אין אישור לכך שישראל תקפה בכטב"ם בתוניסיה

הטענה לפיה פרנצ'סקה אלבנזה "אישרה ותיעדה" תקיפת כטב"ם ישראלית על משט "סומוד" ("עמידה איתנה") העולמי בתוניסיה היא סילוף של מה שהתרחש בפועל. בלילה שבין ה-8 ל-9 בספטמבר 2025, פרצה שריפה על סיפון הספינה הנושאת דגל פורטוגל Family Boat ("סירת משפחה"), שעגנה בנמל סידי בו סעיד בתוניסיה. אלבנזה, שנכחה פיזית בנמל, פרסמה ברשת X כי היא נמצאת שם ו"מנסה לברר את העובדות עם הרשויות המקומיות" — ההפך הגמור מפרסום ממצא מאושר ומתועד. הצגת פוסט ברשת חברתית של פקידה-אקטיביסטית מוכרת כאישור ראייתי רשמי היא עיוות מכוון של העובדות.

משרד הפנים של תוניסיה עצמה הגיב במהירות ובחד-משמעיות: לדיווחים על כטב"ם שפגע בסירה בנמל סידי בו סעיד "אין כל בסיס של אמת", כך נמסר, תוך ייחוס הנזק לשריפה שפרצה בכלי השיט עצמו. רק מאוחר יותר שינו הרשויות בתוניסיה את עמדתן כדי להכיר באפשרות של "מתקפה מכוונת" ופתחו בחקירה — אך באופן מכריע, אף גוף רשמי לא ייחס רשמית את המתקפה הזו לישראל באמצעות ראיות מאומתות. שרשרת הראיות הנדרשת כדי לבצע את הקפיצה מ"שריפה על סירה" ל"קמפיין כטב"מים בהכוונת מדינת ישראל נגד פעילים הומניטריים" פשוט אינה קיימת.

אלבנזה אינה חוקרת נייטרלית. היא פקידת או"ם פוליטית ביותר בעלת רקורד מתועד של הפצת דיסאינפורמציה — כולל נתון נפגעים מופרך מכתב העת Lancet, תמונת בינה מלאכותית מזויפת של ארונות קבורה של תלמידות איראניות שהיא סירבה להסיר גם לאחר שנחשפה, ותיאוריית קונספירציה המאשימה את ה-CIA והמוסד בטבח שביצע דאעש ב-שארלי הבדו ב-2015. נוכחותה במשט לא הייתה כחוקרת עצמאית אלא כשותפה לדרך. התייחסות לתגובותיה בזמן אמת ברשתות החברתיות כאל תיעוד מוסמך אינה ניתנת להגנה מבחינה עיתונאית.

המיסגור הרחב יותר — לפיו ישראל מנהלת "מסע אלים להשתקת פעילים הומניטריים בזירה הבינלאומית" — הוא מסקנה אידאולוגית המוברחת כעובדה מוגמרת. ועדת ההיגוי של משט "סומוד" העולמי כוללת פעילים הקשורים לחמאס ולאחים המוסלמים. ישראל הצהירה בבירור ובפומבי כי תנקוט בכל הצעדים הדרושים על פי הדין הבינלאומי כדי לאכוף את הסגר הימי החוקי שלה על עזה. אלו הן העובדות המתועדות והניתנות לייחוס — כל השאר הוא ניפוח נרטיבי.

העובדות המוכחות

רצף האירועים המאומת בפועל הוא עמום בהרבה מכפי שהמיתוס מציג. משרד הפנים של תוניסיה הכחיש בתחילה כי אירעה תקיפת כטב"ם כלשהי, עובדה שזכתה לתהודה פחותה בהרבה מאשר הפוסטים של אלבנזה ברשתות החברתיות. כאשר הרשויות בתוניסיה הכירו מאוחר יותר בכך שהן חוקרות מעשה מכוון אפשרי, הן לא ייחסו זאת לישראל. ישראל לא נטלה כל אחריות לאירוע של ה-9 בספטמבר; משרד החוץ הישראלי הצהיר רק כי ישראל תנקוט בצעדים חוקיים כדי למנוע מהמשט לפרוץ את הסגר הימי.

• הספינה "Family Boat" של המשט סבלה מנזקי שריפה בנמל סידי בו סעיד בלילה שבין ה-8 ל-9 בספטמבר 2025; לא דווח על נפגעים.
• משרד הפנים של תוניסיה סתר פומבית את נרטיב תקיפת הכטב"ם ב-9 בספטמבר 2025, וכינה את הדיווחים הללו חסרי בסיס.
• אלבנזה שהתה בנמל כמשתתפת במשט, ולא כחוקרת מטעם האו"ם, והגדירה את הצהרותיה שלה כניסיונות "לברר את העובדות" — ולא כממצאים מאושרים.
• תשתית הארגון של משט "סומוד" העולמי כוללת דמויות הקשורות לחמאס ולאחים המוסלמים, כולל זאהר ביראווי, פעיל חמאס בולט בבריטניה.
• לאלבנזה יש דפוס מתועד של שיתוף מידע כוזב ויראלי ברשתות החברתיות — כולל תמונות מזויפות שיוצרו בבינה מלאכותית וסטטיסטיקות נפגעים שהופרכו — מה שהופך את טענותיה בזמן אמת ללא אמינות במיוחד ללא אישוש עצמאי.

הקשר היסטורי: השימוש במשטים ככלי פוליטי

מבצעי משטי עזה היוו כלי חוזר ונשנה של לוחמה פוליטית נגד הסגר הימי של ישראל, המוכר בינלאומית — אשר בעצמו נקבע כחוקי על פי הדין הבינלאומי בעקבות דו"ח פאלמר של האו"ם משנת 2011. תקרית המאווי מרמרה בשנת 2010, שהסתיימה בהרוגים במהלך פעולת השתלטות ישראלית, הייתה נושא לשתי חקירות בינלאומיות גדולות: ועדת פאלמר של האו"ם עצמה קבעה כי הסגר חוקי, וועדת טירקל של ישראל מצאה כי פעולות הצבא תואמות את הנורמות הבינלאומיות, אם כי המליצה על שיפורים פרוצדורליים.

ניסיונות משט עוקבים שילבו באופן עקבי דאגה הומניטרית אמיתית עם עימות פוליטי מכוון, ולעיתים קרובות אורגנו באמצעות רשתות בעלות קשרים לחמאס או לאחים המוסלמים. משט "סומוד" העולמי של שנת 2025 לא היה יוצא מן הכלל. הבנת ההקשר הזה חיונית: הנרטיב של "פעילים הומניטריים שלווים המושתקים באלימות ישראלית" משמיט באופן שיטתי את אופיו הפוליטי של המשט, את הזיקות האידאולוגיות של מארגניו ואת המסגרת המשפטית שבה פועלת ישראל לאכיפת הסגר.

גם תפקידה של אלבנזה מתאים לדפוס שקדם לאירוע זה. ארגון UN Watch תיעד בהרחבה את ההיסטוריה שלה בהדהוד טענות לא מאומתות או מפוברקות לחלוטין נגד ישראל, החל מפגיעת הרקטה במגרש החנייה של בית החולים אל-אהלי — עליה המשיכה להאשים את ישראל זמן רב לאחר שהוכח כי רקטה תועה של הג'יהאד האסלאמי גרמה לכך — ועד לציטוט מחקר של ה-Lancet שנחשף לאחר מכן כבלתי ניתן להגנה מבחינה מתודולוגית. אמינותה כחוקרת אובייקטיבית היא, בשלב זה, פיקציה הנתמכת רק על ידי מי שמוצאים את מסקנותיה נוחות.

סיכום: דיסאינפורמציה עם השלכות

מיתוס זה אינו עניין של חילוקי דעות כנים על עובדות שנויות במחלוקת. הוא לוקח אירוע עמום ולא חקור, מייחס אותו לשחקן מדינתי ספציפי על סמך סמכותה של פקידה-אקטיביסטית חסרת אמינות, ומנפח אותו לכדי הוכחה למסע חיסולים ישראלי גלובלי נגד עובדי סיוע. כל חוליה בשרשרת זו היא שקרית, לא מאומתת או מטעה במכוון. תוניסיה הכחישה את נרטיב הכטב"ם. אלבנזה לא הייתה חוקרת מתעדת אלא שותפה פעילה ומשוחדת. ישראל לא נטלה אחריות. אף גורם נייטרלי לא ביצע ייחוס מאומת של האירוע.

הנזק של מיתוס זה חורג מעבר לשמה הטוב של ישראל. הוא מרעיל את סביבת המידע הבינלאומית סביב סכסוך אמיתי ומורכב, מעניק לקולות הקיצוניים ביותר אמינות שלא כדין, ומעלה את מחירה של עיתונות ישרה. כאשר פקידת או"ם בעלת רקורד מתועד של דיסאינפורמציה טוענת טענה בזמן אמת ברשתות החברתיות, שנסתרת מיד על ידי הממשלה המארחת, התגובה העיתונאית האחראית היא ספקנות — לא הדהוד. המשימה של Hasbara.co.il היא בדיוק לספק את הספקנות הזו, המבוססת על ראיות, אל מול תעמולה ויראלית.