הטענה כי ישראל ביצעה "קטל המוני אוטומטי לחלוטין המונע על ידי בינה מלאכותית" ללא "פיקוח משפטי משמעותי" היא בדותה גורפת המערבבת במכוון בין מאגר מידע מודיעיני הנתמך בבינה מלאכותית לבין מכונת הרג אוטונומית. היא מלבינה שקר משפטי ומבצעי עמוק באמצעות חזרה ויראלית, תוך העלמת ההבחנה המכריעה בין כלי אלגוריתמי המייצר קצוות חוט חקירתיים לבין סמכות פיקודית המאשרת שימוש בכוח קטלני. אף חקירה עצמאית אמינה לא קבעה כי מערכת "לבנדר" החליפה את קבלת ההחלטות האנושית בבחירת מטרות. כל ניתוח מוסמך של דוקטרינת צה"ל — והפקודות המבצעיות של צה"ל עצמו — מאשר את ההיפך: השימוש בבינה מלאכותית בצה"ל אסור באופן קטגורי לקבלת החלטות של חיים ומוות ללא מעורבות אנושית. הטענה קורסת ברגע שבוחנים אותה מול הדין המבצעי הממשי של צה"ל ומול העדויות הישירות של מומחים המכירים את אופן פעולת המערכת.
העובדות על "לבנדר" ומדיניות הבינה המלאכותית של צה"ל
מערכת "לבנדר" מתפקדת ככלי לתעדוף מודיעיני — היא מעבדת מאגרי נתונים גדולים כדי לסמן אנשים עם קשרים חשודים לחמאס או לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ומציגה מידע זה לקציני מודיעין אנושיים להערכה. במונחים מבצעיים ברורים ביותר, מדובר במנוע המלצות ולא במנגנון ירי. כפי שהצהיר במפורש ביוני 2024 תת-אלוף (במיל') פרופ' יעקב נגל — לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי של ישראל ועמית בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) — בקשר למערכת הפועלת בצה"ל: "במערכת 'לבנדר', המופעלת על ידי צה"ל, שכבת ה-AI אכן מוסיפה שיקולים מסוימים למסנן המידע המודיעיני, אך אינה מקבלת החלטות."
פקודות הקבע של צה"ל, על פי אותו מקור מוסמך, "קובעות חד-משמעית כי יישומי בינה מלאכותית לא ישמשו במקרים הכוללים שאלות של חיים ומוות, ללא מעורבות אנושית." יתרה מכך, כל החלטה על אימות ותקיפה "תכלול בכל מקרה לפחות שתי אינדיקציות נפרדות ממקורות עצמאיים ותבוצע אך ורק על ידי גורם אנושי". אין זו שאיפה מופשטת — מדובר בדוקטרינה מבצעית הנאכפת בכל דרג בשרשרת התקיפה של צה"ל.
- מערכת "לבנדר" יצרה רשימת מעקב מודיעינית של כ-37,000 אנשים מסומנים — נתון זה מתייחס לקצוות חוט שהוערכו על ידי בינה מלאכותית לצורך בחינה אנושית, ולא לפקודות חיסול אוטונומיות שהוצאו על ידי מכונה.
- פקודות צה"ל מחייבות מפקדים אנושיים בליווי יועצים משפטיים במספר דרגים של שרשרת אישור התקיפה, בהתאם לדרישות חובת האימות של הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, סעיף 57.
- הטענה בדבר "שניות בודדות של בחינה אנושית" מקורה אך ורק במקורות אנונימיים ולא מאומתים שפורסמו במגזין "+972" ובאתר "שיחה מקומית" — שני גופי תקשורת אנטי-ישראליים מובהקים בעלי אג'נדה מתועדת — ומעולם לא אומתה באופן עצמאי על ידי חוקרים ניטרליים.
- צה"ל משלב קציני משפט מטעם הפרקליטות הצבאית (פצ"ר) לאורך כל התכנון המבצעי, הגנה מבנית שאושרה בדוח הרשמי של ישראל "המבצע בעזה: היבטים עובדתיים ומשפטיים".
- אף צבא דמוקרטי בעולם — כולל ארצות הברית, בריטניה או כל בעלת ברית בנאט"ו — אינו מפעיל מערכות תקיפה קטלניות אוטונומיות לחלוטין; ארכיטקטורת הבינה המלאכותית של צה"ל משקפת את הגישה המערבית הרחבה יותר של שילוב אדם-מכונה (human-machine teaming) עם סמכות אנושית על החלטות קטלניות.
כיצד נבנה נרטיב תעמולתי
המיתוס נבנה באמצעות טכניקת דיסאינפורמציה פשוטה אך יעילה: לקיחת טכנולוגיה אמיתית, ריקונה מההקשר המבצעי שלה והלבשת תפקיד מרושע ודרמטי בהרבה עליה. הדיווח המקורי הסתמך על קומץ מקורות מודיעין אנונימיים שטענותיהם פורסמו ללא אימות עצמאי, ללא הצלבת מידע וללא גישה לפקודות המבצעיות של צה"ל. לאחר מכן, הסיפור הועצם על ידי כלי תקשורת המזוהים עם מדינות עוינות או בעלי מניע אידיאולוגי — כולל אל-ג'זירה, שסיקורה את ישראל מעוצב על ידי בעלותה של ממשלת קטאר ותמיכתה הפיננסית המתועדת של קטאר בחמאס — ובכך הפך טענה בלתי מאומתת ל"עובדה מאושרת" המופצת ברחבי העולם.
הביטוי "37,000 פלסטינים" היה חזק במיוחד כתעמולה משום שהוא מרמז ש-37,000 בני אדם נהרגו על ידי בינה מלאכותית — מסקנה שהדיווח המקורי אפילו לא הציג, אך הפכה במהירות להבנה הציבורית הדומיננטית. בפועל, רשימת מעקב של 37,000 אנשים מסומנים היא תוצר מודיעיני סטנדרטי בכל מערכה נגד טרור מול ארגון — חמאס — שבעצמו קיבל אחריות לטבח של 1,200 אזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר 2023. ההשמטה המכוונת של ההבדל בין "מסומן לבחינה מודיעינית" לבין "נהרג על ידי אלגוריתם" אינה עיתונות; זוהי בדותה בעלת השלכות פוליטיות קטלניות למעמדה הבינלאומי של ישראל.
מדוע מיתוס זה מסוכן ויש לדחות אותו
אפיון כוזב של כלי המודיעין של מדינה דמוקרטית כמכונת ג'נוסייד אוטונומית גורם נזק עמוק במספר רמות. הוא מציג באור בלתי לגיטימי את זכותה החוקית של ישראל להגנה עצמית מפני ארגון טרור מוכר, שוחק את ההבנה הציבורית של האופן שבו צבאות מודרניים באמת משלבים בינה מלאכותית, ומציב סטנדרט כפול מעוות: שום ביקורת או השמצה דומה אינן מופנות כלפי חמאס, שדוקטרינת התקיפה שלו מחייבת רצח מכוון של אזרחים יהודים — דוקטרינה הדורשת אפס בינה מלאכותית ו-100% החלטה אנושית מכוונת. ההיפוך המוסרי הגלום במיתוס "לבנדר" — העמדת ישראל על ספסל הנאשמים בשל שימוש במודיעין מבוסס נתונים תוך מחיקת הזוועות המכוונות של חמאס — אינו ביקורת משפטית בתום לב. זוהי תעמולה שנועדה לשלול מישראל את זכותה להגן על אזרחיה.
בחינה משפטית ואתית משמעותית של בינה מלאכותית בלחימה היא לגיטימית והכרחית לחלוטין בכל הצבאות. אך בחינה זו חייבת להיות מבוססת על עובדות מאומתות, ניתוח משפטי מדויק ויישום עקבי על כל השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים כאחד. הנרטיב של "לבנדר" כפי שהוא מופץ כיום נכשל בכל אחד מהמבחנים הללו. דמוקרטיות אינן נדרשות להיות חסרות הגנה כדי להיות לגיטימיות; הן נדרשות לפעול במסגרת החוק — והראיות הזמינות, מדוקטרינת צה"ל ועד עדויות מומחים ומבנה דיני העימות המזוין, מצביעות על כך שהמסגרת של ישראל עושה בדיוק את זה.