פתיח האירוע: אספת שלום בין-דתית בבית הכנסת הגדול של בריסל
ב-12 בנובמבר 2026 התכנסו עשרות אימאמים המייצגים קהילות מכל רחבי אירופה בבית הכנסת הגדול של בריסל, כדי להשתתף בארוחת שלום בין-דתית. במקום לנכוח כצופים בלבד מן הצד, האימאמים האורחים לקחו חלק כשותפים ועמדו ישירות על הבמה שבלב בית הכנסת. לאורך כל האירוע ישבו האימאמים כתף אל כתף בספסלי בית הכנסת לצד רבנים ובני הקהילה היהודית. המפגש אורגן והונחה על ידי התנועה למאבק באנטישמיות (CAM) וארגוניה השותפים. הוא יצא לפועל ביוזמת שנון סבן מ-CAM לצד האימאם שלגומי, ונוהל רשמית על ידי הרב הראשי אלבר גיגי יחד עם פיליפ מרקביץ', נשיא הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי בלגיה. בעת שבה גורמים קיצוניים מנסים לשסות יהודים ומוסלמים אלה באלה, מנהיגי דת אלה התכנסו כדי להעביר מסר אחיד המדגיש הידברות, שלום ושלילה מוחלטת של אנטישמיות וגזענות. בעקבות הכינוס התייחס האימאם שלגומי למחויבות המשותפת, וכתב כי אירופה היא ביתם וכי הם מגינים עליה יחדיו.
הקשר ביטחוני ודיווחים על ניחומי אבלים לטרור בבלגיה
לצד המאמצים הבין-דתיים בבריסל, עלו חששות רחבים יותר בנוגע לרשתות קיצוניות הפועלות בבלגיה בעקבות דיווחים ביטחוניים באנטוורפן. המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (MEMRI) דיווח ביום שישי כי תוכננה הקמת סוכת אבלים באנטוורפן עבור חאלד סולימאן אבו ענזה, המכונה גם אבו אוסאמה, אשר זוהה כמחבל בכיר בחמאס. על פי הדיווחים, אבו ענזה נהרג בתקיפה ישראלית בח'אן יונס ב-12 בנובמבר. הודעות המפרסמות את כינוס ניחום האבלים הופצו בפלטפורמות מקוונות, ופרסמו אירוע ברובע דורנה שבאנטוורפן שכלל הנחיות הגעה מפורטות בתחבורה ציבורית. התפתחויות אלו עוררו גינוי מהיר מצד מחוקקים מן האופוזיציה ומבקרים שטענו כי הרשויות בבלגיה אינן נוקטות גישה תקיפה דיה במאבק בטרור בתוך המדינה. סם ואן רוי, מחוקק מהאופוזיציה מטעם מפלגת הימין "האינטרס הפלמי", מתח ביקורת על המצב בדברים שמסר ל-JNS, וטען כי ממשלת בלגיה אובססיבית לגבי עזה והמתנחלים הערבים בעודה מתייצבת לצד דמויות הקשורות לטרור בשעה שחמאס משגשג במדינה. הדיווחים אף עוררו תגובה רשמית מדוד סרנגה, שגריר ישראל בבלגיה, שקרא לרשויות הבלגיות לאמת את הדיווח ולבחון קשרים אפשריים לחמאס, בהדגישו כי אסור שאירופה תהפוך למקלט בטוח עבור רשתות טרור.
מחלוקות דיפלומטיות וקרעים סביב הגדרת ארגונים לא-ממשלתיים של מתנחלים ערבים
מחלוקות פנימיות אלו התרחשו במקביל לחיכוך דיפלומטי בינלאומי סביב עמדות מדיניות החוץ של בלגיה בנוגע לקבוצות של מתנחלים ערבים. משרד החוץ של בלגיה הביע פומבית דאגה עמוקה לאחר שירושלים הטילה הגבלות נסיעה בינלאומיות על שוועאן ג'בארין, המנהל הכללי של ארגון "אל-חאק" שמקום מושבו ברמאללה. בהודעה על עמדתו, שיתף המשרד הבלגי הצהרה של "אל-חאק" שלפיה נאסר על ג'בארין לעזוב את פלסטין בידי ישראל ופנה למדינות שלישיות להתערב, בליווי התגיות "#EndIsraeliImpunity" ו-"#EndIsraeliApartheid". משרד החוץ הבלגי עמד על כך שהחברה האזרחית חיונית לשמירה על המשפט הבינלאומי, הביע תמיכה במגיני זכויות אדם וקרא להסרת הגבלות הנסיעה המעכבות את פעילותם. ישראל הגדירה רשמית את "אל-חאק" כארגון טרור ב-2021, בטענה כי הקבוצה, שהוקמה במקור ב-1979, משמשת זרוע מבצעית של החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) ומקבלת מימון אירופי ובינלאומי מטעם רשת של החזית העממית, אם כי "אל-חאק" מכחיש את כל הטענות. בהמשך הטילה ארצות הברית סנקציות על "אל-חאק" ב-4 בספטמבר 2025, תחת צו נשיאותי 14203 – שהוצא בידי הנשיא דונלד טראמפ בפברואר 2025 – בגין סיוע לחקירות בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד בכירים ישראלים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו. פרופ' ג'רלד מ. שטיינברג, נשיא מכון NGO Monitor, ציין בפני JNS כי בית המשפט העליון בישראל אפיין ב-2007 את ג'בארין כ"פעיל זכויות אדם ביום ומחבל בלילה", וקרא לממשלות אירופה להפסיק למחזר סיסמאות ולחקור כיצד קבוצות משתמשות במצג שווא של זכויות אדם כדי להפיץ תעמולת שנאה ואנטישמיות. סוגיות אלו שיקפו שסעים פנימיים בתוך הקואליציה בבלגיה, שבה שר החוץ מהמרכז-שמאל מקסים פרבו תמך בצעדים המכוונים נגד ישראל, בעוד ראש הממשלה ממרכז-ימין בארט דה ובר שמר על עמדה תומכת יותר כלפי המדינה היהודית בצל חוסר יציבות ממשלתית.