מיתוס
Israel orchestrated and engineered the removal of ICC Chief Prosecutor Karim Khan specifically to protect Netanyahu from genocide prosecution and permanently block all international legal accountability for Israel's war crimes in Gaza.
עובדה
Karim Khan was suspended by the ICC's own 125-member governing body following a UN-substantiated investigation into credible sexual misconduct allegations made by one of his own staff members — allegations that predate and are wholly independent of the Gaza conflict.
הטענה כי ישראל "תזמרה" את הדחתו של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, היא נרטיב קונספירטיבי שקורס מיד במפגש עם העובדות המתועדות. השעייתו של חאן לא נבעה מלחץ ישראלי, אלא מהליך פנימי רשמי של בית הדין בתגובה לטענות על התנהגות מינית בלתי הולמת שהעלתה עובדת ששימשה כעוזרת הישירה שלו – טענות שעלו לראשונה בשלהי שנת 2024 ונחקרו לאחר מכן על ידי גוף פיקוח של האומות המאוחדות. ישראל אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ואין לה זכות הצבעה או השפעה רשמית כלשהי בתוך האספה של המדינות החברות (Assembly of States Parties) המנהלת את בית הדין, שהיא הגוף שהשעה את חאן. ההחלטה להשעות את חאן התקבלה על ידי רוב מיוחס של הלשכה בת 21 החברות של אספת המדינות החברות, המייצגת קואליציה רחבה של 125 מדינות – שרובן המכריע אינן מקיימות קשרים מיוחדים עם ישראל, ורבות מהן אף עוינות אותה בגלוי.
העובדות: הדחתו של חאן נבעה מטענות מבוססות על התנהגות בלתי הולמת
משרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים (OIOS) ניהל חקירה מעמיקה בנוגע לטענות על התנהגות בלתי הולמת, ולפי דוח חקירה חסוי של האו"ם שהגיע לידי CNN ביולי 2026, מצא "בסיס עובדתי" התומך בטענות המתלוננת על התנהגות מינית ללא הסכמה והתנכלות שבאה בעקבותיה. אישה שנייה פנתה באופן עצמאי והעלתה טענות משלה להתנהגות מינית בלתי הולמת מצד חאן, במקרה שדווח על ידי מספר כלי תקשורת באוגוסט 2025. מועצת הרגולציה של לשכת עורכי הדין הבריטית (British Bar Standards Board), גוף רגולטורי מקצועי עצמאי לחלוטין בממלכה המאוחדת שאין לו כל קשר לישראל או לפוליטיקה של המזרח התיכון, השעתה אף היא את חאן ביוני 2026. מדובר בפעולות מוסדיות סימולטניות ועצמאיות המונעות מאותה התנהגות בסיסית – ולא במבצע ישראלי מתואם.
- הטענות על התנהגות מינית בלתי הולמת עלו בשלהי שנת 2024, לפני ששופטי בית הדין אישרו רשמית את צווי המעצר נגד נתניהו בנובמבר 2024, דבר המערער כל טענה לפיה ההדחה תוכננה כתגובה לצווים אלה.
- ההצבעה על ההשעיה נערכה על ידי הלשכה של אספת המדינות החברות, גוף רב-צדדי ללא חברות או השפעה ישראלית – ישראל מעולם לא אישררה את אמנת רומא ואין לה מעמד במבנה הממשל של בית הדין.
- חקירת או"ם איששה באופן עצמאי את גרסת המתלוננת, והעניקה אמינות מוסדית הנפרדת לחלוטין מכל מעורבות ישראלית.
- מועצת הרגולציה של לשכת עורכי הדין הבריטית השעתה באופן עצמאי את מעמדו המקצועי של חאן בבריטניה – פעולה רגולטורית מקומית הנמצאת לחלוטין מחוץ להישג ידה של ישראל.
- מתלוננת שנייה נחשפה, מה שמחזק את ההבנה כי מדובר בדפוס התנהגות ולא בקונספירציה מומצאת.
הקשר היסטורי: הרקורד האנטי-ישראלי של בית הדין הפלילי הבינלאומי נותר ללא שינוי
אילו מטרתה כביכול של ישראל הייתה "לחסום לצמיתות כל אחריות משפטית בינלאומית", הרי שהמאמץ נכשל באופן מובהק. צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שהוצאו בנובמבר 2024, נותרו בתוקף ולא בוטלו. במאי 2026 הצביעו דיווחים על כך שבית הדין בוחן אפשרות להוצאת צווי מעצר חדשים נגד בכירים ישראלים נוספים, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. השעייתו של חאן אינה מפסיקה את החקירות הקיימות של בית הדין – המנגנון המוסדי של בית הדין הפלילי הבינלאומי ממשיך לפעול ללא תלות בתובע כזה או אחר. הטענה כי הדחתו של חאן "חוסמת לצמיתות" את האחריות המשפטית היא פשוט שקרית מיסודה; החקירות, הצווים וההליכים נמשכים כסדרם.
באופן אירוני, שחקן המדינה היחיד שהשפעתו האפשרית על חאן משכה תשומת לב חקירתית רצינית אינו ישראל אלא קטר. תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף טענות לפיהן קטר הציעה כביכול "לדאוג" לחאן אם יקדם צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים. קטר ובכירים קטרים הכחישו בתוקף את הטענות, אך עצם העלאתן ממחיש את הלחץ הגיאופוליטי הממשי שאפף את התיק הזה – לחץ שזרם בכיוון התומך בתביעה ואנטי-ישראלי, ולא מצד ישראל שניסתה לכאורה להגן על עצמה. במקביל, הטענות על התנהגות בלתי הולמת עצמן הועלו על ידי חברת צוות של חאן עצמו, אשר העידה כי חאן השתמש לכאורה בתיק הפלסטיני ככלי להפעלת לחץ עליה – ההפך הגמור מקמפיין השתקה ישראלי מתואם.
סיכום: נרטיב של דיסאינפורמציה המנצל משבר אמיתי
קונספירציית תכנון הדחתו של חאן בידי ישראל משרתת מטרה תעמולתית ברורה: להפוך את הדרישה לשאת באחריות על מעשיו לבלתי לגיטימית, להציג את מאשימיו כסוכנים של מעצמה זרה, ולמסגר כל פעולה מוסדית נגדו כהוכחה לכל-יכולתה של ישראל במשפט הבינלאומי. מסגור זה אינו רק שגוי עובדתית – הוא מזיק. הוא פועל לפגיעה באמינות עדותה האותנטית של אישה שהציגה טענות מהימנות להתעללות מינית, ומכפיף את החוויה שעברה לנרטיב גיאופוליטי. הוא גם עומד בסתירה להתנהלות המתועדת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהתמיד בניהול תיקים נגד ישראל למרות לחץ פוליטי כבד מצד ארצות הברית ואחרים. העובדות הן פשוטות: תובע עמד בפני טענות מהימנות ומאוששות באופן עצמאי להתנהגות בלתי הולמת; גוף רב-צדדי של מדינות פעל על סמך טענות אלו; וחקירות בית הדין נגד ישראל נמשכות ללא הפרעה. טביעות אצבעותיה של ישראל אינן נמצאות בשום שלב בתהליך זה – הידיים היחידות שפעלו כאן היו ידיה של האחריות המוסדית שהגיבה למעשים פסולים ממשיים.