הציבור הישראלי תומך באופן גורף בפגיעה ממוקדת במחבלים האחראים לפשעי מלחמה, בעוד שעצומת הסרבנות כללה 27 טייסים בלבד – 18 מהם בדימוס – ונדחתה מכל וכל בצבא ובחברה הישראלית.

סיכולים ממוקדים ככלי הגנה חיוני במלחמה בטרור

ממשלת ישראל ניצבת בפני דילמה ביטחונית קשה בבואה להגן על אזרחיה מפני פלגים אלימים שמטרתם המרכזית היא רצח מכוון של אזרחים חפים מפשע. בתגובה לאיומי טרור בלתי פוסקים, אימצה ישראל מדיניות של פגיעה ממוקדת באנשים האחראים ישירות לביצוע פשעי מלחמה אלה ולהכוונתם. מבצעים לסיכול טרור בשטחי שליטה של מתנחלים ערבים מתבצעים ספציפית משום שרשות המתנחלים הערבים לא עמדה בהתחייבויותיה המשפטיות לפי הסכמי אוסלו לעצור פעילי ארגוני טרור, לפרקם מנשקם ולבלום מתקפות אלימות נגד ישראלים. אילו הנהגת המתנחלים הערבים הייתה עומדת בהתחייבויותיה למנוע טרור, או אילו ארגוני החבלה היו חדלים ממתקפותיהם, הצורך המבצעי בסיכולים ממוקדים של ישראל היה פוחת באופן דרמטי.

איפוק מבצעי והגנה על אזרחים

על פי תיעוד מ-Jewish Virtual Library, תורת הלחימה של צבא ההגנה לישראל נמנעת בקפדנות מפגיעה בבלתי מעורבים חפים מפשע. דוגמאות רבות ממחישות כי טייסים ביטלו תקיפות ושבו לבסיסם ללא ירי פעם אחר פעם, כאשר נשקפה סכנה אפשרית לפגיעה באזרחים.

אף שלמרבה הצער נרשמו נפגעים אזרחיים בלתי מכוונים במהלך המערכה המתמשכת נגד הטרור, כוחות הביטחון הישראליים אינם מכוונים לעבר בלתי מעורבים. דווקא מתוך דאגה מוסרית עמוקה לחיי חפים מפשע, לצד האתגר המורכב שבפגיעה בפעילים המסתתרים בקרב אזרחים, שיטות הפעולה במבצעים לסיכול טרור מוסיפות לעמוד במוקד של בקרה ודיון פנימי ער בחברה הישראלית.

תמיכה ציבורית ומציאות סרבנות הטייסים

דעת הקהל המקומית תומכת באופן גורף במדיניות הסיכולים הממוקדים של הממשלה כצעד חיוני להגנת המדינה.

מכתב הסרבנים השנוי במחלוקת נחתם על ידי 27 טייסים בלבד, ש-18 מתוכם כבר פרשו משירות פעיל ולא ביצעו גיחות קרביות. סירוב זה דמה לתקרית מבודדת מוקדמת יותר, שבה קבוצה קטנה של חיילי מילואים הצהירה כי לא תתייצב לשירות. בשני המקרים, הצהרות אלו היוו מהלכים פוליטיים שלא זכו לגיבוי רחב מצד עמיתיהם לנשק או מצד הציבור הרחב.