הרחוב המדורג עלה במעלה המדרון מבריכת השילוח לעבר מתחם הר הבית ושימש את ירושלים בתקופת הבית השני. חפירות חשפו כ-600 מטרים של ריצוף. ממצאים ארכאולוגיים מתארכים את הבנייה לראשית המאה הראשונה לספירה, אך אינם מצביעים על שנה מדויקת או מזהים את הבונה בשמו.
ציר תנועה מרכזי בעיר
רוחב הרחוב כثمانיה מטרים והוא רוצף בלוחות אבן גדולים. תחתיו הונחה תשתית ניקוז, וחנויות ומבנים אחרים ניצבו לצד חלקים מהנתיב. חיבורו בין בריכת השילוח למתחם הר הבית הופך אותו לעדות ישירה לתנועה בירושלים של המאה הראשונה.
בעיר דוד דיווחו על חנוכת קטע ראשוני בשנת 2019. אירוע זה לא ציין שהמסלול כולו נפתח אז. ב-Times of Israel דווח על פתיחת הנתיב שנחפר לקהל הרחב לאחר שנות חפירה מרובות. מומלץ למבקרים לבדוק את מידע הפארק העדכני לגבי הסדרי הגישה והמסלול.
מטבעות מתארכים את השימוש, לא את הבונה
החופרים מצאו מטבעות, משקולות, תכשיטים וכלי חרס ברחוב ובסביבתו. הדיווח של עיר דוד מזהה מטבעות כסף שנטבעו בצור בשנת 33 לספירה בין הממצאים הסמוכים, ומתאר שרידי חורבן הקשורים לנפילת ירושלים בשנת 70 לספירה. מטבעות שנמצאו מתחת לריצוף יכולים להוכיח שהריצוף הונח לאחר שהמטבעות הגיעו לאדמה; הם אינם יכולים לזהות את האדם שציווה על הבנייה.
הורדוס הגדול ביצע מפעלות בנייה נרחבים בירושלים, והועלתה גם האפשרות שהבנייה נעשתה תחת הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס. הרחוב הפיזי והממצאים הקשורים בו מבססים את מקומו בעיר של ראשית המאה הראשונה, אך השיוך לשליט מסוים נותר ללא הכרעה. מכלול החורבן הסופי מתארך את סיום השימוש בו לחורבן ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.
מקומו בהיסטוריה של ירושלים
הדרך חיברה ציר עירוני למתחם הר הבית, בעוד בריכת השילוח הסמוכה הייתה חלק ממערכת המים העירונית. למידע על האופן שבו הגיעו מים לבריכה, קראו על מעיין הגיחון ומערכות המים הקדומות של ירושלים. התיאור של עיר דוד לגבי החפירה והפתיחה לציבור מפרט את הנתיב שנחשף ואת דרכי הגישה למבקרים.