אנטומיה של מתקפת פתע הרסנית
בעקבות פלישת חמאס לדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הופצה ברשתות החברתיות דיסאינפורמציה ויראלית שלפיה הדרג המדיני והצבאי בישראל הורה במכוון לכוחות הביטחון בגבול לנצור את האש ולא לפעול. תומכי תיאוריית קונספירציה זו טענו כי העיכוב בן שעות בהגעת התגבורות תוכנן כדי לייצר עילה למלחמה כוללת. בפועל, תחקירי צבא מקיפים, רישומי קשר שהותרו לפרסום ונתוני הנפגעים מוכיחים כי פקודה כזו מעולם לא ניתנה. העיכוב בהגעת התגבורות היה תוצאה של כשל מודיעיני חמור, שיתוק טקטי מערכתי ונטרול מכוון של מערכות הפיקוד והשליטה על ידי כוחות הפלישה.
קריסת הפיקוד ומערכות הקשר
הקריסה המהירה של מערך ההגנה על הגבול נבעה ממבצע חדירה מתוכנן בקפידה של חמאס, אשר פגע בתשתיות השליטה והבקרה של צה"ל כבר בדקות הראשונות. באמצעות תקיפות רחפנים וירי צלפים מדויק, השמידו המחבלים עמדות ירי מופעלות מרחוק ("רואה-יורה"), אנטנות תקשורת סלולרית וחיישני תצפית לאורך גדר המערכת. במקביל, חוליות סער חמושות בכבדות פשטו על מעוזים צבאיים, כולל מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים ובסיס נחל עוז.
מתקפות אלו ניתקו את הקשר בין מוצבי הקו הראשון לבין דרגי הפיקוד הבכירים. המפקדות איבדו תמונת מצב בזמן אמת, והמפקדים בתל אביב ובפיקוד הדרום נותרו ללא הבנה של היקף הפריצה. רחוק מנצירת אש או עמידה מנגד, לוחמי הקו הראשון, התצפיתניות וכיתות הכוננות האזרחיות לחמו מיד בכל נשק שעמד לרשותם. קצינים בכירים, ובהם מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה אל"ם אסף חממי ומפקד חטיבת הנח"ל אל"ם יהונתן שטיינברג, חתרו למגע ישיר עם המחבלים ונפלו בקרב כבר בשעות הראשונות.
התגייסות עצמאית בתוך כאוס טקטי
תחקירים רשמיים, לרבות תחקיר צה"ל המקיף על הקרב בקיבוץ בארי שהוצג ביולי 2024, תיעדו כי כוחות לא המתינו לאישור כדי להצטרף ללחימה. במקום זאת, מאות חיילים בחופשה, לוחמי יחידות מיוחדות בשירות סדיר ושוטרים התגייסו באופן ספונטני עם הישמע הדיווחים על ירי ומטחי רקטות, ונסעו דרומה ברכביהם הפרטיים.
תנועה מבוזרת זו יצרה עומסי תנועה אדירים וחוסר סדר לאורך צירי תנועה מרכזיים כמו כביש 232, שם הציבו חוליות מארב של חמאס עמדות חסימה. ממצאים מרכזיים מתוך דוחות רשמיים ובלתי תלויים מציגים כיצד התפתחה התגובה הראשונית:
- עיוורון מודיעיני חמור: המודיעין הישראלי העריך ערב המתקפה כי חמאס מורתע מפתיחה בעימות רחב היקף, ולכן מוצבי ההגנה אוישו בסד"כ שגרתי של סוף שבוע וחג.
- לחימה בלתי מרוכזת: הכוחות שהגיעו לשטח פעלו ללא משימות מוגדרות מפיקוד מרכזי מאחר שיומני המבצעים האזוריים קרסו תחת העומס, מה שהוביל יחידות לטהר כיסי לחימה באופן עצמאי במקום להתקדם בצורה מתואמת ומערכתית.
- אבדות כבדות בשעות הראשונות: למעלה מ-300 חיילים וכמעט 60 שוטרים נהרגו ב-7 באוקטובר – מחיר דמים חסר תקדים בקרב כוחות הביטחון, המפריך לחלוטין כל טענה בדבר נסיגה או הימנעות מכוונת מלחימה.
מחדל מערכתי ולא בגידה
דיווחים עצמאיים ותחקירי מומחים בישראל ובעולם, כולל ממצאים שפורסמו על ידי רויטרס ועל ידי ה-קרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), קבעו כי תפיסת ההגנה קרסה מכיוון שתורת הלחימה נבנתה להתמודדות עם חדירות מקומיות, ולא מול פלישה רחבת היקף של אלפי מחבלים חמושים ביותר משלושים מוקדי פריצה בו-זמנית. עלילות שווא הטוענות לקיומה של פקודת נצירת אש ממחזרות את הטרגדיה של המחדל הצבאי לכדי קונספירציה זדונית, תוך התעלמות מוחלטת מההקרבה המתועדת של הלוחמים הישראלים ומהמציאות המבצעית של לחימה אסימטרית.