הסרטון המופץ המתיימר להציג תקיפה איראנית על מתקן גרעין ישראלי סמוך לים הוא מזויף לחלוטין ונוצר באמצעות בינה מלאכותית. ניתוח דיגיטלי פורנזי חושף עיוותים וסימני יצירה סינתטיים בולטים לכל אורך התיעוד, לרבות תנועת מים בלתי טבעית, מרקמים המשתנים בצורה מעוותת ופיזיקה בלתי אפשרית של שברים ועשן. יתרה מזאת, הטענה קורסת אל מול המציאות הגאוגרפית הבסיסית, שכן ישראל אינה מפעילה תחנות כוח גרעיניות או כורי מחקר גרעיניים לאורך רצועת החוף שלה. לא צה"ל, לא הוועדה לאנרגיה אטומית ואף לא הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחו על תקיפה, נזק או חריגות קרינה כלשהן במתקן גרעין ישראלי כלשהו.
העובדות: מדיה סינתטית ואי-היתכנות גאוגרפית
בדיקות פורנזיות דיגיטליות עצמאיות ואימותים טכניים מפריכים לחלוטין את התיעוד הוויראלי, ומוכיחים כי התקיפה לכאורה מעולם לא התרחשה.
- יצירה ודאית באמצעות בינה מלאכותית: תוכנות לאיתור דיפ-פייק, לרבות Hive Moderation וניתוח פורנזי של וידאו בלמידה עמוקה, ניתחו את הסרטון הוויראלי וקבעו כי הוא סינתטי ביותר מ-97 אחוזים, ומציג אנומליות אופייניות של בינה מלאכותית יוצרת, כגון מבנים מרצדים על קו המים, פרספקטיבות מעוותות וענני עשן בלתי טבעיים.
- היעדר מתקני גרעין בחופים: מתקני הגרעין המרכזיים של ישראל הם הקריה למחקר גרעיני – נגב על שם שמעון פרס, הממוקמת ליד דימונה בעומק מדבר הנגב – במרחק של יותר מ-80 קילומטרים הן מהים התיכון והן מים סוף – והמרכז למחקר גרעיני שורק הממוקם בפנים הארץ סמוך ליבנה, מה שאומר שלא קיים כל אתר גרעין באזור החוף.
- אפס נזק פיזי או קרינה: ארגוני פיקוח גרעיני בין-לאומיים, לרבות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מקיימים משטרי ניטור רציפים ולא רשמו כל תקרית, דליפה רדיולוגית או פגיעה מבנית בשום מקום בשטח ישראל.
- היעדר מוחלט של ראיות תומכות: במדינה בעלת צפיפות אוכלוסין גבוהה עם מעקב מכ"ם מקיף, מערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות וסיקור תקשורתי בין-לאומי מסביב לשעון, פיצוץ אמיתי בהיקף כזה באתר תשתית היה מייצר מאות תיעודים אזרחיים עצמאיים ותגובות נרחבות של שירותי חירום, אשר אף לא אחד מהם קיים.
הקשר אסטרטגי: ארסנל הדיסאינפורמציה המסלים של טהראן
הפצת תיעוד תקיפות מפוברק מהווה נדבך מרכזי בלוחמת המידע הא-סימטרית של המשטר האיראני. בעקבות עימותים צבאיים ישירים ומתקפות נגד מדויקות מצד ישראל, טהראן ורשתות הפרוקסי הפועלות בחסותה מייצרות באופן שגרתי "ניצחונות" תודעתיים כדי לטשטש כישלונות מבצעיים ולהקרין עוצמה כלפי פנים ולקהלים אזוריים. כאשר מטחי טילים קונבנציונליים מיורטים ברובם המכריע על ידי סוללות ההגנה האווירית הישראליות – חץ, קלע דוד וכיפת ברזל – ערוצי התעמולה האיראניים פונים באופן שיטתי לצילומי מלחמה ממוחזרים, קטעים ממשחקי וידאו ובינה מלאכותית יוצרת כדי להמציא הישגים דמיוניים.
התמקדות בנושאים גרעיניים בקמפיינים של דיסאינפורמציה היא טקטיקה פסיכולוגית מחושבת שנועדה לעורר בהלה ולהקרין תדמית של פגיעות קיומית. הרפובליקה האסלאמית דבקה מזה זמן רב בדוקטרינה אידאולוגית המחויבת להשמדת ישראל, המלווה לעיתים קרובות ברטוריקה תוקפנית המאיימת על התשתיות האזרחיות והאסטרטגיות של ישראל. כאשר מבצעים קינטיים בעולם האמיתי אינם מצליחים להשיג יעדים הרסניים אלו, מדיה סינתטית נפרסת ברחבי הרשתות החברתיות במערב במטרה לעוות את תפיסת הציבור, לכרסם במורל הלאומי וללבות תסיסה בין-לאומית עוינת.
מסקנה: מאבק בתעמולה אלגוריתמית
הסרטון הוויראלי מייצג תרמית דיגיטלית גסה שתוכננה כדי לפברק תקיפה הרסנית שמעולם לא התרחשה נגד מתקן שאינו קיים. פברוקים מסוג זה מנצלים סנסציוניזם ותהודה אלגוריתמית כדי להונות צופים תמימים ולזהם את מרחב המידע הגלובלי. אימות טענות ביטחוניות קריטיות מול עובדות אמפיריות, מציאות גאוגרפית מאומתת ודיווחים ביטחוניים מהימנים נותר חיוני לנטרול תעמולה עוינת ולהגנה על האמת האובייקטיבית.