הארכאולוגית אילת מזר זיהתה את מבנה האבן הגדול שעל שלוחת עיר דוד בירושלים כארמון המלך דוד, ותיארכה אותו לסביבות שנת 1000 לפנה"ס. החפירה חשפה קירות עתיקים מסיביים, אך ארכאולוגים אחרים חלוקים בשאלה האם הם היוו מבנה יחיד וכיצד יש לתארך אותם. הזיהוי כארמון הוא פרשנותה של מזר, ולא הגדרה מוסכמת לגבי השרידים.
מה שמזר חשפה בשלוחה
בין השנים 2005 ל-2007 חשפה מזר קירות מאסיביים שנבנו מאבני גזית בלתי מסותתות מעל מבנה האבן המדורג. היא התייחסה לקירות כאל מבנה אחד, כינתה אותו "מבנה האבן הגדול", וקישרה אותו למבנה המדורג במורד המדרון כחלקים ממכלול רחב יותר. פרשנותה תיארכה את המכלול לסביבות 1000 לפנה"ס וזיהתה אותו כארמון דוד. קנה המידה ומיקום השרידים מלמדים כי שלוחה זו הכילה בנייה משמעותית בירושלים הקדומה.
במאמר שעבר ביקורת עמיתים, ערערו ישראל פינקלשטיין, לילי זינגר-אביץ, זאב הרצוג ודוד אוסישקין על השחזור של מזר: הם טענו כי הקירות שנחשפו אינם מהווים מבנה יחיד והטילו ספק בתיארוך שהוצע. גם בחינה מחדש מאוחרת יותר מאת אברהם פאוסט דחתה את הזיהוי כארמון. הוא תיאר את המבנה כמבנה ציבורי חשוב וייחס אותו לתקופת הברזל א'. המחלוקת ביניהם נוגעת למערך הקירות, לשלבי הבנייה ולכרונולוגיה, ולא לעצם חשיפתם של שרידים משמעותיים.
ממצאים סמוכים שייכים לחפירות אחרות
דוח החפירה בחניון גבעתי עוסק באתר נפרד בסמוך לשלוחה. דוח רשות העתיקות מתעד חפירות שנערכו שם מינואר 2014 עד דצמבר 2015, במימון עמותת אלע"ד ובניהול ארכאולוגים מרשות העתיקות. ממצאיו מספקים עדויות להיסטוריה העירונית המאוחרת יותר של ירושלים; הם אינם ממצאים מחפירת מבנה האבן הגדול של מזר. ההבחנה חשובה כאשר טענות לגבי אתר אחד משמשות לתיאור אתר אחר.
גם לתגליות אחרות בעיר דוד יש הקשרים משלהן. לדוגמה, דוח רשות העתיקות על העבודות ליד מעיין הגיחון מפרט את שטח החפירה, התאריכים, המנהלים ומימון המיזם. תיעוד זה שופך אור על התפתחותה של ירושלים הקדומה לאורך תקופות שונות, בעוד שזיהוי מבנה אחד כארמון דוד נותר ייחודי לוויכוח סביב מבנה האבן הגדול.
מה הראיות מאששות
השרידים מעידים על בנייה מונומנטלית על השלוחה ותומכים בחשיבותה של ירושלים בתקופת הברזל. הצעתה של מזר לזהות את המקום כארמון קושרת את המבנה לתיאור המקראי של בירת דוד; חלופות שפורסמו במחקר מערערות על תוכנית המבנה ועל תיארוכו. למידע על מפעלי המים והנתיב העולה מבריכת השילוח, קראו כיצד השתמשה ירושלים במעיין הגיחון ועל דרך עולי הרגל מימי הבית השני.