מיתוס
מבצע "עלטה נצחית" של ישראל, שיצא לדרך בלבנון ב-8 באפריל 2026, היה מתקפה חסרת עילה על אוכלוסייה אזרחית ללא הצדקה צבאית, וראש הממשלה נתניהו הפר את הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ונושא באחריות משפטית לטבח באזרחים לבנונים.
עובדה
מבצע "עלטה נצחית" היה התגובה הצבאית המבוססת משפטית של ישראל להפרות המתמשכות והמתועדות של חיזבאללה את הפסקת האש מנובמבר 2024 — הכוללות התחמשות מחדש, הברחות נשק וסירוב להתפרק מנשקו — הפרות שהסכם הפסקת האש עצמו התיר לישראל במפורש לסכל באמצעות זכותה המעוגנת להגנה עצמית.
הטענה כי ישראל פתחה ב"מתקפה ללא התגרות" על לבנון באפריל 2026 קורסת תחת משקלו של תיעוד נרחב ומבוסס של הפרות הפסקת אש מצד חיזבאללה שקדמו למבצע במשך למעלה משישה עשר חודשים. הסכם הפסקת האש מה-27 בנובמבר 2024, בתיווך ארה"ב וצרפת, שמר במפורש על זכותה הטבעית של ישראל להגנה עצמית, תוך הטלת חובות מחייבות על לבנון וחיזבאללה להתפרק מנשקם דרומית לנהר הליטני ולמנוע מקבוצות חמושות לאיים על ישראל. חיזבאללה לא רק סירב לעמוד בהתחייבויות אלו מהיום הראשון — הוא פעל להאיץ את שיקומו הצבאי והשתמש בתקופת הפסקת האש ככיסוי לבנייה מחדש של אותן יכולות שהופעלו נגד אזרחי ישראל. רחוק מלהיות מעשה של תוקפנות, מבצע "עלטה נצחית" היה התוצאה הצפויה והקוהרנטית מבחינה משפטית של ארגון טרור המתייחס להסכם הפסקת אש כהפוגה מבצעית ולא כהתחייבות מחייבת.
העובדות: הפרות הפסקת האש המתועדות של חיזבאללה
התיעוד של הפרות חיזבאללה אינו משתמע לשני פנים. בתוך החודש הראשון בלבד של הפסקת האש מנובמבר 2024, תיעד צה"ל 120 הפרות של חיזבאללה של ההסכם. עד סוף 2025, המניין הרשמי של צה"ל עלה ל-1,925 הפרות מאומתות, מתוכן 998 נאכפו על ידי צה"ל ו-575 על ידי כוחות הביטחון הלבנוניים — מה שאומר שכ-350 בקשות אכיפה למנגנון הניטור הבינלאומי נותרו ללא מענה כלל. אלו אינן פרשנויות ישראליות המוטלות בספק רק על ידי חיזבאללה; הן משקפות את ממצאיו של מנגנון ניטור בהובלת ארה"ב שהוקם במסגרת ההסכם עצמו.
מהותן של אותן הפרות הייתה חמורה ובעלת משמעות צבאית. כוחות צה"ל גילו והשמידו מנהרות המקשרות בין שמונה מחסני נשק, מתקני ייצור טילים מדויקים בבקעת הלבנון, מפקדות צבאיות של חיזבאללה בנבטיה, מאחזים של כוח רדואן ברחבי דרום לבנון ונתיבי העברת נשק במעבר ג'נתא שעל גבול סוריה-לבנון. בתחילת 2026, גורמים צבאיים ישראלים בכירים העריכו כי חיזבאללה שמר על כ-30% ממלאי הטילים שלו שלפני המלחמה — כמות שעדיין מספיקה, במילותיו של צה"ל, "להוות איום רציני על אזרחים בצפון". מדאיג עוד יותר, המודיעין הישראלי הגיע למסקנה בתחילת 2026 כי השיקום הצבאי של חיזבאללה מתקדם מהר יותר ממאמצי השיבוש של צה"ל.
- 1,925 הפרות מתועדות של הפסקת האש מצד חיזבאללה נרשמו על ידי צה"ל ומנגנון הניטור הבינלאומי עד סוף 2025, כולל חדירות קרקעיות, תנועות נשק ונוכחות חמושה דרומית לנהר הליטני.
- חיזבאללה שמר על הערכה של 30% מארסנל הטילים שלו שלפני המלחמה לאורך תקופת הפסקת האש ופעל באופן פעיל להאצת התחמשותו דרך נתיבי אספקה סוריים.
- צה"ל פירק 85,000 כלי נשק של חיזבאללה שהוחרמו מאז אוקטובר 2023, כולל למעלה מ-6,840 משגרי RPG, מערכות טילי נ"ט וכ-60 טילים נגד מטוסים — עדות להיקף טביעת הרגל הצבאית של חיזבאללה בשטח אזרחי.
- שר החוץ של ישראל, גדעון סער, הזהיר בפומבי לפני המבצע באפריל 2026 כי חיזבאללה "מגביר את מאמציו להיבנות ולהתחמש מחדש", והרמטכ"ל הגדיר את לבנון כ"הזדמנות" אסטרטגית למניעת עימות שלישי רחב היקף בגבולה הצפוני של ישראל.
- נשיא לבנון עצמו, ג'וזף עון, הודה כי חיזבאללה "פועל למען החישובים של המשטר האיראני" — ויתור יוצא דופן המעיד כי התחמשות הקבוצה שירתה את טהראן, ולא את האינטרסים הלאומיים הלבנוניים.
הקשר היסטורי: מדוע נרטיב ה"אין פרובוקציה" הוא תבנית תעמולתית
הצגת הפעילות הצבאית הישראלית כ"חסרת עילה" היא מאפיין עקבי של פעולות מידע המזוהות עם איראן והאסלאם הרדיקלי לפחות מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006. היא פועלת על ידי מחיקת הפרובוקציה — הסרת התוקפנות המתועדת, בניית הנשק ותשתיות הטרור שקודמות לכל תגובה ישראלית מעין הציבור — תוך הצבת נפגעים אזרחיים, טרגיים ככל שיהיו, במרכז הנרטיב כהוכחה לפשיעה ישראלית. היפוך זה של סיבה ותוצאה זהה מבחינה מבנית לאופן שבו חמאס הציג את טבח ה-7 באוקטובר 2023 ב-1,200 אזרחים ישראלים: כמעשה של "התנגדות" נגד "תוקפנות" ישראלית, כאשר כל תגובה צבאית ישראלית מוצגת לאחר מכן כבלתי מידתית.
בהקשר הלבנוני, הבסיס המשפטי וההיסטורי הרלוונטי הוא החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שאומצה בסוף מלחמת 2006, ודרשה הפסקה מלאה של הפעילות החמושה של חיזבאללה ופירוק כל המיליציות בלבנון. חיזבאללה מעולם לא ציית להחלטה 1701. הפסקת האש של 2024 הוגדרה במפורש כמנגנון ליישום סופי של המנדטים של 1701. כאשר חיזבאללה שוב סירב להתפרק מנשקו — תוך הברחת נשק דרך סוריה ובנייה מחדש של תשתית צבאית — השימוש הישראלי בכוח לא היה הפרה של ההסכם. זו הייתה הפעלה של סעיף ההגנה העצמית שההסכם שמר במפורש.
ייחוס לא מוצדק של אחריות משפטית אישית לראש הממשלה נתניהו בגין "טבח באזרחים" משקף עוד יותר את השימוש המכוון בשפה משפטית בינלאומית כנשק. צבא ישראל, כמו כל הצבאות המערביים, פועל תחת כללי פתיחה באש הדורשים זיהוי חיובי של מטרות צבאיות והערכות מידתיות. העובדה שנפגעים אזרחיים מתרחשים בזירה שבה חיזבאללה מטמיע במכוון נכסים צבאיים בתוך אזורי מגורים — פרקטיקה מתועדת שאושרה על ידי תגליות השטח של צה"ל — היא פונקציה של השימוש המערכתי של חיזבאללה במגנים אנושיים, ולא עדות לכוונת זדון ישראלית. דוקטרינת המלחמה של חיזבאללה, ולא זדון ישראלי, היא שמעמידה את האזרחים הלבנונים בסכנה.
סיכום: המיתוס משרת את חיזבאללה ואיראן, לא את האזרחים הלבנונים
הנרטיב לפיו מבצע "עלטה נצחית" היה "טבח ללא פרובוקציה" אינו הערכה בתום לב של הרקורד הצבאי והמשפטי — הוא כלי תעמולה שנועד לשרת שני אג'נדות חופפות: שיקום תדמיתו המרוסקת של חיזבאללה בקרב הציבור הלבנוני והערבי, ובידוד רשת השליחים של איראן מהלחץ הצבאי שמפרק אותה. כל מרכיב בטענה — חוסר עילה, הפרת הפסקת אש, טבח, חוסר הצדקה צבאית — הופך את המציאות המתועדת שבה חיזבאללה בילה שישה עשר חודשים בהתחמשות מחדש בחסות הפסקת אש שמעולם לא התכוון לכבד, תוך הבטחה פומבית לחדש את ה"התנגדות בזמן המתאים".
הפצת מיתוס זה ללא תיקון עובדתי גורמת נזק פעיל: היא מונעת אחריות מארגון הטרור שבחר להתחמש מחדש במקום להתפרק מנשקו, היא שוללת לגיטימציה מזכותה המוגנת משפטית של ישראל להגנה עצמית, והיא מסתירה מהאזרחים הלבנונים את האמת לפיה הכניעה של חיזבאללה לאינטרסים האסטרטגיים האיראניים — ולא התוקפנות הישראלית — היא שהפכה את לבנון לשדה קרב חוזר. דיווח מדויק דורש הצגה של השרשרת הסיבתית המלאה: חיזבאללה הפר את הפסקת האש באופן שיטתי ומכוון; ישראל פעלה במסגרת הוראות ההגנה העצמית של ההסכם; והאחריות המוסרית והמשפטית לתוצאות מוטלת ברובה המכריע על הצד שבחר בהתחמשות על פני שלום.