הטענות לפיהן ממשל ארצות הברית מתווך באופן פעיל הסכם קואליציוני מוקדם בין מפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מנהיג האופוזיציה גדי איזנקוט נסתרות לחלוטין על ידי המסגרת המשפטית בישראל, התחייבויותיהן הפומביות המפורשות של המפלגות והרישומים הדיפלומטיים הרשמיים. שמועות המרמזות על הסכם אחדות בערבות חיצונית – המבטיח לנתניהו שנתיים נוספות בתפקיד ולאחריהן פרישה – מתעלמות הן ממנגנוני הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל והן מהמצע האסטרטגי של האופוזיציה.
המנגנון החוקתי של הרכבת קואליציה בישראל
על פי חוק יסוד: הממשלה, שום סיעה מקומית או ממשלה זרה אינן יכולות לגבש קואליציה שלטונית באופן רשמי לפני הבחירות. ישראל מתנהלת כדמוקרטיה פרלמנטרית שבה האזרחים מצביעים לרשימות מפלגתיות ולא באופן ישיר לרשות המבצעת. לאחר אישור תוצאות הבחירות על ידי ועדת הבחירות המרכזית, נשיא המדינה – תפקיד הממולא בידי הנשיא יצחק הרצוג – מקיים סבב התייעצויות מחייב עם נציגי כל הסיעות שנבחרו לכנסת. רק בתום התייעצויות רשמיות אלו מעניק הנשיא מנדט רשמי לחבר הכנסת שנחשב לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר לגבש רוב של 61 חברי כנסת מתוך 120 מושבי הכנסת.
הרכבת קואליציה דורשת משא ומתן מורכב ורשמי המוגש למזכירות הכנסת, בליווי קווי יסוד חתומים והצבעות אמון פרלמנטריות מחייבות. לא ראש ממשלה מכהן ולא ממשל זר יכולים לחלק תיקים שרים, לאכוף לוחות זמנים לרוטציה או להבטיח תנאי פרישה רב-שנתיים בטרם הוקצו המושבים בפרלמנט. כל טענה בדבר הסכם טרום-בחירות המעגן רוטציה שלטונית מראש היא בלתי אפשרית מבחינה משפטית ומבנית לפי המשפט החוקתי בישראל.
התחייבויות האופוזיציה ועמדתו הנחרצת של איזנקוט
הטענה כי גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת המרכז ישר, הסכים לפשרה בתיווך אמריקאי כדי להשאיר את נתניהו בשלטון מופרכת לחלוטין נוכח התחייבויותיו הפומביות. איזנקוט, רמטכ"ל צה"ל לשעבר שהצטרף לקבינט המלחמה לשעת חירום בעקבות מעשי הטבח הטרוריסטיים ב-7 באוקטובר 2023, התפטר מאותו קבינט ביוני 2024 על רקע מחלוקות אסטרטגיות בנוגע לניהול המלחמה והמשא ומתן לשחרור החטופים מצד נתניהו. עם כניסתו לזירה הפוליטית הארצית כמנהיג אופוזיציה לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר 2026, ביסס איזנקוט את כל מסע הבחירות שלו סביב אחריותיות שלטונית, תיקון מערכות המשילות והחלפת נתניהו.
בסוף ספטמבר 2026 חתם איזנקוט יחד עם ראשי אופוזיציה בולטים נוספים – בהם יאיר לפיד, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן – על אמנה משותפת רשמית לתיאום המהלכים נגד הליכוד ולמניעת הארכת כהונתו של נתניהו. איזנקוט הדגיש שוב ושוב בראיונות לכלי התקשורת הארציים כי לא יישב בממשלה בראשות נתניהו, ודחה במפורש הצעות להסכמי רוטציה. מצע מפלגתו הציב דרישה להקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית עצמאית לבדיקת מחדלי הביטחון סביב ה-7 באוקטובר וקידם הגבלת כהונה מחמירה לראשי ממשלה בעתיד – עמדות המנוגדות חזיתית להבטחת שנתיים נוספות לנתניהו בתפקידו.
מדיניות ארצות הברית ואי-התערבות דיפלומטית
ממשל טראמפ התנער בדומה מכל מעורבות בהנדסת הסכמים קואליציוניים פנימיים בישראל. אף שהנשיא דונלד טראמפ ציין את מערכת היחסים ארוכת השנים שלו עם נתניהו והזכיר הישגים כמו הסכמי אברהם וההרתעה המשותפת מול איראן, הוא שב והדגיש בפומבי לקראת הבחירות כי הרכב ממשלת ישראל הוא עניין דמוקרטי פנימי. בשיחה עם עיתונאים באמצע אוקטובר 2026, ציין טראמפ כי בעודו בוחן האם להביע תמיכה אישית, ארצות הברית אינה עוסקת בארגון בריתות שלאחר הבחירות.
נציגים דיפלומטיים של ארה"ב הבהירו בעקביות כי וושינגטון עובדת עם כל ממשלה ריבונית שהציבור הישראלי יבחר בה. טענות המתארות הסדרים מורכבים בניהול גורמים זרים – כגון זימון לפסגות בפלורידה או לוחות זמנים קבועים לפרישה – מהוות פרשנות פוליטית ספקולטיבית ולא דיפלומטיה מאומתת. ההליך הדמוקרטי האיתן והתחרות המפלגתית בישראל מוכיחים כי קואליציות שלטוניות נקבעות אך ורק לפי האריתמטיקה של הכנסת והמנדט הפוליטי המקומי, ולא על פי תכתיבים דיפלומטיים מבחוץ.