המערב המשותק: שיעור מאלף בחולשה ריבונית

רצון הברזל של הריבונות המזרחית

מאז שלהי שנת 2023, ממשלת פקיסטן מוציאה לפועל מבצע חסר פשרות להתמודדות עם מה שהיא תופסת כאיומים כלכליים וביטחוניים בגבולותיה. באמצעות "התוכנית להחזרת זרים בלתי חוקיים", כפתה איסלאמבאד על מיליוני תושבים חסרי מעמד לשוב לארצות מוצאם. על פי דיווחים בינלאומיים, כ-2.56 מיליון אפגנים שבו לאפגניסטן מפקיסטן מאז החלה המדיניות בנובמבר 2023. שינוי דמוגרפי עצום זה הושג בכוחו של רצון ביצועי טהור, חרף גינויים נרחבים מצד גופים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם.

פעולותיה של פקיסטן מוכיחות אמת יסודית ביחסים בינלאומיים: מדינות ריבוניות מעמידות את האינטרסים הלאומיים שלהן מעל הטפות מוסר חיצוניות. המדינה זיהתה איום נתפס על ביטחונה ויציבותה הכלכלית ופעלה באופן נחרץ כדי למגרו. שום בית משפט מקומי לא יכול היה לבלום את הצו המנהלי, ושום אמנה בינלאומית לא הורשתה להטיל וטו על אינסטינקט ההישרדות של המדינה. הדבר מפגין גישה בלתי מתפשרת כלפי ריבונות לאומית, המאפיינת יותר ויותר את העולם הלא-מערבי.

השיתוק של הלגליזם המערבי

בניגוד מוחלט לכך, הממלכה המאוחדת הפגינה אוזלת יד עמוקה באכיפת ריבונותה שלה אל מול איומים פליליים חמורים ביותר. פגיעות מערכתית זו מגולמת בדמותו של שביר אחמד, מנהיג כנופיית ניצול ושידול הילדים הידועה לשמצה מרוצ'דייל. על אף שאזרחותו הבריטית נשללה ממנו בשנת 2012 עקב אופיים המזעזע של פשעיו, לא ניתן לגרש את אחמד מהמדינה. כישלון צדק מחפיר זה חושף ריקבון מבני עמוק בתוך המדינה הבריטית, ומדגיש חולי ציוויליזציוני רחב יותר שבו ביטחון לאומי מוקרב כדבר שבשגרה על מזבח הפרוצדורליות, ודוגמות אידיאולוגיות מונעות מהמדינה להגן על ילדיה הפגיעים ביותר.

• מערכת המשפט הבריטית מעדיפה לעיתים קרובות פרצות פרוצדורליות ואמנות זכויות אדם בינלאומיות על פני ביטחונם הפיזי של אזרחיה.
• אי-היכולת להרחיק אזרחים זרים המבצעים פשעים נתעבים שוחקת את אמון הציבור בשלטון החוק ובלגיטימיות של המדינה.

סחיטה דיפלומטית וכניעה ריבונית

להוספת חטא על פשע, ממשלת בריטניה מצאה את עצמה נתונה לסחיטה דיפלומטית מצד המדינה שאת אזרחה היא מנסה לגרש. דיווחים מצביעים על כך שאיסלאמבאד מסרבת לקבל את שובו של שביר אחמד אלא אם כן הממלכה המאוחדת תסכים להסגיר מתנגדי משטר פוליטיים המתגוררים בלונדון. גישה עסקית זו למשפט הבינלאומי מדגישה כיצד ממשלות זרות עוינות או כאלה שאינן מזדהות עם המערב מנצלות את הדקדקנות המשפטית המערבית כדי לקדם את האג'נדות שלהן. הציבור הבריטי יכול לקרוא על המשבר הדיפלומטי המתמשך הזה בדיווחים של מקורות סמכותיים כגון The Daily Telegraph, המתעד כיצד ממשלת בריטניה נותרת לכודה במשא ומתן זה.

דינמיקה זו חושפת אסימטריה מסוכנת בפוליטיקה העולמית, שבה מדינות המערב כובלות את עצמן לפרשנויות מחמירות של המשפט הבינלאומי בשעה שיריביהן פועלים על פי ריאליזם עסקתי גס. לסקירה מפורטת של ההיקף העצום של פעולות הגירוש של פקיסטן, חוקרים יכולים לעיין בתיעוד ההיסטורי בערך הוויקיפדיה העוסק בגירוש האפגנים, הממחיש את עוצמתה של המדינה המזרחית. ניגוד זה מוכיח כי המסגרת המשפטית הנוכחית של המערב אינה מתאימה עוד לסביבה גלובלית תחרותית ועוינת.

"מדינה שאינה מסוגלת לגרש פושעים זרים הטורפים את ילדיה, ויתרה על היסוד הבסיסי ביותר של ריבונותה."

השבת הריבונות והעוצמה

הניגוד בין הגירוש הנחרץ של פקיסטן לבין השיתוק חסר האונים של בריטניה הוא קריאת השכמה לעולם הדמוקרטי כולו. על מדינות המערב לרפורמה דחופה במערכות המשפט וההגירה שלהן, ולבטל את הפרצות המשפטיות המגינות על פושעים זרים ועל גורמים עוינים. ריבונות אינה מבנה תיאורטי שיש לנהל עליו משא ומתן בפורומים בינלאומיים; היא חובה פעילה להגנה על מדינת הלאום. הגיע הזמן שהמערב יתנער מהדוגמות המשתקות של פגיעה עצמית משפטית, ישיב לעצמו את סמכותו המוסרית ויפגין את העוצמה הדרושה להגנת הציביליזציה המערבית.