ביום ה-117 של מבצע "ארי ההרים" — מבצע ארי ההרים — התותחים בין ישראל לאיראן נדמו במידה רבה, אך המפה האסטרטגית נותרת מסוכנת לא פחות מכל שדה קרב. מזכר ההבנות שנחתם בין וושינגטון לטהראן באמצע יוני השעה את המערכה הקינטית שהחלה ב-28 בפברואר 2026, אך יסודותיה של הפסקת האש רצופים סתירות לא פתורות המאיימות למוטט את המסגרת כולה. הנשיא טראמפ ניצל עצרת במול הלאומי ב-24 ביוני כדי לספק את הצהרתו הנחרצת ביותר עד כה כי המלחמה הסתיימה, והכריז כי "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני — זה גמור". עם זאת, המשא ומתן ניצב בפני מציאות שונה בתכלית: המחלוקות הקשות ביותר נותרו ללא פתרון, הציבור האמריקאי ספקן ביותר, והנוכחות הצבאית המתמשכת של ישראל בדרום לבנון חותרת ישירות תחת סעיף 1 של ההסכם.
שדה הקרב נדם — לעת עתה
לא דווח על תקיפות מאושרות של חיל האוויר הישראלי בשטח איראן בחלון הזמן של 48 השעות שבין ה-23 ל-25 ביוני 2026. בדומה לכך, לא זוהו מתקפות טילים בליסטיים או כטב"מים איראניים נגד ישראל במהלך תקופה זו. הפסקת הפעילות הקינטית בקנה מידה גדול מסמנת תפנית דרמטית מהשבועות הראשונים של המערכה, כאשר תקיפות משולבות של ארה"ב וישראל שחקו את מתקני הגרעין של איראן, את תשתית הפיקוד של משמרות המהפכה ואת אתרי שיגור הטילים ברחבי הרפובליקה האסלאמית. פוקס ניוז דיווחה בתחילת מרץ כי אנליסטים ישראלים העריכו כי למעלה מ-1,000 לוחמי אויב נהרגו בתוך איראן בימים הראשונים של המבצע המשולב לבדו.
עם זאת, אין לפרש את היעדר האש הישירה בין ירושלים לטהראן כשלום. צה"ל אישר ב-25 ביוני כי חיסל שני בני אדם בלבנון, מה שמדגיש כי המערכה הנפרדת אך הקשורה באופן הדוק של ישראל נגד חיזבאללה — הפרוקסי הקטלני והחמוש ביותר של איראן — נמשכת ללא הפסקה. שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ הצהיר ב-24 ביוני כי צה"ל נשאר בדרום לבנון ולא ייסוג, עמדה הסותרת ישירות את המנדט של מזכר ההבנות של הפסקת האש להפסקת כל הלחימה, כולל בלבנון.
איראן טוענת לניצחון ותובעת עוד
טהראן יצאה מהמערכה הצבאית לא מוכנעת אלא מחוזקת — לפחות בעמדתה הפומבית. גורמים רשמיים באיראן תיארו רשמית את הסכם הפסקת האש הראשוני כ"הכרזה על תבוסתה של אמריקה", אפיון שדווח על ידי ניוזמקס ב-24 ביוני. המשטר נשבע במקביל לעולם לא לוותר על השליטה במצר הורמוז, נתיב השיט האסטרטגי שדרכו עובר כ-20 אחוזים מאספקת הנפט העולמית, ודחה את טענותיו של מזכיר המדינה מרקו רוביו בנוגע לחוסר יציבות אזורי.
עמדה זו עולה בקנה אחד עם הדוקטרינה האסטרטגית ארוכת השנים של הרפובליקה האסלאמית: לספוג מכה צבאית, להכריז על הישרדות כניצחון, ולנצל את ההשלכות הדיפלומטיות כדי לסחוט ויתורים מקסימליים. זהו ספר מהלכים שטהראן שכללה במשך עשורים, ממלחמת איראן-עיראק ועד להסכמי הגרעין (JCPOA). השאלה המכרעת עבור אסטרטגים ישראלים ואמריקאים היא האם הרהב של איראן מסווה שחיקה אסטרטגית אמיתית או שהוא משקף משטר ששרד את הסערה כשיכולות הליבה שלו נותרו שלמות. המזכיר רוביו הצהיר פומבית כי הפעולה הצבאית של ארה"ב "שחקה מספיק" את היכולות הגרעיניות של איראן, אך המאבק על מאגר האורניום של איראן — הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת לקראת השיחות הטכניות בשוויץ ב-29–30 ביוני — יכריע אם הערכה זו תעמוד במבחן המציאות.
החזית הביתית של אמריקה: ספקנות, הוצאות ושברים פוליטיים
הזירה הפוליטית הפנימית בוושינגטון הוכחה ב-24 ביוני כסוערת כמעט כמו הסביבה האסטרטגית במזרח התיכון. סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק שפורסם באותו יום מצא כי 59 אחוזים מהאמריקאים אינם נותנים אמון ביעילותו של ההסכם עם איראן, כאשר ההתנגדות הדמוקרטית רושמת שיעור פסימיות מדהים של 90 אחוזים וגם בקרב העצמאיים נרשם רוב ספקני. אפילו בקרב הרפובליקנים, רק 25 אחוזים הגדירו עצמם כ"בטוחים מאוד" בהסכם, כפי שדווח בניו יורק טיימס.
העלויות הפיננסיות של המערכה עלו לקדמת הבמה כאשר הבית הלבן ביקש רשמית מהקונגרס לאשר מימון חירום משלים בסך 87.6 מיליארד דולר. עיקר הבקשה — 67 מיליארד דולר — מיועד למשרד ההגנה, ומחולק ל-21 מיליארד דולר להצטיידות מחדש בתחמושת, 17.3 מיליארד דולר לעלויות מבצעיות ו-12.1 מיליארד דולר לתוכניות מסווגות. טראמפ נפגש אישית עם יצרני תחמושת אמריקאים בבית הלבן ב-24 ביוני כדי לטפל בדלדול המלאים, כאשר סגן שר ההגנה סטיב פיינברג לחץ על הקבלנים בנוגע לעיכובי ייצור. בנפרד, הממשל מבקש 672 מיליון דולר במיוחד כדי למנוע שיקום גרעיני איראני, כפי שדווח בפוקס ניוז.
החיכוך בקונגרס התעצם אף הוא. יום קודם לכן עברה בקונגרס החלטת סמכויות מלחמה המגנה את הפעולה הצבאית באיראן, כאשר ארבעה רפובליקנים חצו את הקווים. טראמפ כינס פגישה סוערת בדלתיים סגורות עם סנאטורים רפובליקנים ב-24 ביוני, שבמהלכה תיאר הסנאטור ג'ון קנדי מלואיזיאנה את הנשיא כ"זועם כמו צרעה קטלנית" בשל העריקות. החשבון הפוליטי לקראת בחירות האמצע של נובמבר הוא אכזרי: מלחמה לא פופולרית, בקשת תקציב מנקרת עיניים והפסקת אש שמרבית האמריקאים מפקפקים שתחזיק מעמד.
מסעו של רוביו למפרץ ולוח השחמט הדיפלומטי
המזכיר רוביו בילה את ה-23–24 ביוני בסיור מהיר ומרובה תחנות במפרץ הפרסי — באיחוד האמירויות, כווית ובחריין — כדי להרגיע בעלות ברית הספקניות מאוד לגבי מזכר ההבנות עם איראן. בכווית סיטי הציע רוביו הבטחות שקולות: "אנו רוצים לשמוע משותפינו. לא נעשה דבר שיערער את ביטחונן של בעלות בריתנו הוותיקות באזור". חרדתן של מדינות המפרץ מבוססת היטב. מסגרת מזכר ההבנות מוציאה באופן בולט את הטילים הבליסטיים של איראן מהמשא ומתן הנוכחי, ומותירה את אחד האיומים המערערים ביותר באזור ללא מענה כלל. רוביו אישר כי הטילים הבליסטיים אינם על הפרק בשיחות הקרובות בשוויץ, שיתמקדו אך ורק בתוכנית העשרת הגרעין של איראן.
בינתיים, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אישר ב-24 ביוני כי פקחי סבא"א ימשיכו בעבודתם באיראן, אם כי טהראן הוסיפה את הסייג כי הדבר יתרחש "לאחר ההסכם" — ניסוח המותיר עמימות ניכרת לגבי העיתוי וההיקף. טראמפ ניצל גם את היום הזה כדי לתקוף את נאט"ו על "השתתפות רפה" במערכה באיראן במהלך שיחה עם המזכיר הכללי מארק רוטה, ודרש "נאמנות" גדולה יותר וחלוקת נטל מצד בעלות הברית האירופיות. החיכוך מדגיש אתגר מתמשך: הברית המערבית נותרה חלוקה לגבי התבונה האסטרטגית והבסיס החוקי של המבצע, אפילו בעוד היא מנסה לבסס את ההישגים שהשיגה המערכה הצבאית.
חיזבאללה: האיום הלא פתור
ניתוח מומחים של פוקס ניוז ב-24 ביוני זיהה את חיזבאללה כמשתנה הקריטי הלא פתור במבנה הפסקת האש כולו. חיזבאללה, המכונה "יהלום הכתר" של איראן — ארגון טרור עם דם אמריקאי על ידיו עוד מפיגוע התופת במגורי הנחתים בביירות ב-1983 — אינו מוזכר בשמו במזכר ההבנות, על אף שסעיף 1 מחייב הפסקת מעשי האיבה בכל החזיתות, כולל לבנון. סירובה המפורש של ישראל לסגת מדרום לבנון הופך סעיף זה לבלתי פעיל למעשה, ובכך יוצר את קו השבר המיידי ביותר שעלול למוטט את הפסקת האש.
"לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני — זה גמור." — הנשיא דונלד טראמפ, עצרת במול הלאומי, 24 ביוני 2026
ההיגיון האסטרטגי של עמדת ישראל ברור: נסיגה מדרום לבנון מבלי לפרק את תשתיות חיזבאללה תחזיר בדיוק את סביבת האיום שהצריכה את פתיחת החזית הצפונית של מבצע "ארי ההרים". עבור ירושלים, הלקח מ-7 באוקטובר 2023 — שלא ניתן לנהל ארגוני טרור בגבולות ישראל באמצעות הרתעה בלבד — נותר הדוקטרינה המובילה. הארסנל של חיזבאללה, שנבנה מחדש בחסות איראן במשך עשרות שנים, מייצג איום קיומי ששום פיסת נייר שנחתמה בחדר דיונים בז'נבה אינה יכולה לנטרל.
תחזית אסטרטגית: השלב הקשה ביותר מתחיל
היום ה-117 מוצא את מבצע "ארי ההרים" ברגע הפרדוקסלי ביותר שלו. המערכה הצבאית הקשה השיגה שחיקה מדידה של תוכנית הגרעין האיראנית ותשתיות משמרות המהפכה. פרמיות ביטוח המלחמה עבור מעבר במצר הורמוז ירדו ביותר מחצי, מכ-5 אחוזים ל-2 אחוזים מערך כלי השיט, והנפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל-75 דולר לחבית לראשונה מאז החלו מעשי האיבה. אלו הם מדדים מוחשיים לרגיעה.
ועם זאת, מסגרת הפסקת האש רצופה חולשות מבניות. הטילים הבליסטיים נותרים מחוץ לשולחן הדיונים. מעמדו של חיזבאללה שנוי במחלוקת. איראן טוענת לניצחון בפומבי ואינה מראה סימנים של חרטה אסטרטגית. הציבור האמריקאי ספקן, הקונגרס מפולג ותג המחיר של 87.6 מיליארד דולר טרם אושר. השיחות הטכניות בשוויץ המתחילות ב-29–30 ביוני מייצגות את נקודת המפנה המכריעה הבאה. אם המשא ומתן לא יפתור את המחלוקת על מאגר האורניום ולא יבסס משטר פיקוח אמין, מזכר ההבנות יתקיים רק על הנייר — ותותחי מבצע "ארי ההרים" עלולים לרעום פעם נוספת. על ישראל להישאר עירנית, מוכנה ובלתי מתפשרת בדרישתה כי האיומים שאילצו אותה לצאת למערכה זו ינוטרלו, ולא רק יושהו לעת עתה.