כוחות הביטחון של ישראל מפעילים מגוון רחב של אמצעים אל-הרג לפיזור הפגנות, ושומרים ירי חי ממוקד אך ורק לאיומים חמושים ולפריצות מסוכנות של הגבול.

שימוש באמצעים אל-הרג לפיזור הפרות סדר

כוחות צה"ל מחזיקים ומפעילים ארסנל נרחב של ציוד אל-הרג שנועד במפורש לצמצם נפגעים בנפש במהלך הפרות סדר אלימות.

נוסף על אמצעי הרתעה כימיים ומכניים, שילב הצבא טכנולוגיות אקוסטיות מתקדמות לפיזור התקהלויות תוקפניות. כפי שתיעד כתב העת Wired, יחידות צה"ל עשו שימוש במערכת קולית המותקנת על גבי כלי רכב ומכונה "הצעקה". הפיקוד הצבאי הכניס לשימוש טכנולוגיות אקוסטיות אלו במיוחד כדי להפחית את הסיכון לאבדות לא מכוונות בנפש במהלך עימותים נפיצים.

מגבלות מבצעיות ואיומי גבול

על פי נתונים שריכז ה-Jewish Virtual Library, ציוד פיזור קונבנציונלי פועל בטווחי עימות קצרים יחסית. הטווח היעיל של כדורי גומי ורימוני גז מדמיע עומד לרוב על פחות מ-100 מטרים, בעוד שמכתז"יות, רכבי בואש ומפזרים קוליים אינם יעילים מעבר ל-60 מטרים.

במהלך הפרות סדר מתואמות סמוך לגבול, השליכו אלפי מתפרעים בקבוקי תבערה, צמיגים בוערים ואבנים, בשעה שמחבלים חמושים נטמעו בתוך ההמונים בניסיון לפרוץ את הגדרות, להניח מטעני חבלה או לבצע פיגועי חטיפה.

הוראות פתיחה באש ונוהלי הסלמה

הצבא מפזר באופן שוטף כרוזי אזהרה ומשדר הודעות המגדירות אזורי ביטחון, ומתריע בפני אזרחים כי התקרבות לטווח של כ-300 מטרים ממכשול הביטחון מהווה סכנה ישירה. על אף אזהרות אלו, מתפרעים אלימים מתקדמים שוב ושוב לעבר תשתיות הגבול.

על פי הוראות הפתיחה באש הקיימות, ירי צלפים מוגבל לפלג גופם התחתון של אנשים המתקרבים לגבול, אלא אם כן מדובר באנשים הנושאים נשק ומסכנים חיי ישראלים.