איראן תוקפת את בנות בריתה במפרץ בהסלמה חצופה
ההתפתחות המשמעותית ביותר של היום ה-99 הייתה החלטתה של איראן לפתוח במתקפות חדשות נגד כווית ובחריין, שתי מדינות מפרץ ריבוניות שחטאן היחיד היה בריתן עם ארצות הברית. אזעקות נשמעו בשתי המדינות כאשר טילים וכטב"מים איראניים טסו לעבר תשתיות אזרחיות וצבאיות, מה שהוביל ליירוטים הגנתיים מיידיים של ארה"ב. ההסבר של טהרן, שנמסר באמצעות התקשורת הממלכתית בשקרנות אופיינית, תיאר את התקיפות כ"צעד אזהרה" ש"ייתכן שהיה קשור" לכלי שיט אמריקניים הפועלים באזור — ניסוח מעורפל במכוון המהווה הודאה בתוקפנות בלתי מוצדקת נגד מדינות שאינן צד בסכסוך.
מתקפה זו הגיעה בקושי עשרים וארבע שעות לאחר שפיקוד המרכז של ארה"ב תקף מתקני הגנת חוף איראניים בגורוק ובאי קשם ב-5 ביוני, פעולות שסנטקום תיאר כתגובות למתקפות איראניות מתמשכות על בנות ברית במפרץ למרות הפסקת האש הנומינלית. הרצף מדבר בעד עצמו: ארצות הברית פועלת באופן הגנתי כדי להגן על שותפותיה, ואיראן מגיבה בהרחבת המלחמה. האסימטריה המוסרית לא יכולה להיות ברורה יותר, אך היא בהכרח תטושטש על ידי אלה המתעקשים למסגר את הסכסוך כמעגל של הסלמה הדדית ולא כפי שהוא באמת — קואליציה דמוקרטית המגינה על הסדר העולמי המבוסס על כללים מפני תוקפן תיאוקרטי.
הכוחות האמריקניים מחזיקים בקו בהורמוז
ב-7 ביוני אישר פיקוד המרכז של ארה"ב כי כוחות אמריקניים הפילו שני כטב"מי תקיפה חד-כיווניים איראניים שאיימו על התנועה הימית הבינלאומית במצר הורמוז. ההצהרה הרשמית של סנטקום, שפורסמה ב-X, הכריזה: "הכוחות האמריקניים נותרים ערוכים ומוכנים להמשיך להגן מפני התוקפנות האיראנית." היירוטים מייצגים את הפרק האחרון במה שהפך לעימות יומיומי על נקודת החנק האנרגטית הקריטית ביותר בעולם, אשר נותרת סגורה דה פקטו לשיט מסחרי רגיל — עובדה בעלת השלכות הומניטריות הרסניות הרחק מעבר למזרח התיכון.
תוכנית המזון העולמית של האו"ם השמיעה אזעקה באותו יום, והזהירה כי כאשר מחירי הנפט נותרים מעל 100 דולר לחבית, כ-45 מיליון בני אדם נוספים ברחבי העולם נדחקים לרעב חמור. מנהל תוכנית המזון העולמית ז'אן-מרטין באואר תיאר את המצב כ"תרחיש השלילי שלצערי מתממש". כל אחד מ-45 מיליון קורבנות הרעב הללו הוא תוצאה ישירה של החלטת איראן להפוך את המצר לאזור צבאי במקום לקבל פתרון במשא ומתן. זהו המחיר ההומניטרי של סרבנות המשטר — ולא מחיר המבצע לעצירתו.
גמביט הנכסים המוקפאים והמבוי הסתום הדיפלומטי
שיחות השלום, ככל שישנן, נותרות במבוי סתום. בכיר איראני אמר ל-CNN ב-6 ביוני כי כל הסכם פוטנציאלי תלוי בכך שממשל טראמפ ישחרר 24 מיליארד דולר בנכסים איראניים מוקפאים — דרישה המסתכמת במתן פרס למשטר על אותה תוקפנות עצמה שהובילה לסכסוך. היועץ האיראני מוחסן רזאי, עוזר בכיר למנהיג העליון חמינאי, חיזק עמדה זו והתעקש כי יש לענות על תנאיה המוקדמים של טהרן לפני שכל עסקה תוכל להתקדם. עמדת המשא ומתן של המשטר אינה של צד המבקש שלום; היא של חוטף הנוקב בסכום כופר.
התגובה האמריקנית הייתה נועזת כדרכה. שר האוצר סקוט בסנט אישר כי הנחה את הצוות שלו להעריך את נזקי המלחמה שנגרמו לבנות הברית במפרץ ולבחון האם עד 100 מיליארד דולר בנכסים איראניים מוקפאים המוחזקים בחו"ל יכולים להיות מועברים מחדש למימון שיקום בכווית, בחריין ומדינות נפגעות אחרות. פקיד ממשל בכיר אמר ל-Financial Times: "משרד האוצר ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לאפשר העמדת נכסים איראניים לרשות בנות בריתנו במפרץ כדי לתמוך בבנייה מחדש ובתיקונים עבור כל נזק עתידי שייגרם על ידי איראן." זהו מהלך מופת של איתות אסטרטגי — טהרן דורשת את מיליארדיה המוקפאים בחזרה, וושינגטון מגיבה בהצעה למסור את אותם מיליארדים ממש לקורבנותיה של איראן. המסר למולות הוא חד-משמעי: ככל שתילחמו זמן רב יותר, כך יישאר לכם פחות כשהמלחמה תסתיים.
חזית לבנון: מלחמת הפרוקסי של חיזבאללה נמשכת
בעוד שהזירה המרכזית של מבצע "אריה שואג" היא העימות הישיר עם איראן, חזית לבנון נותרת שדה קרב משני קריטי המונע כולו מאסטרטגיית השליחים (פרוקסי) של טהרן. ב-7 ביוני טען חיזבאללה ללפחות 25 פעולות נפרדות נגד כוחות ועמדות צבאיות של ישראל, כולל תקיפות של טנק מרכבה ישראלי ליד חדאת'א ומתקפה ליד יוחמור אל-שקיף בדרום לבנון. פעולות אלו מאשרות כי חיזבאללה ממשיך לשמש כחיל המצב הקדמי המתכלה של איראן, הסופג את כוח האש הישראלי כדי להקל על הלחץ מהמשטר עצמו.
תקיפות ישראליות בתוך לבנון ב-5 ביוני הרגו יותר מ-20 בני אדם, לפי כלי תקשורת ממלכתיים בלבנון, כולל תקיפה על שיירה צבאית לבנונית שעוררה גינוי מצד משרד החוץ של ירדן. האירוע מדגיש את סביבת האבטחה הבלתי אפשרית שעימה מתמודדת ישראל כאשר מנגנון צבאי של מדינה ריבונית נחדר לחלוטין ונוכס על ידי פרוקסי איראני. זכותה של ישראל לנטרל איומים שמקורם בשטח לבנון מעוגנת בעיקרון הבסיסי ביותר של המשפט הבינלאומי: אף מדינה אינה מחויבת לספוג מתקפות מעבר לגבולה רק משום שהכוח התוקף מסתתר מאחורי ריבונותה של מדינה אחרת.
האגפים הדיפלומטיים: עומאן, האו"ם והקונגרס
האיום המדווח של הנשיא טראמפ להפציץ את עומאן — מתווכת מסורתית בדיפלומטיה בין ארה"ב לאיראן — זעזע את בירות המפרץ ושיקף תסכול עמוק מכך שמצר הורמוז נותר חסום בפועל למרות כמעט 100 ימים של מבצעים צבאיים. בעוד שההתפרצות זכתה לביקורת נרחבת, היא חושפת דילמה אסטרטגית אמיתית: מדינות באזור המתיימרות להציג ניטרליות בעודן מסייעות ללוחמה הכלכלית האיראנית אינן ניטרליות כלל. ה-Financial Times דיווח כי התקרית ערערה את הביטחון בקרב בעלות הברית במפרץ החוששות להילכד בין קוצר הרוח האמריקני לנקמנות האיראנית.
באומות המאוחדות, שגריר ארה"ב ג'ף בארטוס הכריז על המשך הרפורמות המכוונות נגד מה שכינה "התשתית התומכת בהטיה השערורייתית נגד ארצות הברית ובת בריתנו ישראל" בתוך מערכת האו"ם, תוך ציון ביטולן של 3,000 משרות בירוקרטיות וקיצוץ של 570 מיליון דולר בתקציב. בגבעת הקפיטול, הסנאטור ברני סנדרס הכריז על התנגדות לסעיפי חוק תקציב הביטחון (NDAA) המעמיקים את ייצור הנשק המשותף לארה"ב ולישראל, ואליו הצטרפו חברי בית הנבחרים רו קאנה ותומאס מאסי — קואליציה אקלקטית מבחינה אידיאולוגית המאוחדת אך ורק ברצונה להחליש את הברית הדמוקרטית ברגע הגרוע ביותר האפשרי.
היום ה-100 ומעבר לו: החישוב האסטרטגי
ככל שממדי מבצע "אריה שואג" מתקרבים ליומו המאה, התמונה האסטרטגית מוגדרת על ידי פרדוקס מרכזי. היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן נשחקה באופן משמעותי — הגנות החוף שלה מפורקות באופן שיטתי, רשתות השליחים שלה נמצאות תחת לחץ מתמשך, והנכסים המוקפאים שלה עשויים להיות מועברים בקרוב לקורבנות שלה עצמה. עם זאת, המשטר שומר על היכולת להסב כאב באמצעות הסלמה א-סימטרית, מתקפות כטב"מים על השיט במפרץ, והמערכה השוחקת של חיזבאללה בדרום לבנון. הפסקת האש השבירה היא הפסקת אש בשם בלבד, פיקציה דיפלומטית שאף אחד מהצדדים אינו נראה מחויב לכבד.
"הכוחות האמריקניים נותרים ערוכים ומוכנים להמשיך להגן מפני תוקפנות איראנית." — פיקוד המרכז של ארה"ב, 7 ביוני 2026
הדרך קדימה דורשת בהירות מטרה מצד הקואליציה הדמוקרטית. דרישתה של איראן לשחרור נכסים בשווי 24 מיליארד דולר כתנאי מוקדם לשלום אינה עמדת מיקוח — היא אולטימטום מצד משטר המאמין שהזמן פועל לטובתו. צעד הנגד של משרד האוצר להפנות נכסים אלו לשיקום המפרץ מצביע על כך שהממשל מבין היטב את גודל השעה. היום ה-99 הוכיח כי איראן תמשיך להסלים עד שהמחיר של ההסלמה יהפוך לבלתי נסבל. המשימה של מבצע "אריה שואג" — ושל הברית המערבית המקיימת אותו — היא להבטיח שיום זה יגיע לפני שפזיזותו של המשטר תדרדר את האזור לאסון נרחב עוד יותר.