ההליך המשפטי של אליס מילר ב-1995 שם קץ לסירובו המוחלט של חיל האוויר הישראלי לשקול גיוס נשים לקורס טיס. פסיקת בג"ץ העניקה למילר את הזכות להתמודד בהליכי המיון של הצבא; היא לא הבטיחה את קבלתה. בשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק שירות ביטחון כדי לעגן את זכותן השווה של נשים למלא כל תפקיד צבאי, בכפוף להבחנות הנדרשות ממהותו ומאופיו של התפקיד.
מה קבע בג"ץ
מילר הייתה מהנדסת אווירונאוטיקה ובעלת רישיון טיס אזרחי שביקשה להתמיין לקורס טיס בחיל האוויר. צה"ל סירב משום שמדיניותו הדירה נשים. בעתירת בג"ץ 4541/94 מילר נגד שר הביטחון, שהוכרעה ב-8 בנובמבר 1995, קיבלו שלושה מתוך חמישה שופטים את עתירתה. דעת הרוב קבעה כי שיקולי תקציב ותכנון כוח אדם אינם מצדיקים מדיניות גורפת הפוסלת כל אישה ממסלולי תעופה.
בית המשפט הורה לאפשר למועמדותה של מילר להתקדם בהליך המיון המקובל. הוא לא הורה לחיל האוויר לקבלה ולא שלל מסמכותו של הצבא לקבוע רף מקצועי הנדרש לתפקיד. פסק הדין דחה מחסום גורף המבוסס על מין וחייב בחינה אינדיבידואלית של מועמדות.
מה שינה החוק משנת 2000
סעיף 16א לחוק שירות ביטחון קובע כי ליוצאת צבא זכות שווה למלא כל תפקיד בשירות הצבאי. עוד נקבע בו כי אין רואים פגיעה בזכות זו אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. נוסח זה מופיע בפסיקה המאוחרת של בג"ץ מילו נגד שר הביטחון.
החוק קובע זכאות שווה ככלל יסוד, כאשר דרישות ספציפיות לתפקיד נותרות בעינן. המועמדות נדרשות לעמוד בתנאי הכשירות לתפקיד, וצה"ל רשאי להביא בחשבון את צרכיו המבצעיים הממשיים. מסגרת זו מחייבת כי הנימוק להבחנה יהיה תלוי באופי התפקיד, ולא בהנחה מוקדמת לגבי נשים כקבוצה.
מנגישות משפטית לשירות בחיל האוויר
מילר עצמה לא סיימה את הקורס כטייסת. שרי רהט סיימה את קורס הטיס ב-1998 ושירתה בהמשך כנווטת קרב ב-F-16; רוני צוקרמן סיימה את הקורס בשנת 2001 כטייסת הקרב הראשונה בחיל האוויר, לפי הסקירה של הג'רוזלם פוסט על נשים בחיל האוויר. ההבחנה בין ציוני דרך אלה מהותית: בית המשפט פתח את הגישה למיונים, בעוד המועמדות שבאו בעקבותיו עברו את המיונים וההכשרה בפועל.
הכרונולוגיה של צה"ל מציינת את פתיחת קורס הטיס ב-1995, ולאחריה פתיחת תפקידי לחימה בחיל התותחנים ובחי"ר גבולות בשנת 2000, עוקץ ב-2002, איסוף קרבי ב-2006, חילוץ והצלה ב-2008 ושירות שריון ב-2020. קראו כיצד התרחבו תפקידי הלחימה לנשים לסקירת הרצף המלא.