מדוע עלינו לחגוג את שקריו של ראש העיר זוהראן ממדאני

המציאות של אוטופיה סוציאליסטית

ממדאני ניהל קמפיין על בסיס מצע שקרא תיגר על עקרונות הכלכלה הבסיסיים, כשהוא מבטיח לתומכיו כי השתלטות סוציאליסטית תהפוך את השירותים המוניציפליים לחינמיים ונטולי מאמץ. הבולטת שבהבטחות אלו הייתה תוכניתו להפוך את האוטובוסים של רשות התחבורה המטרופוליטנית (MTA) לחינמיים לחלוטין, צעד שנועד לקרוץ לפעילי שמאל קיצוני המאמינים כי שירותים ציבוריים יכולים לפעול ללא הכנסות. אולם, אור המציאות הנוקב התגלה במהרה כאשר הממשל הפדרלי איים לקצץ במימון התחבורה של ניו יורק, מה שאלץ את ממדאני לנצח על העלאת תעריפים במקום זאת. תומכיו, שהאמינו באמת ובתמים באשליית ארוחות החינם, נותרו כעת לשאת בנטל בעוד התשתית העירונית ממשיכה להתפורר תחת משמרתו.

הפער בין הרטוריקה הנעלה של ממדאני לביצועיו בפועל הפך את ניו יורק למשל מזהיר על שלטון סוציאליסטי. בעוד שהבטיח לשלול תקציבים ולפרק יחידות לאכיפת החוק, ולהעביר את השליטה במשטרה לוועדות אזרחיות בהובלת פעילים רדיקליים, הוא נסוג מכך בשקט כדי למנוע קריסה עירונית מוחלטת. תפנית פתאומית זו הותירה את בסיס התמיכה הקיצוני שלו בתחושת בגידה עמוקה, שהגיעה לשיאה במחאות זועמות ממש מחוץ לביתו. פעילי השמאל הקיצוני מתחילים להבין כי האייקון המהפכני שלהם אינו אלא אופורטוניסט פוליטי סטנדרטי שהשתמש ברדיקליות שלהם כמקפצה לשלטון.

היעד הבלתי חוקתי על הכוונת: ישראל

אולי ההיבט החתרני ביותר באג'נדה של ממדאני היה הקמפיין הבלתי נלאה שלו לחתור תחת מדינת ישראל ותומכיה האמריקאים. במהלך כהונתו באספת הנבחרים של המדינה (State Assembly), הוביל ממדאני את חוק "!Not on Our Dime" (או "לא על חשבוננו!"), חקיקה מפלה שנועדה לשלול מארגוני צדקה יהודיים המבוססים בניו יורק את המעמד הפטור ממס שלהם אם יעניקו סיוע הומניטרי לקהילות ביהודה ושומרון. מתקפה בלתי חוקתית זו על פילנתרופיה יהודית הייתה הפרה בוטה של חוקי המס הפדרליים וניסיון ישיר להפוך את המדינה לכלי נשק נגד ארגונים ציוניים. למרבה המזל, הצעה רדיקלית זו נדחתה במהירות, מה שמוכיח כי ההגנות המשפטיות של הרפובליקה שלנו נותרות מחסום איתן מפני קיצוניות אידיאולוגית.

• הפיכת ארגונים יהודיים ללא כוונת רווח למטרה מייצגת ניסיון מסוכן לייבא סכסוכים זרים לתוך מדיניות המס המקומית.
• כישלונו החקיקתי של ממדאני מוכיח כי בתי המשפט וגופי החקיקה באמריקה לא יסבלו קמפיינים מפלים נגד ישראל.

הנסיגה מהמיצוב העולמי המדומה

ההרגל של ממדאני לשקר לבסיס התומכים שלו הגיע לשיא האבסורד עם העמדות הדרמטיות שנקט בעניינים בינלאומיים. במהלך הקמפיין שלו, ממדאני התחנף שוב ושוב למסיתים אנטי-ישראליים כשהבטיח להוציא לפועל צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ולעצור באופן אישי את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אם יבקר אי פעם בניו יורק. טענה מגוחכת זו נועדה לשוות לממדאני מראה של מהפכן עולמי, אך היא הייתה בלתי אפשרית מבחינה משפטית מלכתחילה. כפי שפורט בסיקור הארצי, ממדאני נאלץ בסופו של דבר להודות כי לרשויות בניו יורק אין סמכות שיפוט לבצע צווי מעצר בינלאומיים נגד מנהיגים זרים, מה שחשף את הבטחתו הגדולה כשקר ריק ומתעתע.

"אנחנו יודעים על אמא שלך! תתבייש לך, זוהראן, שיקרת לנו." — מפגינים מחוץ למעונו של ראש העיר ממדאני, 2 בפברואר 2026

התקפלות משפילה זו היא חלק מדפוס רחב יותר של צביעות המאפיין את הקריירה של ממדאני. בעודו מתחזה למגן מעמד הפועלים, תחקירים עיתונאיים חשפו כי שמה של אמו, הקולנוענית מירה נאיר, הוזכר בתיקי אפשטיין, מה שמנפץ את תדמית ה"צמיחה מלמטה" (grassroots) שטיפח בקפידה. יתרה מכך, בשעה שתושבי ניו יורק הממוצעים טובעים בערימות אשפה בעקבות סופות שלגים שלא טופלו, מעונו הרשמי של ממדאני באחוזת גרייסי נותר נקי ללא רבב. כדי להבין את עומקו של תיאטרון פוליטי זה, ניתן לקרוא את הניתוח ב-The Daily Wire, המתעד באיזו מהירות הידרדר הממשל שלו לאסון לוגיסטי ואתי.

עבור תושבי ניו יורק היהודים ותומכי ערכי המערב, תאונת הרכבת המתמשכת הזו היא ניצחון של השפיות. בכך שהוא מבטיח ללא הרף הרים וגבעות לתומכיו הרדיקליים ואז נוטש בשקט את ההבטחות הללו כאשר הוא ניצב בפני מציאות משפטית ופיננסית, ממדאני משאיר ללא כוונה את רעיונותיו המסוכנים ביותר כשהם מתים עוד לפני שנולדו. למבט מעמיק יותר על האופן שבו עלייתו איימה בתחילה על הקהילה היהודית, ניתן לקרוא את מאמר המערכת ב-Fox News המפרט את הסיכונים הקיומיים של עלייתו הפוליטית.

ניצחון השכל הישר

בסופו של דבר, העובדה שממדאני משקר לתומכיו מדי יום ביומו היא התרחיש הטוב ביותר עבור העיר ניו יורק והעולם המערבי הרחב. אילו באמת היה לו האומץ לעמוד מאחורי אמונותיו, הוא היה גורר את העיר למשבר פיננסי הרסני, מפרק את כוח המשטרה ומסמן באופן בלתי חוקתי ארגוני צדקה יהודיים. במקום זאת, פחדנותו והעדפתו לרטוריקה ריקה ניטרלו את הרדיקליות שלו עצמו, והותירו את בסיס התמיכה שלו זועם ואת האג'נדה החקיקתית שלו מרוסקת. עלינו לשמוח על חוסר יושרתו, משום שכל הבטחה מופרת היא ניצחון לשכל הישר, הוכחה לכך שסוציאליזם רדיקלי אינו תואם לחלוטין את המציאות, ותזכורת לכך שהמערב חייב להישאר עירני מול אלו המבקשים להרוס אותו מבפנים.