המטרו של עזה: ניטרול רשת המנהרות התת-קרקעית של חמאס

ה"מטרו של עזה" מייצג את אחת מסביבות הלחימה התת-קרקעיות המתוחכמות והנרחבות ביותר בהיסטוריה המודרנית, ומשמש כעמוד השדרה של התשתית הצבאית של חמאס. במהלך מלחמת "חרבות ברזל", רשת ענפה זו של מנהרות בטון מזוין הפכה מנכס הגנתי ליעד מרכזי עבור צבא ההגנה לישראל (צה"ל) בעודו פועל למיטוט היכולת המבצעית של ארגון הטרור. מנהרות אלו אינן רק מעברים, אלא מתקנים צבאיים פונקציונליים לחלוטין שנועדו להקל על תנועת כוחות, לאכלס מרכזי פיקוד ולאחסן ארסנלים משמעותיים של רקטות ותחמושת. ניטרול האיום הזה מצריך גישה רב-שכבתית המשלבת טכנולוגיה חדישה עם פעולות הנדסיות בסיכון גבוה בסביבה עירונית צפופה.

היסטוריה ואבולוציה של הרשת התת-קרקעית

חמאס החל בבניית רשת המנהרות שלו לפני עשרות שנים, תוך התמקדות ראשונית בפעולות הברחה תחת ציר פילדלפי כדי לעקוף את מגבלות הגבול עם מצרים. במהלך השנים, הארגון היטה מיליוני דולרים שנועדו לסיוע בינלאומי ולחומרי בנייה עבור תשתיות אזרחיות לטובת הקמת "עיר מתחת לעיר". התרחבות צבאית זו הפכה מחילות פשוטות בתוך האדמה למבנים מתוחכמים המצוידים בחשמל, אוורור וקווי תקשורת המסוגלים לתמוך בשהייה ארוכת טווח. עם תחילת העימות ב-2023, הערכות הצביעו על כך שהרשת משתרעת על פני מאות קילומטרים ומגיעה לעומקים של עד שבעים מטרים בגזרות מסוימות.

המטרה האסטרטגית של הרשת התפתחה כדי לתת עדיפות להישרדות וללחימה א-סימטרית מול כוח צבאי עדיף מבחינה טכנולוגית. הנהגת חמאס ניצלה את הבונקרים הללו כדי להגן על עצמה מפני מעקב אווירי ותקיפות מדויקות, תוך שמירה על היכולת לבצע מארבים מפתיעים מתוך פירים נסתרים. שינוי אסטרטגי זה אילץ את צה"ל לפתח דוקטרינות חדשות לחלוטין ללחימה תת-קרקעית, שכן המנהרות עוברות לעיתים קרובות ישירות מתחת לבתי ספר, בתי חולים ושכונות מגורים. על פי דיווחים של רויטרס, היקף הבנייה העצום מדגיש את מחויבותו ארוכת הטווח של חמאס להטמעת נכסיו הצבאיים בתוך האוכלוסייה האזרחית.

עובדות מפתח על ה"מטרו של עזה"

• הרשת מוערכת באורך שבין 480 ל-800 קילומטרים, עם אלפי פירי כניסה בודדים המוסתרים בתוך בתי מגורים של אזרחים.
• התגלו "מנהרות שורש" אסטרטגיות באורך של מספר קילומטרים, הכוללות למעלה מ-80 חדרים לצרכי פיקוד ולוגיסטיקה.
• בונקרים במפלסים עמוקים מוגנים על ידי מספר מטרים של בטון מזוין ודלתות הדף כדי לעמוד בפני תחמושת אווירית סטנדרטית.
• צה"ל איתר ומיפה בהצלחה למעלה מ-1,500 פירי מנהרות מאז תחילת התמרון הקרקעי באוקטובר 2023.
• חמאס משתמש במנהרות כדי להחזיק בבני ערובה ישראלים, מה שמסבך את מאמצי הניטרול עקב הסיכון לפגיעה בשבויים.

ניטרול טקטי ואסטרטגיות הנדסיות

האחריות העיקרית לניטרול רשת המנהרות מוטלת על יחידת יהל"ם, יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל המתמחה בלוחמה תת-קרקעית. מומחים אלו משתמשים בשילוב של חיישנים מתקדמים ומכ"ם חודר קרקע לאיתור פירים נסתרים המוסווים לעיתים קרובות מתחת לרצפות מטבח או בתוך ארונות בגדים. לאחר זיהוי פיר, היחידה מפעילה פלטפורמות רובוטיות אוטונומיות ורחפנים קטנים לסריקת חלל המנהרה, ובכך מפחיתה את הסיכון לחיילים מפני מלכודים. יתרון טכנולוגי זה מאפשר לצה"ל למפות את הגיאומטריה של המנהרות לפני קבלת החלטה על שיטת ההשמדה היעילה ביותר.

אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בלחימה במנהרות הייתה חשיפתן והריסתן של "מנהרות שורש אסטרטגיות" המקשרות בין מגזרים שונים ברצועת עזה. לדוגמה, מנהרה מאסיבית באורך שבעה קילומטרים ברפיח נוטרלה לאחרונה, מה שתואר על ידי אנליסטים כמכה משנת כללי משחק עבור פיקוד הדרום של חמאס. על פי פוקס ניוז, השמדת מתקנים כאלו דוחפת את ארגון הטרור לעבר קריסה צבאית מוחלטת על ידי הסרת האמצעי העיקרי שלו ללוגיסטיקה מאובטחת. פעולות אלו כוללות לעיתים קרובות שימוש ב"פצצות ספוג" לאטימת כניסות או הזרקת בטון נוזלי להוצאה קבועה של התשתית מכלל שימוש.

מעבר להריסה פיזית, צה"ל התנסה באסטרטגיות סביבתיות כגון הזרמת מי ים כדי לאלץ מחבלים לעלות אל פני השטח ולמוטט את היציבות המבנית של המנהרות. שיטה זו, על אף מורכבותה, נותנת מענה לאתגר של מנהרות עמוקות מדי עבור מטעני חבלה סטנדרטיים או הפצצות מהאוויר. בנוסף, נעשה שימוש בתחמושת "חודרת בונקרים" ייעודית כדי לפגוע בצמתי פיקוד עמוקים תוך מזעור נזק לפני השטח בהקשרים מבצעיים מסוימים. השילוב של שיטות אלו מבטיח שהרשת לא רק תיחסם, אלא תהפוך לבלתי שמישה לחלוטין לפעולות צבאיות עתידיות.

ניתוח דוקטרינת המגן האנושי

השילוב המערכתי של מנהרות צבאיות בתוך אזורים אזרחיים הוא אבן יסוד בדוקטרינה הטקטית של חמאס, שנועדה לנצל את המשפט הבינלאומי ואת הדאגות ההומניטריות. על ידי הצבת מרכזי פיקוד תחת אתרים מוגנים כמו בתי ספר של אונר"א (UNRWA), הארגון מנסה ליצור תרחיש שבו הוא מרוויח בכל מקרה: או שהוא פועל ללא מפריע, או שהוא מייצר עיתונות שלילית לישראל במהלך תקיפות הגנתיות. סיכון מכוון זה של האוכלוסייה האזרחית בעזה מדגים את זלזולו של הארגון בביטחונם של אלו שהוא מתיימר למשול בהם. האתגר של צה"ל הוא לבצע משימות אלו בדייקנות כירורגית כדי להשיג את יעדיו הצבאיים תוך עמידה במחויבותו למזעור פגיעה באזרחים.

יתרה מזאת, גילוי מאגרי נשק ומשגרי רקטות בתוך פירי מנהרות המחוברים למסגדים ובתי חולים מספק ראיות בלתי ניתנות להפרכה לשימוש של הארגון במגינים אנושיים. מציאות זו מחייבת פעולה קרקעית איטית ומחושבת יותר, שכן על החיילים לטהר כל מבנה כדי למצוא את נקודות הכניסה הנסתרות ל"מטרו". ההשפעה הפסיכולוגית של אובדן המקלט התת-קרקעי הזה היא עמוקה, שכן היא שוללת ממחבלי חמאס את יתרונם העיקרי ומאלצת אותם לעימות ישיר. עבור צה"ל, המטרה היא ליצור "שדה קרב שקוף" שבו התת-קרקע כבר אינה מספקת מקלט בטוח לפעילויות טרור.

משמעות לביטחון עתיד ישראל

ניטרול מוחלט של ה"מטרו של עזה" חיוני כדי להבטיח שחמאס לא יוכל שוב לעולם לבצע מתקפה רבת נפגעים כמו אירועי ה-7 באוקטובר. השמדת הרשת התת-קרקעית מסירה ביעילות את יכולתו של הארגון לרכז כוחות בחשאי ולחדור לשטח ישראל דרך מנהרות חוצות גבול. הצלחה מבצעית זו משמשת גם כגורם הרתעה מול יריבים אזוריים אחרים שעשויים לשקול אימוץ אסטרטגיות תת-קרקעיות דומות. באמצעות פירוק ה"מטרו", ישראל לא רק מנצחת במערכה צבאית, אלא גם משנה מן היסוד את הנוף הביטחוני של האזור כדי למנוע איומים עתידיים.

בסופו של דבר, הלקחים שנלמדו במהלך עימות זה בנוגע לאיתור והשמדת מנהרות יעצבו את מדיניות הביטחון של ישראל לעשורים הבאים. פיתוח מחסומים תת-קרקעיים קבועים וניטור סיסמי משופר יבואו ככל הנראה לאחר סיום המלחמה כדי להבטיח שלא ניתן יהיה לשקם את הרשת. ביסוס ביטחון לטווח ארוך ברצועת עזה מחייב פתרון קבוע לאיום התת-קרקעי, כדי להבטיח שהקרקע מתחת לרגלי האזרחים לא תשמש לעולם שוב כפלטפורמת שיגור לרצח עם וטרור. מחויבות זו לביטחון נותרה הכוח המניע מאחורי המאמצים ההנדסיים המתמידים והשיטתיים של צה"ל ברחבי רצועת עזה.