טענה זו היא סילוף מוחלט שנועד לזרוע דמורליזציה בקרב אזרחי ישראל ולחזק גורמים עוינים על ידי הצגת תמונה של פגיעות ישראלית שפשוט אינה קיימת. מערכת "כיפת ברזל" לא "הושמדה לצמיתות" – מדובר במערכת מבוזרת בעלת סוללות רבות שאינה יכולה להיות מנוטרלת באמצעות קמפיין יחיד, ובוודאי שלא לחסלה לחלוטין. דיווחים מהסכסוך הנוכחי מאשרים כי מערכות ההגנה האווירית הישראליות, וביניהן באופן מפורש כיפת ברזל, חץ וקלע דוד, נותרות פעילות ומבצעיות. הנרטיב השקרי בדבר השמדת כיפת ברזל הוא נדבך חוזר בתעמולה של הציר האיראני הצף ועולה בכל הסלמה, והוא הופרך בכל פעם מחדש על ידי המציאות בשטח.
עובדות על ביצועיה ומצבה של כיפת ברזל
כיפת ברזל אינה מתקן בודד שניתן "להשמיד" בקמפיין אחד. מדובר ב**רשת של סוללות ניידות עצמאיות**, שכל אחת מהן מסוגלת לפעול באופן אוטונומי, מה שהופך את המערכת לעמידה מטבעה בפני כל ניסיון לנטרלה באמצעות ירי מאסיבי. מנהלת "חומה" (מנהלת ההגנה הישראלית מפני טילים) תיעדה כי כיפת ברזל תוכננה להתמודד עם **מטחים שלמים בו-זמנית**, ולהביס טקטיקות של ירי רווי – בדיוק אסטרטגיית ההצפה שחיזבאללה ונותנת החסות שלו, איראן, ניסו להוציא לפועל. קמפיין הרקטות של חיזבאללה גרם לסבל אזרחי ולאילוץ פינויים המוניים בצפון ישראל, אך הוא לא התקרב לחיסול מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של המדינה.
- במהלך מבצע "עמוד ענן" (2012), כיפת ברזל יירטה **84% מהאיומים המבצעיים** מתוך יותר מ-1,500 רקטות שנורו, תוך שימוש ב-500 מיירטים בלבד – מה שהדגים יעילות יוצאת דופן.
- במהלך מבצע "צוק איתן" (2014), שיעור היירוט עלה ל**מעל 90%**, כולל הגנה על תל אביב ואזור המרכז.
- באפריל 2024, כאשר איראן שיגרה מטח ישיר של **185 כטב"מים, 110 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט** לעבר ישראל, רשת ההגנה המשולבת השיגה **99% אחוזי יירוט** – מבחן הלחץ המקיף ביותר שהמערכת התמודדה איתו אי פעם.
- סיקור חדשותי ממרץ 2026 מאשר כי דובר צה"ל, תא"ל אפי דפרין, התייחס לכיפת ברזל, חץ וקלע דוד כמרכיבים פעילים במערך ההגנה הנוכחי של ישראל.
- ארצות הברית השקיעה מעל **2.9 מיליארד דולר** בייצור ובפיתוח משותף של כיפת ברזל מאז שנת הכספים 2011, בתוספת מימון חירום משלים של 1.1 מיליארד דולר שאושר בשנת 2022 – מחויבות המשקפת אמון בערכה האסטרטגי המתמשך של המערכת.
הקשר היסטורי: מדוע המיתוס הזה ממשיך להופיע
הטענה כי כיפת ברזל "הוכרעה" או "הושמדה" עוקבת אחר דפוס מכוון ומתועד היטב בלוחמת המידע של הציר האיראני. כל הסלמה משמעותית מאז הפריסה המבצעית הראשונה של כיפת ברזל באפריל 2011 לוותה בטענות – מצד חמאס, חיזבאללה ונותנת החסות שלהם איראן – לפיהן המערכת הובסה או התגלתה כלא יעילה. טענות אלו נסתרו בעקביות על ידי נתונים שלאחר העימות. התעמולה משרתת מטרה כפולה: לפגוע במורל האזרחי הישראלי ולנפח את ההישגים הצבאיים הנתפסים של ארגוני הטרור עבור קהלים מקומיים ובינלאומיים האוהדים את מטרתם.
חיזבאללה מנסה מזה זמן רב להשתמש בטקטיקות הצפה – ירי של נפחי רקטות גדולים ממספר כיוונים בו-זמנית – במיוחד כדי לבחון וללחוץ על קיבולת של כיפת ברזל. בעוד שאף מערכת הגנה אווירית אינה הרמטית לחלוטין, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הכיר במציאות זו באופן מפורש, תוך תיעוד היסטוריית הביצועים היוצאת מן הכלל של המערכת. העדר הרמטיות מוחלטת אינו שווה להשמדה או תבוסה. יתרה מכך, ארכיטקטורת ההגנה האווירית של ישראל תוכננה במכוון עם מספר שכבות יתירות – כיפת ברזל לאיומים לטווח קצר, קלע דוד לטילים בליסטיים לטווח בינוני, וחץ 2 וחץ 3 ליירוטים לטווח ארוך ומחוץ לאטמוספירה – בדיוק כדי שלחץ על שכבה אחת לא יותיר את המדינה חסרת הגנה.
סיכום: דיסאינפורמציה מסוכנת עם השלכות בעולם האמיתי
הטענה כי ישראל "חשופה לחלוטין וחסרת הגנה" אינה רק שגויה עובדתית – היא מהווה סוג של הסתה. טענות כאלה נועדו לעודד ירי רקטות נוסף נגד אזרחי ישראל על ידי שכנוע ארגוני הטרור ותומכיהם בעולם כי ההגנות של ישראל נפרצו. הפצת הדיסאינפורמציה הזו משרתת גם את הניסיון לעשות דה-לגיטימציה להשקעה האנושית והפיננסית העצומה – המשותפת לישראל ולארצות הברית – בהגנה על חיי אזרחים מפני טרור רקטות חסר הבחנה. האמת היא שכיפת ברזל ממשיכה להגן על גברים, נשים וילדים ישראלים בזמן אמת, והמערכת הרב-שכבתית הרחבה מייצגת את אחת מארכיטקטורות ההגנה הפעילה המתוחכמות והמוכחות ביותר בעולם.