מקורותיה של הטענה הוויראלית בדבר הנפילה בשבי
עם תחילת הפעילות הקרקעית של צה"ל נגד חזבאללה בדרום לבנון בשלהי 2024, הוצפו הרשתות החברתיות בתיעודי לחימה בלתי מאומתים ובטענות מוגזמות על המתרחש בשדה הקרב. אחת הבדותות הבולטות ביותר הייתה הטענה לפיה מחבלי חזבאללה ארבו לשיירת שריון ישראלית, השתלטו בהצלחה על טנק מערכה מתקדם מדגם מרכבה סימן 4 ולקחו בשבי את כל ארבעת אנשי צוותו. פוסטים שהופצו בפלטפורמות כמו X וטלגרם שילבו טענה זו עם קטעי וידאו קצרים ומבולבלים ותמונות סטילס, שהציגו לכאורה לוחמים שבויים ושריון מנוטרל.
נרטיב זה נבנה כדי לדמות מפלה טקטית ומורלית חמורה לישראל, המעוררת זיכרונות של חטיפות מעבר לגבול בעימותי עבר. עם זאת, ניתוח של החומרים החזותיים והרישומים המבצעיים מהלחימה מעלה כי הטענה הייתה משוללת כל יסוד ושקרית לחלוטין. לאורך כל התמרון, לא חזבאללה ולא שום גורם ניטור בלתי תלוי הציגו הוכחה מאומתת כלשהי לטנק ישראלי שנפל בידיהם או ללוחמי צה"ל שנשבו.
פורנזיקה דיגיטלית ומניפולציות חזותיות
חוקרי מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) וארגוני בדיקת עובדות עצמאיים ניתחו במהירות את המדיה ששימשה להפצת הטענה. הבדיקה הפורנזית חשפה כי החומרים הוויראליים התבססו על שלושה סוגים שונים של מדיה מטעה:
- סימולציות ממשחקי מחשב: מספר קטעים שהציגו לכאורה תקיפות כטב"מים או טילים נגד טנקי מרכבה נלקחו למעשה מסימולטורים צבאיים-טקטיים מודרניים, בייחוד Arma 3. כפי שתיעדו גופי בדיקת עובדות, רשתות דיסאינפורמציה עושות שימוש תדיר בפיזיקת משחק מציאותית, אפקטים סינתטיים של כלי נשק והקלטות מסך ברזולוציה נמוכה כדי לפברק הישגים בשדה הקרב בזמן אמת.
- תיעוד ארכיוני ממוחזר: קטעים אחרים שהופצו מיחזרו סרטוני ארכיון ממתקפת הטרור בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 לאורך גדר הגבול בעזה, שבה טנק ישראלי בודד נפגע ונפרץ, או מאימונים צבאיים שנערכו שנים קודם לכן. הדבקת תיאור מסולף על תיעוד ישן מעזה כאילו מדובר באירועים עכשוויים בדרום לבנון היא טקטיקה שגרתית לבדית התרחשויות שלא היו ולא נבראו.
- בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI): תמונות סטילס נלוות שהציגו חיילים ישראלים שבויים נשמרים בידי חמושים התגלו כתוצרים שנוצרו במחשב. בדיקות פורנזיות זיהו פגמים אופייניים ליצירה ב-AI, כולל עיוותים אנטומיים, גיאומטריה חריגה של כלי נשק ותגי מדים סינתטיים שאינם תואמים את הציוד הצה"לי האותנטי.
המציאות המבצעית וההתפתחויות המאומתות בשטח
בניגוד לטענות על לקיחת שבויים ישראלים, דיווחים רשמיים ותיעוד מבצעי אישרו כי צה"ל לא ספג שום אובדן שריון או חטיפת כוח אדם במהלך התקדמותו בדרום לבנון. יחידות השריון הישראליות שפעלו בתוואי ההררי והמאתגר של דרום לבנון נסמכו על תורת לחימה משולבת בין-זרועית, בסיוע חיל רגלים, הנדסה קרבית ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", המנטרלת טילי נ"ט מונחים.
אף שכוחות צה"ל ספגו אבדות בלחימה מאש נ"ט וממארבים בטווח קצר בכפרי הגבול, הרציפות והשלמות המבצעית נשמרו. יתרה מזאת, תנועת השבויים במערכה הקרקעית הייתה חד-כיוונית לחלוטין – לטובת כוחות ישראל. כוחות קרקעיים של צה"ל טיהרו שוב ושוב מערכי מנהרות מורכבים של חזבאללה ושבו עשרות פעילים, כולל מחבלים מכוח רדואן. בנובמבר 2024, לוחמי שייטת 13 פשטו במבצע אמפיבי ממוקד בצפון לבנון ושבו בהצלחה את פעיל חזבאללה הבכיר עימאד אמהז, ללא נפגעים לכוחותינו.
המטרה האסטרטגית מאחורי הדיסאינפורמציה
בדית נפילתם של טנקים וחיילים בשבי מהווה נדבך מחושב במערך התעמולה של ארגוני הפרוקסי. עבור ארגוני טרור המתמודדים עם פגיעה אנושה בצמרת הפיקוד – כדוגמת הסיכולים הממוקדים שחיסלו את מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה ואת בכירי הזרוע הצבאית – הפצת "ניצחונות" מפוברקים נועדה לרומם את המורל השפוף בקרב תומכיהם ולזרוע דמורליזציה ביריב. הפצת מידע כוזב אודות נפילת רק"ם בשבי מנצלת חרדות ציבוריות ומנסה להקרין אשליה של יכולת צבאית העומדת בניגוד גמור למציאות בשטח.