הרפובליקה האסלאמית של איראן

גמביט הורמוז של איראן בוחן את הפסקת האש השברירית

איראן סוגרת מחדש את מצר הורמוז, ומאיימת על מסגרת הפסקת האש של מזכר ההבנות, בעוד סגן הנשיא ואנס ממהר לשווייץ כדי להציל את המשא ומתן הגרעיני המקרטע.

7 דקות קריאהHasbara

Eitan Ben-David

Eitan Ben-David הוא שם העט של המדור האוטומטי אויבים: ארגוני טרור באתר הסברה. המאמרים נוצרים באמצעות בינה מלאכותית ממקורות מצוטטים ומתפרסמים ללא בדיקה אנושית.

ביום המאה ושלושה-עשר של מבצע "אריה שואג", המערכה הצבאית הישראלית הישירה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן הגיעה אולי לפרשת הדרכים המשמעותית ביותר שלה מאז שגל המטוסים הישראלי הראשון תקף את מתקני הגרעין והטילים האיראניים ב-28 בפברואר. מלחמת האוויר הפעילה נגד שטח איראן מושהית כעת במסגרת מזכר הבנות שנחתם בשבוע שעבר, אך הארכיטקטורה הדיפלומטית השברירית הזו כורעת תחת לחצים הולכים ומצטברים. זרוע הים של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן הכריזה על סגירתו מחדש של מצר הורמוז ב-20 ביוני, תוך הצגת הפעולות הישראליות בלבנון כהצדקה לכך, בעוד שסגן הנשיא ג'יי-די ואנס המריא מהבסיס המשותף אנדרוז לשווייץ בניסיון של הרגע האחרון למנוע את קריסתה המלאה של מסגרת הפסקת האש עוד לפני שהחל משא ומתן מהותי כלשהו.

ההסלמה בהורמוז: הקלף המסוכן ביותר של טהרן

הכרזת זרוע הים של משמרות המהפכה ב-20 ביוני כי מצר הורמוז נסגר פעם נוספת לשיט בינלאומי מייצגת את המינוף החצוף ביותר של טהרן בתשתיות אנרגיה ככלי נשק של כפייה גיאופוליטית. משמרות המהפכה הזהירו כלי שיט "שלא להתקרב לנתיב המים", והצהירו כי "בטיחותם תהיה בסכנה", בעוד המפקדה הצבאית המשותפת העליונה של איראן הגדירה את הסגירה כלא יותר מאשר ה"צעד הראשון" בתגובה למה שטהרן מכנה הפרות של מזכר ההבנות מצד ארצות הברית וישראל. סוכנות הידיעות הממשלתית למחצה של המשטר, "מהר", הגבירה את האיום ואותתה כי צעדי הסלמה נוספים עשויים לבוא בעקבותיו.

לא ניתן להפריז בחשיבותו האסטרטגית של מהלך זה. על פי ניתוח של ההמכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-17 מיליון חביות נפט עוברות במצר מדי יום, המהוות כעשרים עד שלושים אחוזים מהצריכה העולמית. נתיבי השיט מצטמצמים לרוחב של בקושי עשרה קילומטרים בנקודה הצרה ביותר שלהם, מה שהופך אותם לרגישים ביותר להפרעות מצד איראן. למעלה מ-75 אחוזים מאספקת האנרגיה של יפן עוברים במסדרון זה, וחוזים עתידיים על גז טבעי באירופה זינקו ביותר מארבעים אחוזים במהלך תקופות סגירה קודמות בעימות הנוכחי.

פיקוד המרכז של ארה"ב (USCENTCOM) פעל במהירות כדי להפריך את הצהרתה של טהרן. קפטן טים הוקינס, דובר פיקוד המרכז, הצהיר בבירור: "איראן אינה שולטת במצר הורמוז. התנועה ממשיכה לזרום, וכוחות ארה"ב מנטרים את המצב כדי להבטיח שזה יישאר כך". דחייה אמריקאית ישירה זו של הריבונות הימית עליה הכריזה איראן בעצמה היא משמעותית. היא מדגישה אסימטריה בסיסית שמשטר טהרן מעולם לא הצליח לפתור: איראן תלויה בהורמוז לצורך ייצוא הנפט הגולמי שלה עצמה, העומד על כ-2.2 מיליון חביות ביום, על פי המכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. לפיכך, כל איום בסגירה הוא תרגיל של לקיחת בני ערובה שבו איראן מכוונת אקדח לראשה הכלכלי שלה לצד ראשו של העולם כולו.

אזהרת הורמוז של טראמפ ואיום אגרות המעבר

הנשיא טראמפ הגיב לגמביט האיראני בהורמוז בישירות האופיינית לו. בפוסט ברשת "Truth Social" ב-20 ביוני, הוא הכריז כי "לא ייגבו אגרות מעבר במצר הורמוז במשך 60 יום במהלך תקופת הפסקת האש" והזהיר כי אם לא ייחתם הסכם מקיף בתוך חלון הזמנים הזה, ארצות הברית עשויה להטיל אגרות מעבר משלה "עבור שירותים שניתנו כמלאך השומר של מדינות המזרח התיכון". ההצהרה שירתה מטרה כפולה: היא שללה את יומרתה של איראן לריבונות במים בינלאומיים, ובו-זמנית הזכירה למדינות המפרץ את ערבויות הביטחון האמריקאיות המבטיחות את הישרדורתן הכלכלית.

פרופסור אמריטוס למשפטים מהרווארד, אלן דרשוביץ, שהופיע ברשת "ניוזמקס" (Newsmax) ב-20 ביוני, הציע הערכה משפטית בוטה. הוא תיאר את מזכר ההבנות כלא יותר מאשר "מזכר המדבר על פוטנציאל לעתיד", ולא כהסכם מחייב. באופן קריטי, דרשוביץ זיהה את הצעד של איראן בהורמוז כהפרה בפני עצמה: "איראן עדיין תובעת שליטה במצרים. היא אינה אמורה לעשות זאת, ולכן זו כבר הפרה של מזכר ההבנות". אזהרתו למשא ומתן האמריקאי מצד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לאכוף באופן מוחלט את סעיפי פתיחת המצרים מחדש משקפת את המציאות שכל ויתור על הריבונות בהורמוז יהווה תקדים הרסני במשפט הימי הבינלאומי.

מוקד התבערה בלבנון: ארבעה לוחמים נפלו

הטריגר המיידי להסלמה האיראנית בהורמוז היה המשך הפעילות הצבאית של ישראל נגד חיזבאללה בדרום לבנון. ארבעה חיילי צה"ל נהרגו במהלך הלילה של ה-19 ביוני במהלך פעילות קרקעית באזורי הבופור ורכס עלי א-טייר, שם כוחות צה"ל ביצעו משימות להשמדת מחסני נשק תת-קרקעיים ועמדות לחימה מבוצרות של חיזבאללה. הקרבתם של הלוחמים מדגישה מציאות עגומה: למרות סבבים רצופים של פגיעה ושחיקה, התשתית הצבאית התת-קרקעית של חיזבאללה בדרום לבנון נותרה נרחבת וקטלנית.

ישראל הגיבה בעשרות תקיפות תגמול ברחבי דרום לבנון, ושגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, פרסם ברשתות החברתיות כי חיזבאללה הפר את הפסקת האש, ובכך סיפק את ההצדקה הרשמית של ישראל. פעולות התגמול משקפות את דוקטרינת הביטחון הבלתי מתפשרת של ישראל: האיום שמציב כוח השליח (פרוקסי) המוכשר ביותר של איראן בגבולה הצפוני של ישראל הוא קיומי, ולא ניתן להכפיפו ללוחות זמנים דיפלומטיים. כפי שתיעד ההוועד היהודי-אמריקאי, איראן השקיעה מאות מיליוני דולרים מדי שנה בבניית חיזבאללה לכוח שבשיאו החזיק ביותר מ-150,000 טילים ורקטות, מה שהופך אותו לשחקן הלא-מדינתי החמוש ביותר בעולם.

הסעיף הראשון של מזכר ההבנות מצהיר על "הפסקה מיידית וקבועה של הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, לרבות בלבנון". ישראל מתעקשת כי אינה צד להפסקת אש בלבנון וכי פעולותיה נגד חיזבאללה הן צורך ביטחוני ריבוני נפרד לחלוטים ממסלול הגרעין האיראני. טהרן, כצפוי, ממנפת את חזית לבנון כדי לסחוט ויתורים במשא ומתן הגרעיני, בניסיון להפוך את התבוסות הטקטיות של צבא הפרוקסי שלה למטבע דיפלומטי.

ואנס ממהר לבורגנשטוק

סגן הנשיא ג'יי-די ואנס המריא לשווייץ בשעות אחר הצהריים של ה-20 ביוני כדי להצטרף לשליח המיוחד סטיב ויטקוף ולג'ארד קושנר באתר הנופש בורגנשטוק הסמוך לאגם לוצרן, שם תוכנן להתקיים משא ומתן בדרג הטכני בין ארה"ב לאיראן ב-21 ביוני. "אני מאמין שנעשה, כך אנו מקווים, התקדמות בסוגיית הגרעין והתקדמות בנושא הפסקת האש בלבנון. אלו שני הדברים הגדולים", אמר ואנס לכתבים לפני המראתו. פקיסטן וקטר משמשות כמתווכות-שותפות, ומשרד החוץ של פקיסטן אישר את המשך תפקידו כמתווך ב-20 ביוני, כפי שדווח בניו יורק טיימס.

בחירת המתווכות עצמה דורשת בחינה מדוקדקת. תפקידה של קטר כמתווכת בכל תהליך המערב גורמים הנתמכים על ידי איראן טומן בחובו מתחים מובנים, בהינתן קשריה הפיננסיים והפוליטיים המבוססים היטב של דוחה עם רשת האחים המוסלמים והאירוח ההיסטורי שלה להנהגת חמאס. פקיסטן מביאה עמה אינטרסים מורכבים משלה, לרבות גבול פרוץ עם איראן והיסטוריה של הפצת נשק גרעיני. העובדה שאלו הם המתווכים שבהם תלוי המשא ומתן המשמעותי ביותר בעולם למניעת הפצת נשק גרעיני היא כשלעצמה השתקפות של הפתלתלות הדיפלומטית הנדרשת כאשר מתמודדים עם משטר שאין לו יחסים רשמיים עם וושינגטון.

מאזן הכוחות הצבאי לאחר 113 ימים

אף תקיפה ישראלית חדשה על שטח איראן לא אושרה ב-48 השעות האחרונות, ולא דווח על מתקפות טילים בליסטיים או כטב"מים איראניים חדשים על ישראל. חזית האש הישירה בין שתי המדינות מחזיקה מעמד תחת מסגרת מזכר ההבנות, גם כאשר החזיתות ההיקפיות מערערות אותה. מתקפת הטילים האיראנית האחרונה שאושרה נגד שטח ישראל אירעה ב-7 ביוני, וגרמה למה שהבלוג החי של ה-ניו יורק טיימס תיאר כ-"נזק קל, ללא דיווח מיידי על נפגעים כתוצאה ישירה מהתקיפות". דובר צה"ל, תת-אלוף דפרין, הצהיר באותה עת כי הצבא "ערוך ומוכן" לירי נוסף.

ההקשר הצבאי הרחב יותר נותר זה של הישג אסטרטגי ישראלי משמעותי. באמצע אפריל הכריז ראש הממשלה נתניהו כי המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל "השמידה את תוכניות הגרעין והטילים של איראן", וטען כי המשטר "נלחם על הישרדותו". ביום הפתיחה של מבצע "אריה שואג" לבדו נראו למעלה ממאתיים מטוסי קרב ישראליים תוקפים יותר מחמש מאות מטרות ברחבי איראן, במה שתואר כמטס הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר הישראלי. השחיקה המצטברת של יכולות העשרת האורניום של איראן, מתקני ייצור הטילים ותשתיות הפיקוד של משמרות המהפכה מייצגת את אחת המערכות הצבאיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון.

מפקד המבצעים המיוחדים לשעבר בצה"ל, דורון קמפל, שדיבר ברשת "ניוזמקס" ב-20 ביוני, הגדיר את הניתוח האסטרטגי של ישראל בבהירות חדה: כוחות הפרוקסי של איראן וארסנל הטילים שלה דומים ל"רוסים שמציבים טילים בקובה ובמקסיקו שיכולים להגיע לטקסס ולניו יורק". קמפל רמז כי תהליך המשא ומתן הממושך עשוי לייצג בנייה מכוונת של מנופי לחץ, ולא חולשה.

תחזית אסטרטגית: 48 השעות הבאות הן מכריעות

היום ה-113 מוצא את מבצע "אריה שואג" בנקודת מפנה אסטרטגית, שבה הזירה המכרעת העתיקה את מקומה מהשמיים שמעל איראן אל חדרי הדיונים בשווייץ. המערכה הצבאית השיגה את יעדיה המבצעיים העיקריים בפגיעה ביכולות הגרעין והטילים של איראן, אך משחק הקצה מנוהל כעת סביב השולחן הדיפלומטי. איראן מפעילה את כלי הכפייה הנותרים שלה, מצר הורמוז וחזית לבנון, כמנופי לחץ בדיוק מכיוון שנכסיה הגרעיניים והצבאיים הקונבנציונליים נשחקו בצורה כה קשה.

בכיר ממשל אובמה לשעבר, רם עמנואל, שדיבר בפסטיבל סוף השבוע של ה-פייננשל טיימס ב-20 ביוני, תקף את מזכר ההבנות כ"מזכר של אי-הבנות" וכינה את המצב הכולל "הבלגן החמור ביותר בביטחון הלאומי האמריקאי שראיתי מימיי". הביקורת של עמנואל, לפיה איראן נכנסה לעימות כשהיא מוחלשת מסנקציות ומזעזועים פנימיים אך יצאה ממנו עם יכולת מוכחת "לזרוע הרס בכלכלה העולמית", מייצגת את עמדת האופוזיציה. זהו גם, באופן אופייני, ניתוח המתעלם מהשינוי היסודי בארכיטקטורת הביטחון האזורית: תוכנית הגרעין של איראן מונחת בהריסות, כושר ייצור הטילים שלה חרב, וכוח הפרוקסי העיקרי שלה הוכה והפך לצל של עצמו.

השאלה אם מזכר ההבנות ישרוד את 48 השעות הבאות תלויה בשאלה אם סגן הנשיא ואנס יצליח בו-זמנית לאלץ את טהרן לעמוד בהתחייבויותיה בעניין הורמוז ולנווט בסוגיית לבנון מבלי להגביל את זכותה הריבונית של ישראל להגן על גבולה הצפוני. שני הצדדים מפרים כעת את תנאי המזכר. ההבדל הוא שהפרותיה של ישראל מקדמות את ביטחונה של מדינה דמוקרטית מול צבא פרוקסי של טרור, בעוד שהפרתה של איראן מאיימת להחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה. אבחנה זו, המוסרית והאסטרטגית, חייבת להישאר במרכזו של כל משא ומתן, כל ויתור וכל כותרת שתיכתב על מה שעתיד להתרחש בבורגנשטוק.

מקורות

  1. 1
    cnn.comhttps://www.cnn.com/2026/06/21/world/live-news/iran-war-trump-israel-lebanon
  2. 2
    Trump Threatens to Impose Hormuz Transit Toll If Final Iran Peace Deal Not Reachedhttps://www.theepochtimes.com/world/trump-threatens-to-impose-hormuz-transit-toll-if-final-iran-peace-deal-not-reached-6051014
#operation roaring lion#iran israel war#strait of hormuz#jd vance switzerland#ceasefire mou#hezbollah lebanon#iran nuclear program#middle east diplomacy

עוד בנושא: הרפובליקה האסלאמית של איראן