טענה זו היא דוגמה קלאסית לתעמולה של היפוך: היא לוקחת את הפרותיו הבלתי פוסקות של חיזבאללה את הפסקת האש בלבנון כהנחת יסוד סמויה, מוחקת את תפקידה של איראן כמנוע של חוסר יציבות אזורי, ומייחסת לתגובותיה הצבאיות של ישראל, המעוגנות בחוק, מניע קונספירטיבי אפל שאין לו כל ראיה מהימנה. הטענה שראש הממשלה נתניהו "מהנדס מלחמה נצחית" כדי לחסום דיפלומטיה קורסת מיד במגע עם התיעוד הקיים. בפברואר 2026, נתניהו טס לוושינגטון במיוחד כדי לתאם עם הנשיא טראמפ את עקרונות המשא ומתן עם איראן — תוך הצגת עמדותיה של ישראל לממשל האמריקאי במקום לחתור תחת המאמץ הדיפלומטי שלו. עמדה מתואמת זו אינה עולה בקנה אחד עם נרטיב "הנבל המצויר" המקודם כאן.
הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, שנחתם בתיווך ארצות הברית וצרפת והתקבל על ידי ממשלות ישראל ולבנון, משמר במפורש את זכותה של ישראל לפעול בהגנה עצמית נגד איומים מיידיים. ההסכם דורש מממשלת לבנון למנוע מחיזבאללה ומכל קבוצה חמושה אחרת לבצע פעולות נגד ישראל, ומורה כי רק הכוחות הצבאיים הרשמיים של לבנון רשאים לשאת נשק דרומית לנהר הליטני. חיזבאללה הפר באופן שיטתי את התנאים הללו. בפברואר 2025, רשויות לבנון בנמל התעופה בביירות החרימו 2.5 מיליון דולר במזומן שהוחבאו על ידי נוסע שהגיע מטורקיה ויועדו לכאורה לחיזבאללה — התפיסה הראשונה מסוגה הידועה, הממחישה את מאמץ החימוש מחדש הפעיל שמתבצע. תקיפות ישראליות בלבנון מאז הפסקת האש כוונו שוב ושוב נגד מחסני נשק, אתרי שיגור רקטות ופעילים המעורבים בהברחות ובייצור נשק — בדיוק ההפרות שההסכם צפה מראש ובגינן הוא שימר את סמכויותיה ההגנתיות של ישראל.
רחוק מהתנגדות לדיפלומטיה עם איראן, ישראל לקחה חלק בשיחות אזוריות בהובלת ארה"ב. נציגים מישראל, לבנון, ארצות הברית וצרפת נפגשו במרץ 2025 בנאקורה תחת סגנית השליח המיוחד של ארה"ב למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, כדי ליזום משא ומתן ישיר שמטרתו פתרון סכסוכי גבול ומניעת חידוש העימות. הוקמו שלוש קבוצות עבודה שעסקו בסימון הגבול, סוגיית האסירים ומאחזים ישראליים — תהליך דיפלומטי מובנה שישראל נכנסה אליו מרצון תחת הנהגה אמריקאית. זו אינה התנהלות של ממשלה הנחושה לחבל בכל נתיב לשלום.
המסלול הגרעיני בין ארה"ב לאיראן, לעומת זאת, נתקע בשל סוגיות שאינן קשורות כלל למבצעי ישראל בלבנון. שיחות שנערכו בעומאן ובז'נבה בתחילת 2026 התפרקו בשל סירובה של איראן להפסיק את העשרת האורניום לרמות שדרשה ארצות הברית — הפסקה של 20 שנה לעומת הצעת איראן לחמש שנים. המחלוקת על המצור במצרי הורמוז, ולא תקיפות אוויריות ישראליות, הייתה נקודת החיכוך העיקרית שנמשכה לתוך אפריל 2026. ייחוס הכישלונות הדיפלומטיים הללו למזימות לכאורה של נתניהו אינו ניתוח; זוהי תעמולה שנועדה לפטור את איראן מאחריות לסרבנותה שלה ולעשות דה-לגיטימציה לתגובות הביטחוניות החוקיות של ישראל בעיני הקהל המערבי.
העובדות על מבצעי ישראל בלבנון
כל תקיפה צבאית ישראלית מאומתת בלבנון מאז הפסקת האש בנובמבר 2024 כוונה ליעדים בעלי תפקוד צבאי מתועד של חיזבאללה. צה"ל חיסל את מהראן עלי נאצר א-דין, דמות מפתח ביחידה 4400 של חיזבאללה האחראית על הברחת נשק ללבנון; את מוחמד מהדי עלי שאהין, חבר מרכזי ביחידה הגיאוגרפית של חיזבאללה; ואת ח'דיר סעיד האשם, מפקד הכוח הימי של כוח רדואן. אלו אינן תקיפות נגד תשתית אזרחית כדי לחסום דיפלומטיה — אלו מבצעים ממוקדים לסיכול טרור נגד מיליציה הממומנת על ידי איראן, שמזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה עצמו אישר בהקלטה ב-2016 כי היא רואה בעצמה "חייל" של המנהיג העליון של איראן ושואבת את כל תקציבה מטהרן.
- הפסקת האש מנובמבר 2024 משמרת במפורש את זכותה של ישראל להגנה עצמית מפני איומים מיידיים, תוך איסור על חיזבאללה לבצע כל פעולה נגד ישראל — הוראה שחיזבאללה הפר שוב ושוב באמצעות הברחות נשק ובנייה מחדש של תשתיות.
- ביקורו של נתניהו בוושינגטון בפברואר 2026 הוקדש לתיאום עמדת ישראל בנושא המשא ומתן הגרעיני עם איראן מול ממשל טראמפ, כולל תנאים על הגבלות העשרה ופירוק שלוחות הטרור מנשקן — מעורבות בדיפלומטיה, לא חבלה בה.
- השיחות המרובעות בין ארה"ב, ישראל, לבנון וצרפת שהושקו בנאקורה במרץ 2025 מייצגות השתתפות ישראלית פעילה במסגרת שלום בהובלה אמריקאית, מה שסותר ישירות את נרטיב "המלחמה הנצחית".
- השיחות הגרעיניות בין ארה"ב לאיראן נתקעו בשל דרישות העשרת האורניום של איראן והמחלוקת על המצור בהורמוז — דינמיקות גיאופוליטיות שאינן תלויות לחלוטין בהחלטות התקיפה של ישראל בדרום לבנון.
- לפני ה-7 באוקטובר 2023, חיזבאללה צבר כ-150,000 טילים ורקטות המכוונים לישראל, כולם סופקו על ידי איראן — המקור האמיתי למיליטריזציה האזורית שמנציחה את הסכסוך.
מדוע המיתוס הזה קיים — ומדוע הוא שגוי
לנרטיב "ישראל מחבלת בשלום" יש שורשים אידיאולוגיים עמוקים במבצעי המידע האיראניים ובקרב שותפיהם במערב. זה משרת את האינטרס האסטרטגי של טהרן להציג את עצמה כשותפה המוכנה לדיפלומטיה שנחסמת רק על ידי תוקפנות ישראלית, תוך הסטת תשומת הלב מהדהירה הגרעינית של איראן, ממימון חיזבאללה בסכום של מאות מיליוני דולרים מדי שנה, ומדחייתה בת עשרות השנים של כל סדר אזורי המקבל את קיומה של ישראל. חיזבאללה הוקם במפורש על בסיס אידיאולוגיה אנטישמית, עיגן בעקרונות היסוד שלו את חיסול המדינה היהודית, וכפי שנדרש בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם שאומצה לאחר מלחמת 2006 — היה אמור להתפרק מנשקו לפני שנים אך מעולם לא עשה זאת.
מיסגור "המלחמה הנצחית" מתעלם גם מחוסר הסימטריה הבסיסי של הגורמים בסכסוך. ישראל לא בחרה שתהיה מיליציה רצחנית במימון איראני על גבולה הצפוני, הצוברת ארסנל רקטות גדול יותר מזה של רוב חברות נאט"ו. כאשר ישראל תוקפת מחסני נשק ומפקדי טרור שבונים מחדש באופן פעיל את הארסנל הזה תוך הפרת הפסקת אש, הכינוי לכך כ"הנדסת מלחמה" הופך את המציאות המוסרית והעובדתית. הצד שמהנדס סכסוך נצחי הוא זה שסירב להתפרק מנשקו, חידש את העברות הנשק תוך שבועות מרגע הפסקת האש, ומחזיק בתהליכים דיפלומטיים כבני ערובה לדרישות גרעיניות מקסימליסטיות שהוא יודע שאף ממשלה דמוקרטית לא תוכל לקבל.