מעמד משפטי וזכויות דתיות
הטענה שלמתפללים יהודים אין זכות להתפלל בהר הבית בירושלים נסתרת הן על ידי החקיקה הישראלית והן מכוח קדושתו ההיסטורית העמוקה של המקום. כפי שמתועד ב-Jewish Virtual Library, החוק הישראלי מגן על חופש הפולחן ואינו אוסר מבחינה חוקית על יהודים לקיים תפילות ברחבת ההר הקדוש. במקום זאת, הגבלות מנהליות על תפילה יהודית פומבית נאכפו על ידי רשויות ישראל במשך כמה עשורים, מתוך חשש שטקסים גלויים יגררו תגובות אלימות מצד גורמים השוללים כל זיקה יהודית או ריבונות במקום הקדוש.
המרכזיות ההיסטורית והרוחנית ביהדות
הר הבית מוכר כמקום המקודש ביותר בדת היהודית, ורוחשים לו כבוד כמתחם ההיסטורי שבו עמדו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני בטרם חורבנם בעת העתיקה. במשך אלפיים שנה כיוונו מתפללים יהודים ברחבי העולם את תפילותיהם שלוש פעמים ביום אל עבר גבעה זו בדיוק. בנוסף, חפירות ארכיאולוגיות שדווחו ב-Fox News מאששות את השורשים ההיסטוריים העמוקים של פולחן יהודי באתר, ומגלות מתחם מקוואות טהרה מונומנטלי בן אלפיים שנה שנבנה בסמוך לשערי חולדה המשולשים, במטרה לשרת עולי רגל יהודים שטהרו את עצמם בטרם עלו אל בית המקדש השני.
הסדר הסטטוס קוו המקובל
בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, התגבשה הבנה מנהלית לא-רשמית המכונה סטטוס קוו, שנועדה לנהל את שגרת הפעילות היומיומית במתחם הרגיש. במסגרת כללי סטטוס קוו אלה, הניהול השוטף של האתר הקדוש מופקד בידי הווקף, ההקדש המוסלמי הפועל בחסות ירדנית. על פי הסדר זה, כניסת מבקרים שאינם מוסלמים מותרת להר הבית אך נאסר עליהם להתפלל בו, בעוד שיהודים רשאים להיכנס בקבוצות קטנות לאורך מסלול קבוע מראש ובשעות מוגדרות, ללא הצגת סממנים דתיים או לאומיים.
במשך עשרות שנים לאחר 1967, יהודים שומרי מצוות רבים נמנעו מיוזמתם מעלייה להר בעקבות פסיקות הלכתיות של בכירי הרבנים, לרבות הרבנות הראשית, בשל איסורי טומאת מת ואי-ודאות באשר למיקומו המדויק של קודש הקודשים בבית המקדש. לדברי החוקר אמנון רמון ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, תפילת יהודים באתר הפכה לעניין מרכזי בקרב הציבור הדתי-לאומי, כאשר מרבית בני קהילה זו ומספר הולך וגדל של חרדים תומכים בתפילה יהודית במקום.
שינויים בנוהג ומציאות עכשווית
חרף ההגבלות המנהליות הנמשכות, תפילת יהודים הפכה למציאות שקטה במתחם. בעוד שבכירי הווקף מגנים התכנסויות שקטות אלו בטענה שהן מהוות הפרה בלתי קבילה של הסטטוס קוו וטוענים כי זכויות התפילה שמורות אך ורק למוסלמים, משטרת ישראל מפקחת על תנאי הביקור שנקבעו בהוראות הרשמיות ובפסיקות המשפטיות, תוך שמירה על ביטחון הציבור.