1 דקת קריאה

מאורעות הכותל של 1929

לאחר שבועות של מתיחות סביב הכותל ותביעות לאומיות מנוגדות, ב-23 באוגוסט 1929 החלו בירושלים התקפות ערביות על יהודים, שהתפשטו לערים נוספות. ועדת שו דיווחה על 133 הרוגים יהודים ו-116 ערבים, ובחנה הן את ההתפרצות המיידית והן את הגורמים העמוקים יותר.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כתבות הדסק נכתבות ומתפרסמות אוטומטית בידי בינה מלאכותית, ואיש אינו בודק אותן לפני הפרסום.

אלימות התפרצה בירושלים ב-23 באוגוסט 1929, לאחר חודשים של מתיחות סביב הכותל המערבי, תביעות לאומיות מנוגדות והשלטון הבריטי. התקפות על יהודים התפשטו לחברון, לצפת ולאזורים נוספים. ועדת שו דיווחה על 133 יהודים ו-116 ערבים שנהרגו במהלך המאורעות.

דוח המנדט הבריטי מציין כי ועדת חקירה בראשות סר וולטר שו חקרה את האירועים. הדוח השנתי של ממשלת המנדט לשנת 1929 מציין את התאריכים ומזהה את הוועדה ואת ממצאיה.

כיצד הסלימה המתיחות בכותל

מחלוקות סביב הסדרי התפילה היהודית הלכו והחריפו במהלך 1928 ו-1929. פקידים בריטים ניסו להסדיר את התפילה בסמטה הצרה, כולל השימוש בספסלים ובמחיצות. הפגנות בכותל באוגוסט 1929, ולאחריהן הפגנת נגד, הגבירו את המתיחות. דוח המנדט מציין הן את התרעומת היהודית על ההגבלות והן את ההתנגדות המוסלמית לשינויים במנהגי התפילה.

המחלוקת סביב הכותל שימשה ניצוץ מיידי באקלים פוליטי מתוח ממילא. ועדת שו בחנה גם גורמים פוליטיים וכלכליים רחבים יותר, לרבות עוינות ערבית כלפי הגירה יהודית ורכישת קרקעות, וחששות מפני העתיד תחת שלטון המנדט.

ממצאי חקירת ועדת שו

הוועדה תיארה את ההתפרצות הראשונית בירושלים כהתקפה ערבית על יהודים. היא בחנה גם תקריות מוקדמות יותר, את התנהלות המנהל, את מוכנות המשטרה ואת הסיבות הפוליטיות לתסיסה. מסקנותיה מבחינות בין ההתפרצות המיידית לבין התנאים ארוכי הטווח שהפכו את האלימות לסבירה יותר; הן אינן מצמצמות את האירועים למריבה על מחיצת תפילה.

מניין הנפגעים שדווח עמד על 133 יהודים הרוגים ו-339 פצועים, ו-116 ערבים הרוגים ו-232 פצועים; הדיווח הבריטי קובע כי מרבית הנפגעים הערבים נפגעו מידי כוחות צבא או משטרה. התזכיר הבריטי על תולדות המנדט מביא נתונים אלה ומציב את ההתפרצות בהקשרה.

ההחלטה מ-1930 בעניין הכותל

ועדה בינלאומית נפרדת עסקה בזכויות ובהסדרים בכותל המערבי. הדוח שלה קבע כי הכותל והרחבה הצמודה אליו הם נכסי וקף מוסלמי, בעוד שליהודים יש זכות להתפלל במקום בכפוף למנהג ולתקנות שהוגדרו. דוח הוועדה מ-1930 מתעד את הממצאים. לכרונולוגיה המלאה של הסדרי התפילה, ראו תפילת יהודים בכותל לאורך הדורות.

מקורות

  1. 1.https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-206576/
  2. 2.https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-185776/
  3. 3.https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-183716/

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.