם הכלים שיפחיתו בפועל את הפליטות הגלובליות מבלי להרוס את מעמד הביניים או להסגיר את עתידנו למשטרים סמכותניים. החדשנות פתרה כל אתגר מרכזי בהיסטוריה האנושית, והיא נותרת המסלול היחיד קדימה המכבד הן את הסביבה והן את השגשוג האנושי. עלינו לדחות את האיוולת של הדה-תיעוש ולחזור לשכל הישר של הקידמה.

קריאה לשכל הישר

איננו יכולים לאפשר לציוויליזציה שלנו להתפרק על ידי מעמד של אליטות שטסות במטוסים פרטיים בעודן אומרות לנו לאכול חרקים. המערב חייב לתבוע מחדש את תפקידו כמנוע של קידמה טכנולוגית על ידי מתן עדיפות לעצמאות אנרגטית ושל קבלת החלטות רציונלית. פירוש הדבר הוא סיום המלחמה באנרגיה הגרעינית, דרישת אחריות מסין והבטחה שמדיניות האקלים תשרת את האנשים ולא את המתכננים. אם אנו רוצים להציל את כדור הארץ, עלינו קודם כל להציל את שפיותנו מציפורני הקיצוניות האידיאולוגית ולאמץ את כוחה של התושייה האנושית.