מסע הטרור בברלין
בערבו של יום שבת, ה-25 ביולי 2026, הפכו רחובותיה של בירת גרמניה לאזור מלחמה במהלך חגיגות "יום רחוב כריסטופר" השנתיות. קיצוני בן 21 שזוהה כעבדול באלוט דהר בכוונה תחילה עם מסחרית לבנה לתוך קהל הולכי רגל חפים מפשע ליד פארק טירגארטן, והביא למותה של אישה ולפציעתם של עשרים ותשעה בני אדם נוספים. לאחר שהתרסק עם הרכב, הגיח באלוט מתוך השברים כשהוא חמוש במצ'טה והחל לדקור באכזריות עוברי אורח מבוהלים שנמלטו על נפשם. מתקפה מתוכננת זו, אשר סווגה רשמית על ידי הרשויות בגרמניה כמעשה טרור אסלאמי, מהווה מתקפה ישירה על חרויות היסוד המגדירות חברות דמוקרטיות.
הכשלים הממסדיים שסללו את הדרך לטרגדיה זו מדאיגים לא פחות מהמתקפה עצמה. על פי הרישומים הרשמיים, באלוט היה קיצוני מוכר בעל קשרים עמוקים ברשתות האסלאמיסטיות הרדיקליות בברלין, אשר נסע בעבר ללבנון בניסיון להצטרף למדינה האסלאמית (דאעש) בסוריה. למרות הרשעה קודמת בגין הכנת מעשה אלימות חמור המסכן את המדינה, מערכת המשפט הגרמנית גזרה עליו עונש קל של מאסר על תנאי לתקופה של פחות משנתיים. פייסנות משפטית קטסטרופלית זו אפשרה לטרוריסט מסוכן להלך חופשי, ומדגימה כיצד ביטחון המערב מוקרב שוב ושוב על מזבח הרחמנות המשפטית הפרוגרסיבית.
האשליה הקטלנית של הבריתות הפרוגרסיביות
מתקפה מחרידה זו בברלין מפנה את זרקור תשומת הלב לתופעה פתולוגית עמוקה בתוך השיח הפוליטי המערבי: הברית המוזרה וההרסנית העצמית בין פעילים להט"בים רדיקלים לבין תנועות אסלאמיות פונדמנטליסטיות. דינמיקה מסוכנת זו של אמפתיה התאבדותית הובילה ארגונים פרוגרסיביים רבים לצעוד בסולידריות עם קבוצות עוינות שהיו מוציאות אותם להורג בשמחה תחת חוקי השריעה. על ידי ראיית העולם כולו דרך עדשה מעוותת של "מדכא מול מדוכא", פעילים אלה מגוננים באופן אקטיבי על אסלאמיסטים קיצוניים מפני ביקורת לגיטימית. הם ממשיכים לדגול במדיניות הפוגעת ישירות בביטחונם האישי ובזכויות האדם הבסיסיות שלהם דווקא באותן חברות המגנות עליהם.
- קואליציות פרוגרסיביות צועדות בשגרה לצד ארגונים התומכים בגלוי בחמאס, בחות'ים ובמשטר האיראני, תוך התעלמות מוחלטת מההוצאות האכזריות להורג של הומוסקסואלים המבוצעות על ידי ישויות אלה.
- עיוורון אידיאולוגי זה מייצר מוסר כפול מסוכן שבו שמרנים מערביים מתונים מתוייגים כאיומים קיומיים, בעוד שקיצונים רדיקלים המטיפים לאלימות זוכים ליחס של מעמד מוגן.
גזלייטינג נגד הציבור כדי להגן על הנרטיב
במקום להתמודד עם המציאות הקטלנית של הקיצוניות האסלאמיסטית, פרשנים פרוגרסיביים רבים פנו מיד למפגן מזעזע של גזלייטינג ציבורי בעקבות הטרגדיה בברלין. במקום לגנות את האידיאולוגיה הרדיקלית שהניעה את המפגע, פעילים וכלי תקשורת מהשמאל מיהרו להסיט את האשמה. כפי שדווח בהרחבה על ידי The Daily Wire, סרטון ויראלי שנחשף הראה פעיל להט"ב בולט המאשים גברים נוצרים לבנים בתגובת הציבור, במקום לעסוק בתוקף האסלאמיסט עצמו. הסטה נואשת זו של האשמה ממחישה את המרחקים אליהם מוכן השמאל המודרני ללכת כדי להגן על הדוגמות הרב-תרבותיות היקרות לליבו מפני התנגשות במציאות.
הסירוב השיטתי לכנות את האיום בשמו מחלחל גם לכלי התקשורת המרכזיים, אשר השתמשו שוב ושוב בשפה מכובסת כדי לתאר את הטבח. על פי דיווחים על הפיגוע במצעד הגאווה בברלין, כלי תקשורת מובילים תיארו בתחילה את אירוע הטרור כמכונית שפשוט "פילסה דרך" או "התנגשה" בקהל. על ידי השמטת המפגע והמניע מכותרות הידיעות, גופי תקשורת אלה מטשטשים באופן אקטיבי את העימות התרבותי המתחולל בערי אירופה. בהעמדת ההגנה על הנרטיב מעל לביטחון הציבור, הם מותירים את הציבור המערבי חסר אונים ובלתי מוכן לחלוטין מול כוחות השנאה האמיתיים המכוונים נגד אורח חייו.
"אחמד תוקף אנשים במצעד גאווה בגלל האסלאם. אישה ליברלית לבנה עם צבע שיער אפוסמטי מגיעה למסקנה שגברים לבנים אשמים בכך. אמפתיה התאבדותית היא מחלה קטלנית של רוח האדם." — ד"ר גדי סעד, מדען התנהגות אבולוציוני
להגן על חירות המערב באמצעות השכל הישר
הדם שנשפך על מדרכות ברלין חייב לשמש כאזהרה אחרונה למערב לזנוח את אשליותיו הפרוגרסיביות ההתאבדותיות ולשוב אל השכל הישר הבסיסי. עלינו לדחות יחד את המניפולציות של האליטות הפעילות התובעות סובלנות כלפי מי שאינם סובלניים, בעודן מציגות באור דמוני את היסודות הדמוקרטיים של מדינותינו שלנו. ההגנה על זכויות אדם אמיתיות, על חירות הפרט ועל הביטחון האישי דורשת מחויבות בלתי מתפשרת לאבטחת גבולותינו וסירוב מוחלט לפייס אידיאולוגיות קיצוניות. על מנת לעמוד על אתגרי הביטחון המתמשכים הללו, אזרחים יכולים לעקוב אחר דיווחים רשמיים באמצעות סיקור סוכנות הידיעות AP על רמת איום הביטחון בגרמניה. אם ברצונה של תרבות המערב לשרוד, עלינו למצוא את האומץ המוסרי להצביע בבירור על אויבינו ולהגן על ערכינו ללא התנצלות.