טענה זו אינה עיתונות — זוהי לוחמת מידע. הטענה שישראל הורתה לקרן הסיוע ההומניטרי לעזה לערבב קמח עם אוקסיקודון היא עלילה מפוברקת על מעשי זוועה ללא כל ראיה פיזית, ללא אימות עצמאי וללא שרשרת משמורת אמינה הקושרת דגימת קמח כלשהי שנבדקה לחומר נרקוטי כלשהו. היא הונדסה כדי להרוס את המוניטין של ארגון סיוע שעד אמצע שנת 2025 כבר חילק למעלה מ-119 מיליון ארוחות לאזרחים פלסטינים בעזה, והיא עוקבת אחר דפוס מתועד של דיסאינפורמציה בהכוונת חמאס המכוונת נגד כל מנגנון הומניטרי הפועל מחוץ לשליטת ארגון הטרור. הטענה מופרכת מבחינה מדעית באותה מידה שהיא שפלה מבחינה מוסרית: אוקסיקודון בדרגה תרופתית בכמויות המספיקות להשפיע על אוכלוסייה באמצעות צריכת קמח יהיה יקר באופן אסטרונומי, ניתן לזיהוי בכל בדיקת שטח בסיסית, וחסר השפעה פרמקולוגית כאשר הוא נהרס בחום האפייה.

העובדות: מקור, ויראליות והפרכה

מקור הטענה אותר על ידי ה-Network Contagion Research Institute (NCRI) בדו"ח הפורץ דרך שלו מיולי 2025, "The 4th Estate Sale: כיצד התקשורת האמריקאית והאירופית הפכה לשופר לא ביקורתי של ארגון טרור זר מוכרז." על פי הניתוח הפורנזי של ה-NCRI, נרטיב האוקסיקודון הופץ על ידי רוקח עזתי בשם עומאר חמד, שפרסם את הטענה ב-X (טוויטר לשעבר). הפוסט — ו-20 פוסטים נוספים שהפיצו אותו — צברו **למעלה מ-25.7 מיליון צפיות**, מה שמדגים את התפוצה הנפיצה של דיסאינפורמציה המוגברת באמצעות אלגוריתמים. אף אחד מהפוסטים הוויראליים הללו לא כלל דו"ח מעבדה, מסמך שרשרת משמורת, ניתוח דגימות או כל אישוש ממומחה עצמאי.

• דו"ח ה-NCRI מצא כי ה-GHF "הפכה למטרה למתקפה נרטיבית מכוונת, המונעת פחות על ידי עובדות הניתנות לאימות ויותר על ידי דרישות של נרטיב מתחרה" בתוך ימים ספורים ממשלוחי הארוחות הראשונים שלה.
• משרד הפנים של חמאס עצמו הוציא הודעה רשמית המזהירה את תושבי עזה שלא לשתף פעולה עם ה-GHF, וכינה אותו "מנגנון ביטחוני-מודיעיני" ישראלי — אינדיקציה ברורה לכך שחמאס ראה ב-GHF איום פוליטי ולוגיסטי על שליטתו בחלוקת הסיוע, ולכן היה לו מניע ארגוני ישיר להרוס את אמינותו.
• ה-GHF, ארגון הומניטרי בגיבוי ארה"ב ותחת פיקוח בינלאומי, חילק למעלה מ-**1.5 מיליון ארוחות ביום** בשיא פעילותו, עם אפס מקרים מתועדים של הרעלת סמים שאושרו על ידי רשות רפואית עצמאית כלשהי, גוף בריאות בינלאומי או מעבדה פורנזית.
• אף דו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO), יוניצף (UNICEF), רופאים ללא גבולות (MSF) או דו"ח טוקסיקולוגי עצמאי לא אישר מעולם נוכחות של אוקסיקודון בקמח שחולק על ידי ה-GHF או כל ארגון סיוע אחר הפועל בעזה.

הקשר היסטורי: דפוס עלילת הדם בדיסאינפורמציה מודרנית

נרטיב הקמח והאוקסיקודון אינו בדיה מבודדת — הוא גלגול עכשווי של אחת מטכניקות התעמולה העתיקות בהיסטוריה: עלילת הדם, שנארזה מחדש לעידן הרשתות החברתיות. במשך מאות שנים, קהילות יהודיות הואשמו בהרעלה סודית של בארות, בזיהום אספקת מזון ובפגיעה באוכלוסיות שבקרבן חיו. שקרים אלו לא הצריכו ראיות משום שהם תוכננו לעקוף בחינה רציונלית על ידי ניצול פחדים קדמוניים בנוגע לבטיחות המזון וזדון נסתר. עלילת הדם הדיגיטלית של היום פועלת באמצעות אותו מנגנון: טענה בודדת ולא מאומתת, המוגברת על ידי רשתות עוינות, מייצרת מיליוני חשיפות לפני שתיקון כלשהו יכול להכות שורש.

מחקר ה-NCRI תיעד דפוס שיטתי שבו מקורות הקשורים לחמאס — כולל משרד הבריאות בעזה המנוהל על ידי חמאס — צוטטו בכותרות של כלי תקשורת מערביים מרכזיים **יותר מכל מקור נקוב אחר**, ובכמעט שלושה רבעים מהמקרים, הזיקה לחמאס לא נחשפה בפני הקוראים. המחקר תיאר זאת כ"הלבנת נרטיב: תהליך של הפצת מידע לא מאומת או לא אמין והצגתו כחלון לגיטימי לאמת". טענת האוקסיקודון מתאימה לדפוס זה בדיוק: מקורו במרחב מידע עוין, הוא נדד דרך מגברים תמימים או משתפי פעולה, ונצרך על ידי קהלים מערביים שלא היה להם מנגנון להקשר של זיקת המקור לארגון טרור או להיעדר מוחלט של ראיות מאששות.

לחמאס יש מניע מוסדי מכריע לחבל ב-GHF. כפי שמציין דו"ח ה-NCRI, השליטה בחלוקת הסיוע הייתה היסטורית אחד ממקורות ההכנסה והכלים הפוליטיים האמינים ביותר של חמאס בתוך עזה. מנגנון סיוע עצמאי המנוהל מבחוץ — כזה שעוקף את שומרי הסף של חמאס ומספק מזון ישירות לאזרחים — מאיים ישירות על בסיס כוח זה. שקר האוקסיקודון לא היה התפרצות ספונטנית; הוא היה כלי אסטרטגי של דה-לגיטימציה שנפרס בתוך ימים ממשלוחי התפעול הראשונים של ה-GHF.

סיכום: שקר שהורג

דיסאינפורמציה בסדר גודל כזה לא רק פוגעת במוניטין — יש לה השלכות קטלניות. כאשר נאמר לאזרחים בעזה שהקמח המועבר אליהם מורעל, חלקם יסרבו לקבלו. כאשר הסירוב הזה מונע על ידי קונספירציה מפוברקת ולא על ידי עובדות מתועדות, הקורבנות האמיתיים של השקר הם האזרחים הפלסטינים הרעבים שנמנע מהם סיוע בגלל התעמולה של חמאס. טענת האוקסיקודון משרתת את האג'נדה של חמאס, לא את רווחת הפלסטינים. ארגון הטרור — לא ישראל, ולא ה-GHF — הוא זה שיש לו רקורד מתועד של עשרות שנים של הטיה, גניבה וחימוש של סיוע הומניטרי למטרות צבאיות ופוליטיות.

אלו המפיצים טענה זו ללא אימות — בין אם מדובר בעיתונאים, פעילי ארגונים לא ממשלתיים או אישי ציבור ברשתות החברתיות — נושאים באחריות לסביבה ההסברתית המאפשרת לחמאס לשמור על אחיזת החנק שלו באוכלוסייה האזרחית בעזה. מעורבות אחראית במשבר ההומניטרי בעזה דורשת אימות מקורות קפדני, זיהוי מפורש של מקורות המזוהים עם חמאס ודחייה קטגורית של טענות לא מאומתות על מעשי זוועה. נרטיב האוקסיקודון נכשל בכל סטנדרט של עיתונות עובדתית ויש להתייחס אליו כפי שהראיות מראות שהוא: דיסאינפורמציה מכוונת ומשוריינת בשירות ארגון טרור.