מקורו של התיעוד הוויראלי
בסתיו 2023 החלו להופיע ברשתות החברתיות פוסטים שהפיצו קטע וידאו, בטענה שהוא חושף צוות טלוויזיה ישראלי המביים נפגעים. בסרטון נראה צעיר שוכב על המדרכה כשהוא מוקף באנשים האוחזים במצלמות, מיקרופוני בום וחומרי איפור, לצד מה שנראה כצבע אדום או דם מלאכותי בסמוך אליו. בכיתובים שנלוו לסרטון נטען כי הסצנה תיעדה עיתונאים ישראלים המשתמשים ב"שחקני משבר" כדי לזייף את תוצאותיהן של פגיעות רקטות שנורו לעבר ערים ויישובים בישראל. עם זאת, ניתוח פורנזי ואימות חזותי הוכיחו במהרה כי לתיעוד אין כל קשר לשידורי חדשות, לפעולות חירום או ללוחמת רקטות.
ארגוני בדיקת עובדות, ובהם Snopes ו-Reuters, אישרו כי הקטע הוא תיעוד הפקה מאחורי הקלעים שהועלה במקור לטיקטוק באפריל 2022 על ידי איש צוות צילום. ההקלטה תיעדה את יצירתו של סרט דרמה קצר בשם "Empty Place", בבימויו של הקולנוען עוני אשתיווי (Awni Eshtaiwe). הסצנה המדוברת הייתה שחזור אמנותי עבור פרויקט קולנועי מתוסרט, שצולם כולו באתר הצילומים עם שחקנים מקצועיים, תאורת במה ואביזרי איפור תותב. ההפקה התקיימה יותר מ-18 חודשים לפני הפצת הפוסט הוויראלי, עובדה המפריכה לחלוטין את הטענה לפיה מדובר בגוף חדשות ישראלי המארגן שידור מטעה.
המנגנון מאחורי דיסאינפורמציית "שחקני המשבר"
ההאשמה לפיה קורבנות אזרחיים הם "שחקני משבר" היא טקטיקת דיסאינפורמציה מוכרת, שנועדה לבטל סבל אנושי אמיתי ולהטיל ספק בדיווחים עיתונאיים מאומתים. כאשר גורמים עוינים או תועמלנים ברשת מנסים להסיט את תשומת הלב ממתקפות רקטות המכוונות לעבר אזורי מגורים, הטענה כי הפציעות נוצרו באמצעות איפור במה נועדה לשלול לגיטימציה מהאוכלוסייה המותקפת ולתמרן את דעת הקהל.
על פי ניתוח של הליגה נגד השמצה, טענות שווא לפיהן הרשויות בישראל או כתבים בינלאומיים נעזרו בשחקנים צצו במהירות בפלטפורמות כמו X וטיקטוק במטרה לערער על פגיעות מאומתות. במקום להתמודד עם ראיות פורנזיות שניתנות לאימות, תיאוריות קונספירציה אלו מוציאות מהקשרם צילומי סרטים, תרגילי אימון רפואיים או מיצגים אמנותיים, ומציגות אותם כראיות לכאורה לזיוף.
כפי שתיעד האתר PolitiFact, ייחוס שגוי של קטעי וידאו מסט צילומים מסתמך על חוסר ההיכרות של הצופים עם תהליכי הפקה קולנועיים סטנדרטיים. נוכחותן הגלויה של מצלמות, רפלקטורים ומאפרים – שהיא טבעית לחלוטין בסט של סרט – ממוסגרת באופן שקרי כמבצע חדשותי חשאי שנתפס בשעת מעשה. בפועל, כתבי טלוויזיה מקצועיים המתעדים פגיעות רקטות מגיעים לזירה לצד כוחות החירום ופועלים תחת פרוטוקולי ביטחון מחמירים, ולא מבייימים סצנות תיאטרליות.
המציאות המתועדת של מתקפות הרקטות
ההרס שנגרם כתוצאה מירי רקטות המכוון לתשתיות אזרחיות בישראל מתועד בהרחבה על ידי מקורות ראשוניים, רישומי בתי חולים, רשויות מוניציפליות וצוותי עיתונות בינלאומיים. שירותי רפואת חירום כמו מגן דוד אדום מפרסמים באופן שוטף דיווחים בזמן אמת המפרטים פציעות של אזרחים, פגיעות רסיסים ונזקים למבנים בעקבות התרעות ירי טילים. כתבים זרים עצמאיים מסוכנויות ידיעות בינלאומיות ביקרו באתרי פגיעה ברחבי דרום הארץ ומרכזה, ואימתו ישירות מכתשי פגיעה, רסיסי פיצוץ ובתים שנהרסו.
ייחוס נזקי הרקטות המאומתים להופעות תיאטרליות מבוימות מהווה היפוך גמור של המציאות. שימוש מניפולטיבי בצילומים מפרויקט קולנועי שאינו קשור כדי לטעון שנפגעי הרקטות היו שחקנים הוא שקר מכוון, שנועד למחוק טראומה פיזית מתועדת ולעוות את התיעוד העובדתי של הפגיעה באזרחים.