ביומו המאה ושלושים וחמישה של מבצע "אריה שואג" (Operation Roaring Lion), המערכה שערפה את ראשו של המנהיג העליון של איראן וריסקה את שאיפותיה הגרעיניות, המזרח התיכון נקלע לשלב חדש ועלול להיות מסוכן יותר של העימות. התקיפה ההרסנית של פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) בשבת בלילה על כ-140 מטרות צבאיות איראניות — ואחריה גל חמישי של תקיפות אמריקאיות בתוך שבוע אחד בלבד — אישרו את מה שהאסטרטגים חששו מפניו מאז שנחתם הסכם הביניים המעורער ב-18 ביוני: הפסקת האש מעולם לא הייתה יותר מאשר הפוגה זמנית. מטחי הטילים והכטב"מים של טהראן בתגובה נגד חמש מדינות במפרץ, כולל השותפות לתיווך קטאר ואיחוד האמירויות הערביות, הפכו כעת את המסגרת הדיפלומטית למת כמעט לחלוטין. משרד החוץ של איראן אמר דברים דומים ביום ראשון, והצהיר כי התקיפות האמריקאיות "הפכו לבלתי מועילים" את כל המאמצים הדיפלומטיים של החודשים האחרונים. יום 135 אינו סתם עוד יום של מלחמה — זהו היום שבו הסדר של שלאחר הפסקת האש החל להתפרק.
CENTCOM משחרר את התקיפות הכבדות ביותר מאז הפסקת האש
היקף המבצע של מוצאי שבת הותיר מרחב מצומצם מאוד לעמימות בנוגע לכוונותיה של וושינגטון. פיקוד המרכז (CENTCOM) אישר כי תקף כטב"מים איראניים, טילים, מחסני תחמושת, תשתיות מעקב ואתרי פעילות ימית ברחבי מחוז הורמוזגאן — האזור החופי השולט על מצר הורמוז. כלי תקשורת ממלכתיים באיראן דיווחו על פיצוצים סמוך ל-סיריק, האי קשם, ג'אסק ומערבית לבנדר עבאס, כולן נקודות הסמוכות ישירות לנתיב המים הצר שדרכו עובר מדי יום חמישית מתפוקת הנפט העולמית. גל שני הגיע ביום ראשון בערב, התקיפה האמריקאית החמישית על אדמת איראן בתוך שישה ימים, כשהיא מכוונת למערכות הגנה אווירית צבאיות, סירות קטנות, אתרי מכ"ם חופיים וכן יכולות טילים וכטב"מים נוספות.
ההודעה הרשמית של CENTCOM לאחר התקיפה הייתה בוטה: "המפקד העליון הנחה לבצע את התקיפות כדי להטיל על הכוחות האיראניים את האחריות." הנשיא טראמפ, בראיון טלפוני קצר עם רויטרס ביום ראשון, הציע הערכה ישירה ואופיינית משלו לפעולות בסוף השבוע: "אנחנו מכים בהם חזק." ההצהרה, שפורסמה על ידי הגרדיאן, הדגישה את עמדת הממשל שלפיה הפרובוקציות של איראן במצר ייענו בכוח מוחץ ולא במשא ומתן.
ראוי לציין כי לא עלו דיווחים מאומתים המייחסים תקיפות חדשות של חיל האוויר הישראלי למטרות איראניות במהלך חלון זמן זה של 48 שעות. סבב ההסלמה הנוכחי מובל באופן מוחץ על ידי CENTCOM, מה שמשקף חלוקת עבודה טקטית שאפיינה את המערכה מאז שלהי האביב. תפקידה של ישראל במבצע הרחב יותר "אריה שואג" נותר יסודי — מטחי הפתיחה ב-28 בפברואר שחיסלו את האייתוללה חמינאי והשמידו את תשתית הגרעין של איראן היו ברובם מבצעים ישראליים — אך זירת מצר הורמוז הפכה למפגן כוח אמריקאי.
טהראן מגיבה נגד חמש מדינות במפרץ
תגובתה של איראן הייתה פרועה בדיוק כפי שהיה צפוי. בשעות שלאחר תקיפות CENTCOM, שיגרו הכוחות האיראניים גלי תקיפות של טילים וכטב"מים נגד איחוד האמירויות הערביות, קטאר, כווית, עומאן ובחריין, כפי שאישר ה-פייננשל טיימס. ההתמקדות בקטאר — שלא הותקפה מאז אפריל — ובאיחוד האמירויות — שלא היוותה מטרה מאז ראשית מאי — היוותה הסלמה מכוונת ופרובוקטיבית ביותר. שתי המדינות שימשו כמתווכות בתהליך הדיפלומטי שהוביל להסכם הביניים של יוני, והחלטתה של איראן לפגוע בהן אותתה כי טהראן רואה כעת את כל מסגרת מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ כעויינת.
משרד ההגנה של קטאר אישר כי מערכות ההגנה שלו יירטו בהצלחה טילים בליסטיים שנורו לעבר מדינת המפרץ. איחוד האמירויות אישר באופן דומה כי מערכות ההגנה האווירית שלו התעמתו עם טילים וכטב"מים איראניים, אם כי אף אחת מהממשלות לא פרסמה הערכות נזק מפורטות. משרד החוץ של איראן ליווה את המתקפות באזהרה רשמית לכל המדינות השכנות: כל טריטוריה שתשמש כנקודת שיגור לתקיפות ארה"ב תיחשב מעתה כ"מטרה לגיטימית". ההצהרה הייתה ניסיון שקוף לסדוק את הקואליציה האזורית התומכת בפעילות האמריקאית, אך סביר להניח שהיא תאיץ את שיתוף הפעולה הצבאי של מדינות המפרץ עם וושינגטון מאשר שתשיג את הבידוד הרצוי של ארצות הברית מבחינת טהראן.
הטריגר: מתקפה על הסחר הבינלאומי
הזרז המיידי לתגובה המסיבית של CENTCOM בשבת בלילה היה תקיפתה של איראן על אוניית המכולות הנושאת את דגל קפריסין, M/V GFS Galaxy, בעת שחצתה את מצר הורמוז. בפיקוד המרכז הגדירו את התקיפה כ"בוטה", וקשה להפריז בחשיבותו האסטרטגית של האירוע. נכונותה של איראן לפגוע בתנועת ספינות מסחריות אזרחיות — תוך הפרה ישירה של סעיף הליבה בהסכם הביניים מיוני המבטיח את חופש השיט — ביטלה למעשה את הנחת היסוד של הפסקת האש. טהראן הכריזה במקביל על מצר הורמוז כסגור, טענה ש-CENTCOM מיהר להפריך, והצהיר באופן חד-משמעי כי "התנועה זורמת" וכי איראן אינה שולטת בנתיב המים.
ההשלכות הכלכליות היו מיידיות. מחיר נפט מסוג ברנט זינק ביותר מ-4 אחוזים ל-79.29 דולר לחבית, הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-22 ביוני, בעוד שמחיר ה-WTI עלה בכמעט 4 אחוזים ל-79 דולרים. הכלכלן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, סטיב האנקי (Steve Hanke), הזהיר כי שוקי הנפט מציגים "שאננות מסוכנת", תוך שהוא מציין מלאי נפט נמוך באופן מסוכן בארה"ב והיתכנות להפרעות אנרגיה חמורות אם מעשי האיבה יימשכו. בפייננשל טיימס העריכו כי יכולתה של איראן לאיים על השיט בהורמוז הפכה ל-"מקור המינוף החזק ביותר שלה" במשא ומתן — מינוף שטהראן נרתעת מויתור עליו, גם כאשר הפעלתו גוררת תגובה אמריקאית הרסנית.
הריסות דיפלומטיות והיערכות אסטרטגית מחדש
הנוף הדיפלומטי המצטייר בעקבות האלימות של סוף השבוע הנוכחי הוא קודר. הצהרתה של איראן כי התקיפות האמריקאיות הפכו את הדיפלומטיה ל"חסרת תועלת" שקולה להתנערות רשמית ממסגרת ההסכמות של יוני. הקובלנה הספציפית של טהראן — לפיה "עברו רק 25 ימים מאז הסכם הפסקת האש שסיים את המלחמה, ובכל זאת ממשלת ארה"ב הפרה כמעט כל היבט של אותו הסכם" — מתעלמת בנוחות מהפרובוקציות של איראן עצמה, כולל המתקפה על ה-M/V GFS Galaxy וניסיונותיה החוזרים ונשנים לסגור את המצר. הפייננשל טיימס פתח את מהדורת יום שני שלו בכותרת "תקיפות ארה"ב החדשות באיראן מציבות את המבחן הגדול ביותר עבור עסקת הביניים," כאשר אנליסטים מתארים את המצב כ"הסלמה אפיזודית" ללא מנגנון פתרון ברור.
על רקע זה, ההיערכות הדיפלומטית מחדש של עיראק לצד וושינגטון מייצגת את אחת ההתפתחויות האסטרטגות החיוביות הבודדות. ראש ממשלת עיראק עלי אל-זאידי צפוי לנסוע לוושינגטון השבוע לנסיעתו הבינלאומית הראשונה מאז שנכנס לתפקידו, כאשר צפויים להיחתם עסקאות נפט וגז והסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים רחבים. הביקור מסמן את התרחקותה המכוונת של עיראק מההשפעה האיראנית — תזוזה טקטונית שהתאפשרה הודות להשמדת יכולות הקרנת הכוח של איראן במסגרת מבצע "אריה שואג". בינתיים, מותו של הסנאטור לינדזי גרהאם בגיל 71 בשבת בערב מכניס אי-ודאות פוליטית פנימית; גרהאם היה בין הניצים הבולטים בקונגרס שתמכו במערכה נגד איראן, והיעדרו עלול להקשות על העברת חבילת תקציב הביטחון של טראמפ בסנאט הקשורה למאמץ המלחמתי.
המלחמה הקשה יותר שלפנינו
יום 135 מעמיד את ישראל ובעלות בריתה בפני אמת אסטרטגית לא נוחה. היעדים המקוריים של מבצע "אריה שואג" — השמדת תוכנית הגרעין של איראן וחיסול מנהיגה העליון — הושגו ביעילות מדהימה בשבועות הראשונים של המערכה. אך המלחמה שבאה בעקבותיה שונה לחלוטין מהמלחמה שתוכננה. ההנהגה החדשה של איראן, שתוארה על ידי הוושינגטון פוסט כ-"צעירה יותר, מתוחכמת יותר, חסרת רחמים ואף קשוחה יותר" מהמשטר שהחליפה, הוכיחה נכונות לספוג ענישה עצומה תוך שמירה על היכולת לאיים על הכלכלה העולמית באמצעות משחקי סיכון במצר הורמוז.
אין לפרש את היעדרן של פעולות צבאיות ישראליות מאושרות בסבב הנוכחי של 48 השעות כהתנתקות ישראלית. השיקול האסטרטגי של ישראל תמיד הציב בעדיפות עליונה את האיום הקיומי הנשקף מתוכנית הגרעין של איראן — איום שנוטרל. השלב הנוכחי, המתרכז בחופש השיט ואכיפת הנורמות הבינלאומיות במפרץ הפרסי, נופל ישירות תחת תחום האחריות הצבאית המסורתית של אמריקה. מה שנותר חיוני הוא שהברית המערבית — ישראל, ארצות הברית ושותפותיהן במפרץ — תשמור על אחדות המטרה שהפכה את ההצלחות המוקדמות של המערכה לאפשריות. האסטרטגיה של איראן מכוונת באופן שקוף לפגוע בלכידותה של אותה קואליציה על ידי סימון המתווכות מהמפרץ כמטרה וניצול עייפות המלחמה. התשובה לאסטרטגיה זו אינה נסיגה, אלא נחישות. מצר הורמוז יישאר פתוח. הסכם הביניים עשוי להיות מת, אך הצווים האסטרטגיים שהניעו את מבצע "אריה שואג" משעתו הראשונה נותרו חיים וקיימים לחלוטין.