אזהרתה של תאצ'ר מתעוררת לחיים בניו יורק

היסודות המתפוררים של פיננסיית מדינת האמפייר

ההשלכות הפיסקליות של סדר היום התוקפני של ניו יורק בתחומי המיסוי וההוצאות נחשפות כעת, ומובאות בצורה גלויה באמצעות נתונים דמוגרפיים וכלכליים נוקשים. על פי דוח מקיף של מבקר מדינת ניו יורק, תומאס פ. דינאפולי, המדינה חווה הגירה שלילית עקבית ומתמשכת של נישומים למחוזות שיפוט בעלי מיסוי נמוך יותר כמו פלורידה וטקסס. אין מדובר רק ביציאת מעמד הביניים, אלא בעזיבה ממוקדת של בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, המממנים את רשתות הביטחון הסוציאליות הרחבות של המדינה. כאשר מדינה נשענת בכבדות על בסיס מס צר ועשיר כדי לתמוך בתקציבים ציבוריים תופחים, אפילו הפרעה קלה בבסיס זה עלולה לחולל גירעון מבני אדיר.

מכה קטלנית לבסיס המס

מחקר מפורט של קרן איגוד משלמי המסים הלאומי חושף כי אף מדינה בארצות הברית אינה מאבדת את חלקה בתושבים עשירים בקצב מהיר יותר מניו יורק. בין השנים 2013 ל-2022, חלקה של המדינה באוכלוסיית המיליונרים הלאומית צנח מ-שנים עשר אחוזים ל-8.7 אחוזים בלבד. בשעה שפוליטיקאים פרוגרסיביים באולבני ובניו יורק סיטי טוענים כי מיליונרים אינם עוזבים אם ממסים אותם, מציאות בריחת המס היא בלתי ניתנת להכחשה מבחינה מתמטית. העזיבה הפיזית של בעלי הכנסות גבוהות אלו הותירה את ממשלת ניו יורק ענייה יותר בכמעט 12 מיליארד דולר בכל שנה בהכנסות פוטנציאליות אבודות.

• חלקה של המדינה באוכלוסיית המיליונרים הארצית ירד מ-12% ל-8.7% במהלך עשור בודד, מה שמסמן אובדן עצום של הון פיננסי.
• אילו שמרה ניו יורק על חלקה במשקי הבית העשירים משנת 2013, היא הייתה משמרת עוד 26,000 מיליונרים ומיליארדים בהכנסות ממסים.
• כיום, מיליונר בודד בניו יורק משלם מס מדינה בסכום השווה למס שמשלמים שלושים ותשעה תושבים ממוצעים, דבר המדגיש את הסיכון הקיצוני שבהברחתם.

מחיר החלוקה מחדש שלוחת הרסן

למרות מגמה מדאיגה זו, מנהיגים פרוגרסיביים בניו יורק סיטי, בהובלת קולות כמו הפוליטיקאי הסוציאליסטי זוהרן ממדאני, ממשיכים לתמוך במיסים גבוהים עוד יותר על העשירים כדי לממן תוכניות עירוניות מתרחבות. הדבר מדגיש את האשליה המרכזית של הכלכלה הפרוגרסיבית המודרנית: האמונה שהמדינה יכולה להגדיל ללא הרף את הנטל על ההון היצרני מבלי לספוג השלכות. התיעוד ההיסטורי, השמור במאגרי מידע דוגמת מאגר Oxford Reference של ראיון הטלוויזיה ההיסטורי של תאצ'ר ב-Thames TV, מוכיח שמשטרים של חלוקה מחדש תמיד נתקלים בחומה שהם עצמם הקימו. כאשר יוצרי העושר עוזבים את הזירה, הנטל הפיננסי של תוכניות רווחה מנופחות אלו נופל בהכרח על מעמד הביניים ומעמד הפועלים.

הבעיה עם הביטוח הלאומי והתוכניות הסוציאליסטיות היא שתמיד נגמר להן הכסף של אנשים אחרים. — מרגרט תאצ'ר, 5 בפברואר 1976

קריאת תיגר על שקיעת השגשוג המערבי

הניסוי המסוכן הזה בניו יורק מייצג מגמה רחבה ומדאיגה יותר ברחבי העולם המערבי, שבה עקרונות היסוד של קפיטליזם השוק החופשי מוקרבים לטובת חלוקה מחדש פופוליסטית. ההצלחה המרהיבה של ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות נבנתה על חירות אישית, זכויות קניין מוגנות ומערכות כלכליות תחרותיות המתגמלות חדשנות. כאשר ממשלות נוטשות ערכים אלו לטובת פולשנות בירוקרטית ומיסוי עונשי, הן מפרקות באופן שיטתי את התמריצים המניעים קדמה חברתית. על ידי השוואת שקיעתה של ניו יורק לצמיחה המהירה של מדינות השוק החופשי, אנו רואים אישוש ברור לעקרונות הליברליים הקלאסיים על פני הקיפאון הקולקטיביסטי.

להשיב את מורשתנו הקפיטליסטית

כדי לשמר את שגשוגן של הקהילות שלנו ולהגן על הערכים שהפכו את התרבות המערבית למוצלחת, עלינו לדחות באופן פעיל את הבטחות השווא של המדיניות הסוציאליסטית. איננו יכולים לאפשר לאידיאולוגים של בזבזנות והוצאות גבוהות לרוקן מתוכן את הערים שלנו ולרושש את עתידנו במסווה של שוויון. הגיע הזמן להוביל באחריות פיסקלית, לדרוש דה-רגולציה ולהגן על החופש הכלכלי המזין פריחה אנושית אמיתית. השמיעו את קולכם נגד מדיניות מיסוי הרסנית, תמכו ביוזמות המעודדות צמיחה וסייעו לנו להדוף את הקולקטיביזם הזוחל הזה, לפני שלא יישאר עוד כסף לבזבז.