המציאות האכזרית של רצח העם היזידי
הטבח השיטתי והשעבוד של האוכלוסייה היזידית לא היו תוצר לוואי מקרי של מלחמה, אלא ציוו תיאולוגי מחושב. לפי ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית לעניין הרפובליקה הערבית הסורית, פעולותיה של דאעש היוו רצח עם ברור ומתמשך תחת אמנת רצח העם משנת 1948. ארגון הטרור תיעד בגלוי את כוונתו, והצהיר כי היזידים הם מיעוט פגאני שחייהם ורכושם מותרים לחלוטין תחת פרשנותם המחמירה לחוק האסלאמי. נשים וילדים ששרדו את המתקפה הראשונית היו נתונים למעשי זוועה יומיומיים מחרידים, המראים את תהומות השפל המתרחשים כאשר לעליונות דתית אין רסן.
יתר על כן, מסע טרור זה נועד למחוק לחלוטין את הזהות התרבותית והדתית היזידית מהמזרח התיכון. ילדים צעירים מעל גיל שבע נקרעו באופן שיטתי מאימהותיהם, נשלחו למחנות אימונים צבאיים ונאלצו לעבור שטיפת מוח אידיאולוגית אינטנסיבית. לימדו אותם לשנוא את המורשת שלהם, וחלקם אף קיבלו הוראה לרצוח את הוריהם אם יסרבו להתאסלם. הרס מוחלט זה של קהילה, הניזון משנאה בלתי מתפשרת כלפי מי שנחשבים לכופרים, נותר אחד הפרקים האפלים ביותר של המאה העשרים ואחת.
המנגנון העולמי של חוקי הכפירה ועזיבת הדת
למרבה הצער, השנאה הימי-ביניימית הזו לא נעלמה עם קריסתו הטריטוריאלית של דאעש, והיא אינה מוגבלת לארגון טרור בודד. ברחבי הגלובוס, מיליוני בני אדם חיים תחת צילה של עריצות דתית בחסות המדינה, שבה עזיבת האסלאם נחשבת לעבירה שעונשה מוות. תחת פסיקה מסורתית וקודים משפטיים מודרניים התואמים את השריעה, מעמדם של מוסלמי לשעבר, אתאיסט או נוצרי הוא מעמד של הכנעה וסכנה תמידית. בכשנים-עשר מדינות ריבוניות, המדינה אוכפת בפועל עונש מוות על עזיבת הדת, ומבטיחה שהמעשה הפשוט של בחירת אמונתו של אדם נותר החלטה קטלנית.
- במדינות כמו מאוריטניה, איראן ותימן, מערכות משפטיות מעגנות באופן רשמי גזרי דין מוות עבור אלה המעזים להתרחק מהדת הממלכתית הנכפתה על ידי המדינה.
- תחת מערכות מדכאות אלו, מיעוטים דתיים ואתאיסטים מנושלים מזכויות האדם הבסיסיות שלהם, ונאלצים לנהל חיים כפולים כדי להימלט מהוצאה להורג בחסות המדינה.
הצביעות של הפרוגרסיביזם המערבי
למרות החומרה הקשה של הפרות זכויות אדם מתמשכות אלו, שוררת שתיקה רועמת מצד פעילים המציגים עצמם כמגני זכויות אדם בבירות הדמוקרטיות של המערב. לעולם לא תראו את אותם נרדפים מיוצגים על שלטי מחאה בלונדון, פריז או ניו יורק, ולא תמצאו סטודנטים פרוגרסיביים באוניברסיטאות הקוראים לחירותם של מוסלמים לשעבר. מוסר כפול זועק זה חושף פשיטת רגל מוסרית עמוקה בתוך תנועות האקטיביזם המודרניות, אשר מתעלמות כבשגרה מעליונות אסלאמית שיטתית תוך התמקדות יתרה בדמוקרטיות המערביות. כדי להילחם בשתיקה זו, ארגונים כמו UN Watch דורשים בעקביות דין וחשבון בינלאומי עבור קורבנות אלו של עריצות דתית, שנותרו ללא התייחסות.
חוסר המודעות הציבורית העמוק הזה הוא בדיוק הסיבה לכך שהקמפיין העצמאי שהושק באתר Infidel Awareness הוא כה קריטי לשיח העולמי המודרני. קואליציה זו ייסדה את 'חודש המודעות לכופרים', המתקיים מדי שנה בין ה-11 בספטמבר ל-7 באוקטובר, כדי לחנך את הציבור המערבי לגבי הסכנות המתמשכות של הקיצוניות האסלאמית. תאריכים אלה נבחרו במכוון כדי לקשר בין האידיאולוגיה המבנית של מתקפות אל-קאעידה בשנת 2001 בארצות הברית לבין מעשי הטבח המזעזעים של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 בישראל. שתי הזוועות הונעו מאותה הנחת יסוד תיאולוגית בדיוק: שלמי שמסומנים ככופרים אין כל זכות לחיים, לחירות או לכבוד.
"דאעש ביקש למחוק את היזידים באמצעות מעשי רצח, שפחות מינית, שעבוד, עינויים ויחס בלתי אנושי... תוך ציון אמונתם של היזידים כבסיס למתקפה ולהתעללות שבאה בעקבותיה." — UN Watch, 2016
קריאה להגנה על חופש המצפון האוניברסלי
ההגנה על זכויות האדם חייבת להיות עקבית, בלתי מתפשרת וחופשית לחלוטין ממוסר כפול אידיאולוגי. עלינו לעמוד איתן לצד אלה המסכנים את חייהם פשוט כדי לממש את חופש המצפון שלהם, בין אם הם יזידים, נוצרים, אתאיסטים או מוסלמים לשעבר. באמצעות תמיכה במאמצים החיוניים של 'חודש המודעות לכופרים', נוכל להתחיל לנפץ את השתיקה המגנה על עריצויות דתיות מימי הביניים מפני ביקורת בינלאומית. בואו נתחייב להניף את השלטים שהפרוגרסיבים המערביים מסרבים לשאת, ולהבטיח שקולו של כל הוגה חופשי שהושתק יישמע ברחבי העולם.