2 דקות קריאה

המקורות המקראיים, ההלכה והמסורת היהודית בהר הזיתים

הר הזיתים מופיע בתיאורים מקראיים על דוד המלך וזכריה ובמשנה בטקס פרה אדומה. מסורות יהודיות מאוחרות יותר קושרות את הרכס לתחיית המתים, לתפילה ולהתכנסות מול מקום המקדש.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כתבות הדסק נכתבות ומתפרסמות אוטומטית בידי בינה מלאכותית, ואיש אינו בודק אותן לפני הפרסום.

להר הזיתים חשיבות רבה במסורת היהודית משום שהמקרא מציב בו את דוד המלך ואת חזון זכריה, בעוד שההלכה קובעת את מקום שרפת הפרה האדומה על הרכס שמנגד למקדש. לאחר חורבן בית המקדש, נהגו יהודים להתכנס ולהתפלל במקום, ומסורות מאוחרות יותר קישרו את נבואת זכריה לתחיית המתים.

דוד, זכריה והרכס המזרחי

בספר שמואל ב', ט"ו, ל', מסופר על דוד המלך העולה במעלה הזיתים "עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף", בעת שנמלט מירושלים במהלך מרד אבשלום. בזכריה י"ד, ד', מתואר כי רגלי ה' יעמדו על הר הזיתים וההר ייבקע לשניים. הפסוק מציג חזון נבואי; הוא אינו מתאר כשלעצמו את תחיית המתים. ניתן לעיין בטקסט במהדורת ספריא לזכריה י"ד, ד'. מסורות יהודיות מאוחרות יותר קשרו את החזון לגאולה ולתחיית המתים, עובדה המסבירה את חשיבותו של הרכס כמקום קבורה.

טקס הפרה האדומה אל מול פני המקדש

ספר במדבר, פרק י"ט, מצווה על פרה אדומה שאפרה, המעורב במים חיים, שימש לטהרה מטומאת מת. מסכת פרה במשנה מתארת כיצד הוליכו זקנים את הפרה להר המשחה (הר הזיתים) ושרפו אותה במקום המכוון כנגד פתח ההיכל. הרמב"ם במשנה תורה מתאר אף הוא את התהלוכה מהר הבית ואת עמידתו של הכהן כשפניו מכוונות אל קודש הקודשים; ראו הלכות פרה אדומה, פרק ג'. מקורות אלה מסבירים את תפקידו הפולחני של הרכס, מבלי להצביע על מיקום ארכאולוגי מדויק ששרד עד ימינו.

תפילה והתכנסות לאחר החורבן

ההר משקיף על מקום המקדש מעבר לנחל קדרון. מקורות יהודיים מתעדים עליות לרגל למקום בחג הסוכות ובהושענא רבה, וכן תפילות והתכנסויות בשבתות ובימי חול. הסקירה ההיסטורית ב-Jewish Virtual Library מסכמת מסורות אלו ואת מעמדו המתמשך של הרכס לאחר חורבן הבית. המקרא, ההלכה ומנהגים מאוחרים יותר שזורים אלה באלה: הר הזיתים ניצב מול המקום המקודש ביותר בירושלים ומופיע בתיאורים יהודיים של תפילה, טהרה וגאולה עתידית.

מיקום גאוגרפי זה עיצב גם את התפתחותו ארוכת השנים של בית העלמין; ראו תולדות בית העלמין וחלקות העדות.

מקורות

  1. 1.https://www.sefaria.org/Zechariah.14.4?lang=bi
  2. 2.https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1517256/jewish/Parah-Adumah-Chapter-3.htm
  3. 3.https://www.jewishvirtuallibrary.org/the-mount-of-olives

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.