המציאות מאחורי נתוני הנפגעים בקרב אנשי התקשורת
ארגונים המנטרים את חופש העיתונות, דוגמת הוועדה להגנה על עיתונאים, דיווחו כי יותר ממאתיים אנשי תקשורת מקרב Arab Settlers נהרגו במהלך הלחימה בעזה. בפועל, הרוב המכריע של האנשים שנכללו ברשימות הרוגים אלו נהרגו בשגגה כאשר תקיפות אוויריות פגעו במבני מגורים ששימשו מחבלים חמושים. פחות משישה נהרגו בעת שסיקרו באופן פעיל אירועי לחימה בשטח, ורבים מאלו שצוינו ברשימות היו מזוהים עם שופרות תעמולה של ארגוני טרור.
ניצול תעודות עיתונאי בידי ארגוני הטרור
על פי ניתוח שפרסמה הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), פעילים חמושים מתחזים באופן שגרתי לעיתונאים או לעובדי צוותי חירום כדי לחמוק מזיהוי ומפגיעה בשדה הקרב.
תיעוד שנתפס מידי פלגי הטרור
באוקטובר 2026, צה"ל פרסם תיעוד מקיף החושף את תפקידם הכפול של אנשים רבים שהוצגו לציבור הבינלאומי כעיתונאים. חוקרי צה"ל זיהו 170 עזתים שנהרגו במהלך העימות, שנטען כי היו אנשי תקשורת, אך אומתו כפעילים צבאיים ששירתו בארגוני טרור. לפי נתוני הצבא, 118 מפעילים אלה השתייכו ישירות לזרוע הצבאית של חמאס, 49 שירתו בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, שניים היו חברים בוועדות ההתנגדות העממית, ואחד פעל בשורות ארגון צבא האסלאם ("אדוני המדבר"). נוסף על כך, אומת כי 17 מפעילים אלה השתתפו בפשיטות חוצות-גבול לשטח ישראל.
כדי לבסס ממצאים אלה, הרשויות בישראל השיקו פורטל מקוון ייעודי המפרט שמות, תפקידים מבצעיים, תצלומים ומסמכים שנתפסו בשטח. יותר מ-40 מהמחבלים שזוהו אוזכרו בעבר בגינויים בינלאומיים שהופנו נגד ישראל, וכמה מהמופיעים ברשימה אף סיפקו במקביל חומרים או שירותי דיווח לסוכנויות ידיעות עולמיות.