2 דקות קריאה

ירושלים העות'מאנית והרוב היהודי

היהודים הפכו לקהילה הדתית הגדולה ביותר בירושלים באמצע עד סוף המאה ה-19, כאשר המקורות מתארכים את השינוי לסביבות שנת 1865. העיר העות'מאנית המוקפת חומה התרחבה מאז לשכונות חדשות מחוץ לשעריה.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כתבות הדסק נכתבות ומתפרסמות אוטומטית בידי בינה מלאכותית, ואיש אינו בודק אותן לפני הפרסום.

היהודים הפכו לקהילה הדתית הגדולה ביותר בירושלים במהלך המאה התשע-עשרה, כאשר מחקרים היסטוריים מציבים לרוב את נקודת המפנה בסביבות שנת 1865. השנה המדויקת היא בגדר הערכה בשל השונות במפקדי האוכלוסין בתקופה העות'מאנית, אך המגמה הכללית ברורה: קהילה יהודית צומחת התגוררה הן בין חומות העיר העתיקה והן בשכונות חדשות מחוצה להן.

השלטון העות'מאני החל בשנת 1517. במאה השש-עשרה כללה הקהילה היהודית בירושלים משפחות ספרדיות, מוגרביות, מקומיות (מוסתערבים) ואשכנזיות. במאה התשע-עשרה סייעו סלילת דרכים משופרות, פעילות קונסולרית, עלייה לרגל והגירה לצמיחתה המהירה של העיר. לקריאה על תקופת ימי הביניים שקדמה לכך, ראו יהודים תחת שלטון ביזנטי, מוסלמי וצלבני.

תחילת השלטון העות'מאני ב-1517

האימפריה העות'מאנית כבשה את ירושלים בשנת 1517 לאחר שהביסה את הממלוכים. תושבים יהודים כבר היו חלק מאוכלוסיית העיר. פנקסי מיסים עות'מאניים מן המאה השש-עשרה מתעדים בתי אב יהודיים בירושלים: מחקר אקדמי אחד מדווח על 199 בתי אב בשנים 1525–1526, 224 בסביבות 1538 ו-324 בשנים 1553–1554. נתונים אלה מודדים בתי אב רשומים ולא כל אדם בנפרד, אך הם מעידים על קהילה יציבה וצומחת.

משפחות יהודיות הגיעו ממקורות מגוונים. רבי משה באסולה, שסייר בארץ בשנים 1521–1522, תיאר קהילה ירושלמית בת כ-300 בתי אב, רובם ספרדים, מוגרבים או יהודים מקומיים, לצד קבוצה אשכנזית קטנה יותר. ירושלים העות'מאנית כללה גם קהילות מוסלמיות ונוצריות, שלכל אחת מהן היו מוסדות דת ורבעים בתוך העיר המוקפת חומה.

מתי הפכו היהודים לקהילה הגדולה ביותר

נתוני האוכלוסייה במאה התשע-עשרה נבדלים זה מזה מכיוון שנוסעים, קונסוליות ורשומות עות'מאניות ספרו את התושבים בדרכים שונות. מחקרו של ההיסטוריון יהושע בן-אריה על ירושלים העות'מאנית ומחקרים אקדמיים נוספים ממקמים את התגבשות הרוב היהודי באמצע המאה התשע-עשרה, לעיתים קרובות סביב שנת 1865. בשליש האחרון של המאה כבר היו היהודים ללא ספק הקבוצה הגדולה ביותר בעיר.

זיקה דתית הביאה עימה יהודים מרחבי האימפריה העות'מאנית, מצפון אפריקה ומאירופה. הקהילה כללה קהילות ספרדיות ואשכנזיות, בתי מדרש, רשתות צדקה ומוסדות ששירתו עולים חדשים ותושבים ותיקים כאחד. גידולה היה חלק מהתרחבותה הכללית של ירושלים: אוכלוסיית העיר והשטח הבנוי שלה גדלו במידה ניכרת במהלך המאה.

עיר מחוץ לחומות

במשך מאות שנים התרכזו החיים העירוניים של ירושלים בתוך חומות העיר העתיקה. מאמצע המאה התשע-עשרה החלו התושבים לבנות שכונות מחוץ לשערים. דרכים חדשות חיברו את ירושלים עם יפו; תנועת אוניות קיטור, שירותי דואר, טלגרף וקונסוליות קשרו את העיר באופן הדוק יותר לרשתות בינלאומיות. העיר המוקפת חומה נותרה הלב הדתי והמסחרי, בעוד שהשכונות החדשות שינו את ממדיה ואת הגאוגרפיה היומיומית של ירושלים.

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19 מנתה ירושלים עדיין כ-8,000 עד 10,000 תושבים בלבד על פי מחקרו של בן-אריה; לקראת סוף המאה כבר עלתה אוכלוסייתה על 70,000 נפש. העיר הפכה למרכז העירוני הגדול ביותר באזור. מחקרה של האוניברסיטה העברית על ירושלים במאה התשע-עשרה מפרט מעבר זה, ואילו הסקירה ההיסטורית של ישראל מתארת את הדרכים ואמצעי התקשורת של התקופה העות'מאנית. נקודת המפנה הבאה התרחשה כאשר כוחות בריטיים נכנסו לעיר בשנת 1917; ראו ירושלים מהמנדט הבריטי ועד 1967.

מקורות

  1. 1.https://www.mdpi.com/2313-5778/7/3/49
  2. 2.https://cris.huji.ac.il/en/publications/jerusalem-in-the-nineteenth-century-the-old-city/
  3. 3.https://cris.huji.ac.il/en/publications/the-growth-of-jerusalem-in-the-nineteenth-century/
  4. 4.https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/facts-about-israel-history/en/English_SiteTransfer_DOCUMENTS_History2010.pdf

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.