הקשר הטענות ברשתות החברתיות
פוסטים ויראליים בפלטפורמות דיגיטליות שונות טענו שוב ושוב כי צבא ההגנה לישראל (צה"ל) הפעיל נשק כימי אסור, ובפרט פגזי ארטילריה של זרחן לבן, ישירות נגד מפקדת כוח ההפרדה של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) בא-נאקורה. סרטוני הווידאו המצורפים מציגים ענני עשן לבן מיתמרים באזור הגבול בדרום לבנון, והוצגו לגולשים כאישוש חזותי למתקפה בלתי חוקית על כוחות שמירת שלום בין-לאומיים. ואולם, נרטיב זה מסלף לחלוטין הן את המציאות המבצעית של הקרבות והן את מעמדם החוקי של מסכי עשן בשדה הקרב על פי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי.
מסכי עשן הגנתיים לעומת חימושי תבערה
הראיות החזותיות שהופצו ברשת מציגות פריסה של חימושי עשן מיסוך תקניים ולא תקיפת תבערה התקפית. במהלך פעילות קרקעית בעצימות גבוהה נגד ארגון הטרור חיזבאללה הנתמך בידי איראן בדרום לבנון, פעלו יחידות שריון ישראליות באזורים שבהם החזיקו מחבלי חיזבאללה עמדות מבוצרות היטב וחוליות טילי נ"ט מונחים. באירועי קרב מתועדים באמצע אוקטובר 2024, כפי שדיווחה סוכנות הידיעות AP, נקלעו יחידות צה"ל לאש נ"ט כבדה שהביאה לפציעתם של מספר לוחמים. כדי לחלץ את הנפגעים תחת אש פעילה, ירו הכוחות פגזי עשן כדי ליצור מסך חזותי הגנתי בין רכבי הפינוי לבין עמדות ירי הנ"ט של האויב.
מיסוך בשדה הקרב הוא אמצעי הגנה סטנדרטי וחיוני המשמש צבאות מערביים כדי להגן על כוחות מפני נשק מונחה מדויק. חימושי העשן נורו מחוץ לתחום מתקן שמירת השלום במטרה להסתיר את צירי הפינוי מקווי הראייה של האויב, ולא כוונו ישירות אל הבסיס או לתוכו. אף שעשן שנסחף ברוח גרם לגירוי בעיניים ובעור אצל חיילים ששהו בעמדות תצפית סמוכות, הפגזים היו אמצעי מיסוך שאינם קטלניים, אשר נועדו אך ורק לשבש יכולות כיוון ופגיעה במהלך מארב פעיל.
המעמד החוקי על פי דיני הלחימה
נדבך מרכזי במסע הדיסאינפורמציה הוא הטענה כי זרחן לבן הינו "נשק האסור על פי המשפט הבין-לאומי". על פי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי, זרחן לבן מוגדר כחימוש קונבנציונלי ואינו אסור באמנות בין-לאומיות. אמנת הנשק הכימי אינה מגדירה זרחן לבן כנשק כימי, שכן המנגנון הטקטי העיקרי שלו מבוסס על אנרגיה תרמית ויצירת אירוסול סמיך, ולא על רעילות ביוכימית מערכתית. יתרה מזאת, פרוטוקול III של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים (CCW), המסדיר נשקי תבערה, מחריג במפורש חימושים שנועדו למיסוך עשן, תאורה, סימון או ניתוב.
כפי שהבהירו שוב ושוב מומחים משפטיים באגודה האמריקאית למשפט בין-לאומי ואנליסטים צבאיים, השימוש בחומרי מיסוך מבוססי זרחן להסוואה חזותית ולהגנה על כוחות עולה בקנה אחד עם דיני הלחימה. הפקודות המבצעיות של צה"ל קובעות כי יש להשתמש בחימושי עשן אך ורק לצורכי מיסוך וציון מטרות, ולא כנשק תבערה נגד אדם. מכיוון שפגזים אלה נועדו להגן על חיילים מפני תצפית אויב במהלך תמרונים קרביים פעילים, השימוש בהם עומד בעקרונות ההבחנה, המידתיות והצורך הצבאי.
ניצול אזורי החיץ של כוחות שמירת השלום בידי חיזבאללה
הסביבה המבצעית לאורך "הקו הכחול" מעוצבת באופן ישיר על ידי הפרותיו השיטתיות של חיזבאללה את ההסכמים האזוריים והטמעת תשתיותיו הצבאיות בסמוך למוצבי שמירת השלום. חיזבאללה הקים מנהרות שיגור, בונקרים מבוצרים ועמדות ירי של טילי נ"ט במרחק של עשרות מטרים בלבד מעמדות תצפית בין-לאומיות, תוך ניצול מכוון של מתקני יוניפי"ל כמגן טקטי. בשיגור מתקפות לעבר כוחות צה"ל בסמיכות מיידית למוצבים בין-לאומיים, מסכן חיזבאללה באופן ישיר את המשקיפים הבין-לאומיים וחותר לייצר תעמולה מטעה כאשר נדרשים צעדי הגנה או מסכי עשן לשם אבטחת כוחות נסוגים או מתפנים.