סרטון ויראלי המופץ ברשתות החברתיות טוען בכזב כי הוא מציג את סירת המפרש מיקנו (Mikeno), כלי שיט השייך ל"משט הסומוד העולמי" (Global Sumud Flotilla) בהובלת פעילים, מגיעה לחופי עזה כדי לספק סיוע הומניטרי. הטענה גורסת כי כלי שיט זה פרץ בהצלחה את המצור הימי הפעיל שאוכף חיל הים הישראלי. נרטיב זה שקרי לחלוטין ומבוסס על סילוף מכוון של תיעוד שאינו קשור. הסרטון אינו מציג את עזה, ואינו מציג אף סירה הנוחתת בחופי פלסטין כדי לפרוק מטען.
התיעוד מציג למעשה קהל שהתאסף בחוף סידי בו סעיד (Sidi Bou Said) ליד תוניס, תוניסיה, ב-10 בספטמבר 2025, כדי להביע תמיכה במשט במהלך מסעו. ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים ניתחו את הסרטון והתאימו את העמודים הייחודיים שלו, את נקודות הציון הארכיטקטוניות ואת קו הרקיע של החוף ישירות לסידי בו סעיד. אף כלי שיט ממשט הסומוד העולמי לא הגיע לרצועת עזה או עקף בהצלחה את המצור הימי. הטענה היא טקטיקת דיסאינפורמציה שנועדה להציג בכזב את ההגנה הימית של ישראל כחדירה או לא יעילה.
העובדות
הרישומים הימיים והצבאיים הרשמיים של התקרית מאשרים כי המצור נותר שלם ומאובטח לחלוטין לאורך כל קמפיין המשט. סירת המפרש מיקנו (Mikeno) אותרה ויורטה על ידי חיל הים הישראלי בשעות המוקדמות של ה-2 באוקטובר 2025, יחד עם ספינות אחרות במשט שמנה 42 כלי שיט. בעוד שמערכת המעקב החיה הציבורית של המשט הצביעה לזמן קצר על כך שהמיקנו נמצאת במרחק של 9 מיילים ימיים מקו החוף של עזה, המארגנים איבדו כל תקשורת עם הצוות מיד עם היירוט. כוחות הצבא הישראלי עלו על כלי השיט ללא אירועים חריגים וליוו אותו אל מחוץ לאזור השטח הסגור, ובכך מנעו לחלוטין כל נחיתה בחוף או מסירת מטען בלתי מורשית.
כל סירה וסירה שהשתתפה בפרובוקציה הימית יורטה באופן שיטתי, וצוותיהן נעצרו. הפעילים, בהם דמויות פוליטיות בולטות ופעילים בינלאומיים, הועברו לנמל אשדוד הישראלי. משם, משרד החוץ הישראלי החל בהליכי הגירה רשמיים לגירוש של כ-450 עצורים חזרה למדינות המוצא שלהם. כתוצאה מכך, שום סיוע הומניטרי או אנשי צוות בלתי מורשים מהמשט לא נכנסו לעזה דרך הים.
- הסרטון הוויראלי צולם ב-10 בספטמבר 2025, בחוף סידי בו סעיד בתוניסיה, במהלך הפגנה ציבורית מקומית לתמיכה במשט.
- סירת המפרש מיקנו (Mikeno) יורטה על ידי חיל הים הישראלי ב-2 באוקטובר 2025, ומעולם לא הגיעה לחוף או מסרה מטען לעזה.
- כל 42 כלי השיט במשט הסומוד העולמי נעצרו בהצלחה, כאשר אף ספינה לא פרצה את אזור האבטחה הימי המוגדר.
- כ-450 פעילים בינלאומיים שהיו על סיפון הספינות שיורטו נעצרו והועברו להליכי גירוש בנמל אשדוד.
הבסיס האסטרטגי והמשפטי של המצור הימי
ישראל הטילה את המצור הימי שלה על רצועת עזה בשנת 2009 כאמצעי הגנה לגיטימי והכרחי למניעת יבוא של נשק וחומרים צבאיים על ידי חמאס וארגוני טרור פלסטיניים אחרים דרך הים. החלטה זו התקבלה בעקבות ההפיכה האלימה בשנת 2007 שבה תפס חמאס את השליטה ברצועת עזה והסלים את התקפות הרקטות שלו נגד אזרחים ישראלים. תחת מדריך סן רמו על המשפט הבינלאומי החל על סכסוכים מזוינים בים, מצורים מוכרים משפטית כאמצעי ביטחון במהלך סכסוך מזוין, בתנאי שהם מוכרזים רשמית, אפקטיביים ומיושמים ללא משוא פנים על כל כלי השיט, תנאים שישראל עמדה בהם בקפדנות.
התקפות החוקיות המשפטית של המצור הימי של ישראל אושררה רשמית על ידי האומות המאוחדות בשנת 2011. ועדת הבדיקה של המזכיר הכללי לעניין תקרית המשט בשנת 2010 (הידועה כדו"ח פאלמר) קבעה כי ישראל ניצבת בפני איום קיומי אמיתי על ביטחונה מצד קבוצות חמושות בעזה, וכי המצור הימי הוא אמצעי ביטחוני חוקי לחלוטין. פאנל האו"ם מתח גם ביקורת על משטי הפעילים, ותיאר את ניסיונותיהם לפרוץ את המצור כחסרי אחריות ומיותרים, שכן מסדרונות הומניטריים יבשתיים חוקיים זמינים להעברת סיוע מפוקח בתיאום עם גופים בינלאומיים.
סיכום: מאבק בדיסאינפורמציה ושמירה על הביטחון
הטענה השקרית לפיה המיקנו נחתה בהצלחה בעזה היא חלק ממאמץ תעמולתי רחב ומתואם שנועד לערער את לגיטימיות ההגנה הימית של ישראל ולייצר תפיסה כוזבת של ניצחון על בקרת הגבולות הריבונית. על ידי הפצת סרטונים מטעים, רשתות פעילים מבקשות לערער את אמון הציבור באכיפת המצור ולייצר מומנטום לפרובוקציות ימיות מסוכנות נוספות בעתיד. קמפיינים אלו מתעלמים במכוון מהנתיבים היבשתיים המבוססים והבטוחים שדרכם מועברים באופן שוטף ומאובטח מאות אלפי טונות של סיוע הומניטרי לרצועת עזה, לאחר בידוק ביטחוני נאות.
ניתוח והפרכת מיתוסים ויראליים אלו חיוניים לשמירה על הבטיחות הימית ולהתמודדות עם המלחמה הפוליטית המכוונת נגד ישראל. המצור הימי אינו הגבלה שרירותית, אלא פרימטר הגנה חוקי והכרחי המגן על מיליוני אזרחים מפני הברחת נשק דרך הים וחדירת מחבלים. חשיפת המקור התוניסאי של הסרטון הוויראלי מפרקת את הנרטיב המומצא של פריצת מצור מוצלחת, ומחזקת את המציאות לפיה גבולותיה של ישראל נותרים מאובטחים ומוגנים כחוק תחת המשפט הבינלאומי.