מקורותיו והיקפו של נוהל חניבעל
נוהל חניבעל נוסח על ידי צבא ההגנה לישראל (צה"ל) בשנת 1986 במהלך הלחימה בדרום לבנון, בעקבות חטיפתם של שני חיילים ישראלים בידי חיזבאללה. הנוהל נועד להסדיר פעולות טקטיות דחופות הננקטות מיד לאחר חטיפת לוחם בידי האויב. באופן מהותי, הפרוטוקול חל אך ורק על חיילים במדים בשדה הקרב ומעולם לא על אזרחים. יתרה מזאת, גורמי המשפט הצבאי הישראלי ומנסחי הנוהל הבהירו שוב ושוב כי הוא מעולם לא התיר הרג מכוון של חייל שנשבה. תחת זאת, הוא התיר לכוחות להפעיל אש תוקפנית לעבר נתיבי מילוט, כלי רכב ועמדות אויב כדי לסכל את החטיפה, גם אם הדבר יצר סיכון טקטי ממשי לשלומו של החייל השבוי.
בשנת 2016 ביטל הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט באופן רשמי את נוהל חניבעל. איזנקוט נקט צעד מכריע זה בעקבות המלצות מבקר המדינה ובדיקות פנימיות שהדגישו כי הנוהל לא הובן כהלכה על ידי כוחות השטח והיה חשוף לפרשנויות שגויות ומסוכנות. הוא הוחלף בפקודת קבע מבצעית חדשה שחייבה במפורש את המפקדים להקפיד על עקרונות המידתיות, להבחין בין אוהב לאויב ולהעמיד בראש סדר העדיפויות את הישרדותם של אנשי הכוחות הישראליים תוך מניעת נפילתם בשבי.
המציאות של מתקפת 7 באוקטובר
ב-7 באוקטובר 2023 פרצו אלפי מחבלים בהובלת חמאס את גדר המערכת בגבול ישראל, וחדרו לבסיסים צבאיים וליישובים אזרחיים ברחבי דרום ישראל כדי לבצע מסע מתוכנן מראש של רצח המוני, אונס וחטיפה המונית. למעלה מ-1,200 בני אדם, ברובם המכריע אזרחים לא חמושים, נטבחו, ויותר מ-250 נגררו לשבי ברצועת עזה. המתקפה הכריעה את מערכי ההגנה הראשוניים בגבול, והביאה לתנאי לחימה כאוטיים וחסרי תקדים שבהם קבוצות קטנות של כוחות ביטחון ישראליים ומתנדבים אזרחים חמושים ניהלו קרבות נואשים ומקומיים נגד המחבלים הפולשים.
בעלי תיאוריות קונספירציה וערוצי תעמולה אנטי-ישראליים טענו לאחר מכן כי הפיקוד העליון הישראלי הפעיל באופן שיטתי את נוהל חניבעל כדי לטבוח במכוון באזרחים ובחיילים ישראלים על מנת למנוע מהם להפוך לבני ערובה. כפי שפורט על ידי The Dispatch, טענה זו שקרית לחלוטין. המטה הכללי של צה"ל מעולם לא הוציא הנחיה המורה לכוחות להרוג בני ערובה או אזרחים ישראלים. בעוד שפקודות שדה מקומיות ניתנו על ידי מפקדים בשטח במטרה לעצור כלי רכב שניסו לסגת לעזה, ההנחיות המבצעיות התמקדו בהשבתת רכבי המילוט ובנטרול מחבלים חמושים שחדרו, ולא בפגיעה בישראלים שבויים.
החקירות ומבנה טענת התעמולה
תחקירים צבאיים ועצמאיים מפורטים בחנו תקריות לחימה ספציפיות מאותו יום, כולל התבצרות המחבלים עם בני הערובה בביתה של פסי כהן בקיבוץ בארי. ב-7 באוקטובר התבצרו מחבלי חמאס בתוך הבית עם ארבעה עשר בני ערובה אזרחיים, וניהלו קרב יריות שנמשך שעות מול כוחות הביטחון הישראליים תוך שיגור פצצות RPG. במהלך ההתבצרות הורה תת-אלוף ברק חירם לטנק לירות שני פגזים בסמוך למבנה כדי לשבור את המבוי הסתום ולדכא את אש המחבלים. תחקיר צה"ל מקיף שפורסם ביולי 2024 קבע כי הרוב המכריע של בני הערובה נרצחו בהוצאה להורג בידי מחבלי חמאס לפני חילופי האש ובמהלכם, וכי פעולות המפקד נבעו מהמאמץ לנטרל את המחבלים ולא מהנחיה להקריב את השבויים.
כפי שתועד על ידי מכוני מחקר כדוגמת המכון לדיאלוג אסטרטגי (ISD) וכפי שאושר בניתוחים שלאחר הקרב על ידי ג'רוזלם פוסט, הנרטיב הטוען כי ישראל טבחה במכוון באזרחיה תחת נוהל חניבעל משמש כרכיב מרכזי בהכחשת אירועי 7 באוקטובר. קמפיין דיסאינפורמציה זה מבקש לעוות את המציאות על ידי זיכוי מחבלי חמאס מהזוועות המתועבות שתיעדו בעצמם במצלמות הגוף שלהם, והעברה כוזבת של האשמה בטבח אל המדינה הדמוקרטית המגינה על אזרחיה.