התמרון הקרקעי בצפון עזה: כיבוש מעוזי חמאס

בעקבות הטבח המחריד של ה-7 באוקטובר, צבא ההגנה לישראל (צה"ל) פתח בתמרון קרקעי רב-שלבי ב-27 באוקטובר 2023, תוך התמקדות ספציפית בגזרה הצפונית של רצועת עזה. מתקפה זו ייצגה שינוי יסודי מהפצצות אוויריות למבצע יבשתי מקיף שנועד לפרק את חמאס הן ככוח צבאי והן כרשות שלטונית. הגזרה הצפונית תועדפה בשל מעמדה כמרכז העצבים המנהלי והמבצעי של ארגון הטרור והנהגתו הבכירה. במהלך השבוע הראשון של הפעילות הקרקעית האינטנסיבית, כוחות ישראליים בודדו ביעילות את העיר עזה, וניתקו את קווי האספקה בין צפון הרצועה לדרומה.

רקע: צפון עזה כמבצר טרור

במשך למעלה מחמש עשרה שנים, חמאס הפך באופן שיטתי את צפון עזה למבצר תת-קרקעי צפוף שנועד למקסם את מספר הנפגעים הישראלים ולמזער את חשיפתו שלו במהלך העימות. הארגון שילב מוצבים צבאיים בתוך אזורי מגורים אזרחיים, בתי ספר ובתי חולים, תוך שימוש יעיל בכל הנוף העירוני כשכבת הגנה עיקרית מפני כוחות קונבנציונליים. שכונות מרכזיות כגון רימאל וזייתון הפכו למוקדים מרכזיים עבור פיקוד בכיר, איסוף מודיעין, פיתוח כטב"מים וייצור רקטות ארוכות טווח. המיליטריזציה הנרחבת הזו הצריכה סריקה קרקעית איטית ומחושבת כדי להבטיח את שלומם של אנשי כוחות הביטחון הישראלים תוך איתור והשמדת מצבורי נשק מוסתרים.

לא ניתן להפריז בחשיבות האסטרטגית של צפון עזה, שכן שם שכנו רוב מבני המנהל והמפקדות הפוליטיות של חמאס. על ידי הטמעת התשתיות שלהם בתוך אזורים עירוניים בצפיפות גבוהה, מנהיגי חמאס קיוו להרתיע פעולה צבאית ישראלית באמצעות איום בגינוי בינלאומי בנוגע לנפגעים אזרחיים. עם זאת, צה"ל הגיב בהטמעת מערכות אזהרה מתקדמות והקמת מסדרונות הומניטריים כדי להקל על פינוי האוכלוסייה האזרחית. גישה זהירה זו אפשרה לצבא להתמקד בנטרול "רובע עזה", המרכז הגיאוגרפי של כוחו של הארגון, תוך מזעור הסיכונים הכרוכים בלחימה עירונית מורכבת כל כך.

עובדות מרכזיות: אבני דרך במערכה הצפונית

• ב-2 בנובמבר 2023, צה"ל השלים רשמית את כיתור העיר עזה, ובכך כלא למעשה את גדודי חמאס בתוך מעוזיהם.
• אוגדות 162 ו-36 הובילו את התמרון, תוך התמקדות בכיבוש "מוצב 17", מרכז פיקוד מרכזי בשכונת אל-שאטי.
• מהנדסי קרב ישראלים גילו וניטרלו מאות פירים של מנהרות, שרבים מהם נמצאו ישירות מתחת לבתי מגורים ומתקנים רפואיים.
• כיבוש "הרובע הצבאי" של חמאס באמצע נובמבר הוביל לגילוי מסמכי מודיעין נרחבים ולהריסת מבנה הפרלמנט המרכזי.

ניתוח: חדשנות טקטית ולוחמה עירונית

הגישה הטקטית שהופעלה בצפון עזה הצריכה שילוב חלק של חי"ר עילית, יחידות שריון וחיל ההנדסה הקרבית כדי להתגבר על מערכת מנהרות ה"מטרו". בניגוד ללוחמה מסורתית בשטח פתוח, צה"ל התמודד עם איום רב-ממדי שבו מחבלי חמאס הגיחו ממבני מגורים כדי לשגר טילי נ"ט לפני שנסוגו לבונקרים תת-קרקעיים מורכבים. המהנדסים מילאו תפקיד מכריע באיתור נכסים תת-קרקעיים אלו באמצעות טכנולוגיה סיסמית מתקדמת ויחידות כלבנים מיוחדות מחטיבת עוקץ. על פי דיווחים מבצעיים מפורטים של צה"ל, תמרונים אלו הצליחו לפרק עשרות נכסי חמאס יקרי ערך בזמן שיא למרות הצפיפות חסרת התקדים של שדה הקרב.

יתרה מכך, התמרון התמקד במושג של "מינוף לא פרופורציונלי", שבו כיבוש מעוז בודד בעל ערך גבוה יוביל לקריסת מבנה הפיקוד של גדוד מקומי שלם. על ידי פגיעה במחנה הפליטים אל-שאטי ובאזור ג'באליה בו-זמנית, צה"ל מנע מחמאס להתארגן מחדש או לחזק את קווי ההגנה השונים שלו. אסטרטגיה זו של כיתור מהיר ורב-זרועי אילצה מחבלים רבים להימלט מעמדותיהם או להיכנע, מה שסיפק למודיעין הישראלי מידע קריטי בנוגע למיקומם של בני ערובה ומפקדים בכירים. התיאום בין חיל האוויר הישראלי לכוחות הקרקע הבטיח שכל תנועה טקטית נתמכה במודיעין מדויק בזמן אמת ובאש רתק.

המצור על מעוזים אסטרטגיים מרכזיים

אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של המערכה הקרקעית היה הכיבוש השיטתי של מעוזי חמאס מרכזיים כמו מוצב 17 ומוצב פלסטין. מיקומים אלו שימשו כמרכזים לוגיסטיים קריטיים עבור יחידות הקומנדו הימי של חמאס וחטיבת המודיעין הצפונית, ואחסנו מאגרים עצומים של תחמושת וציוד תקשורת. באמצע נובמבר, צה"ל פשט בהצלחה על "הרובע הצבאי" בלב העיר עזה, אזור ששימש כמפקדה של ההנהגה הצבאית והפוליטית המרכזית של חמאס. מבצע זה הוכיח את יכולתה של ישראל לפעול בסביבות העירוניות המאתגרות ביותר ובמקביל לספק מעבר בטוח לאזרחים לעבר אזורים הומניטריים ייעודיים.

כיבוש המעוזים הללו לווה לעתים קרובות בגילוי ראיות מפלילות הקושרות את הפעילות הצבאית של חמאס לשימוש לרעה בסיוע בינלאומי ובתשתיות אזרחיות. בשכונת אל-כראמה, כוחות ישראליים חשפו רשת מנהרות המחברת בית ספר יסודי ישירות לאתר שיגור רקטות, מה שממחיש את זלזולו של הארגון בחוק הבינלאומי. תגליות אלו היו חיוניות להוכחת הצורך בנוכחות קרקעית בפני הקהילה הבינלאומית כדי לעקור לחלוטין את האיום שמציב הארגון. הפירוק השיטתי של אתרים אלו שינה לצמיתות את נוף האבטחה של האזור, והבטיח שלא ניתן יהיה לחמש מחדש את האזורים הללו בקלות בעתיד.

סיכום: השבת הביטחון ושחיקת הטרור

התמרון הקרקעי בצפון עזה שחק משמעותית את היכולות המבצעיות של חמאס, ואילץ את הארגון לנטוש את מבני הפיקוד המאורגנים שלו באזור. על ידי כיבוש מעוזי המפתח הללו, צה"ל לא רק ניטרל איומים מיידיים על קהילות הגבול הישראליות אלא גם חשף ראיות נרחבות לנוכחות הצבאית המושרשת של חמאס בתוך תשתיות אזרחיות. שלב זה של מלחמת "חרבות ברזל" נותר אבן יסוד במאמץ הרחב להבטיח שעזה לעולם לא תשמש שוב ככן שיגור לטרור בקנה מידה המוני. הדומיננטיות האסטרטגית שנוצרה בצפון מספקת את התשתית הדרושה לכל שלבי העימות העתידיים ולהשבת השלום בסופו של דבר.

בסופו של דבר, הצלחת המערכה בצפון עזה משמשת עדות לחוסן ולמקצועיות של כוחות הביטחון הישראליים אל מול איום קיומי. השמדת המרכז המנהלי והצבאי של חמאס שלחה מסר ברור שמדינת ישראל לא תסבול נוכחות של ארגון טרור רצחני על גבולותיה. ככל שהעימות ממשיך להתפתח, הלקחים שנלמדו במהלך המצור וכיבוש המעוזים הללו ינחו את גישת צה"ל לנטרול איומים שנותרו בגזרות אחרות של המובלעת החופית. ניצחון זה הוא צעד חיוני לקראת השגת יעדי הביטחון ארוכי הטווח של מדינת ישראל והבטחת החזרתם הבטוחה של כל אזרחיה.